אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

ועידת התחזיות

דיוויד גילה: "נחתור לאפס סובלנות כלפי פגיעה בכיסם של הצרכנים"

הממונה על ההגבלים העסקיים בוועידת התחזיות של "כלכליסט": "בשנת 2014 נעסוק בארבעה תחומים - כרטיסי אשראי, שוק התקשורת, מונופולים ממשלתיים ושוק המזון"

30.12.2013, 11:21 | תומר גנון
"נחתור לאפס סובלנות כלפי פגיעה בכיסם של הצרכנים". כך אמר הבוקר (ב') הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופסור דיוויד גילה, בועידת התחזיות 2014 של "כלכליסט". "בחודש הקרוב נפרסם את המדיניות שלנו הקובעת במפורש שמחיר מופרז שגובה מונופול הוא הפרה של חוק ההגבלים", אמר. "אני מאמין ומקווה שכבר בשנה הקרובה הנהלות של מונופולים יקחו זאת בחשבון כשהן באות לקבוע את המחירים של המוצרים שלהם, וירסנו את עצמם, כדי למנוע חשיפה לקנסות מנהליים ולתביעות ייצוגיות".

קראו עוד בכלכליסט

"יש ארבעה תחומים משמעותיים למשק ולצרכנים שרשות ההגבלים צפויה לעסוק בהם בשנת 2014: כרטיסי האשראי, שוק התקשורת, מונופולים ממשלתיים ושוק המזון", אמר גילה.

"בשוק המזון, החוק החדש שמקודם בימים אלה בכנסת, חותר לאפס סובלנות כלפי פגיעה בכיסם של הצרכנים בשוק המזון. יש ארבע בעיות עיקריות שחוק המזון נועד להתמודד איתם. ראשית, יש מקומות בישראל שבהם אין מספיק סופרמרקטים שמתחרים על הצרכנים. שנית, גם כשיש אפשרות לתחרות עזה בין סופרמרקטים, לספקי המזון הגדולים יש תמריץ לנסות להפסיק את התחרות הזו. שלישית, גם כשיש תחרות עזה בין סופרמרקטים, והספקים מאפשרים לה לקרות, הצרכן לא תמיד יודע באיזה סופרמרקט באזור שלו הוא יקבל את הסל הכי זול. רביעית, כדי לקדם תחרות גם בין הספקים לבין עצמם, אנחנו לא רוצים לאפשר לספקים הגדולים לסלק מהמדפים את הספקים הקטנים והבינוניים. חוק המזון נועד להתמודד עם כל ארבעת הבעיות האלה, והוא צפוי לשדרג משמעותית את היכולת שלנו להתמודד עם בעיות תחרותיות בענף המזון".

דיוויד גילה נואם בוועידה
דיוויד גילה נואם בוועידה צילום: נמרוד גליקמן

גילה אמר, כי "תחום כרטיסי האשראי בישראל הוא מאוד ריכוזי ולא מספיק תחרותי. בהקשר הזה עשינו ברשות ההגבלים עד עכשיו מספר מהלכים מרכזיים: הפחתנו משמעותית את העמלה הצולבת. זו עמלה שמנפחת את העמלות שבתי העסק - חנויות סופרמרקטים וכו' - צריכים לשלם. זה יכול להוריד את העמלות במאות מיליוני שקלים בשנה; מנענו מישראכרט לגבות עמלות מהמתחרים שלה שפגעו ביכולת שלהם להתחרות; אנחנו מסירים את החומה הטכנולוגית שיצרה מערכת מחשוב שנשלטת בעקיפין על ידי חברות כרטיסי האשראי (שב"א), ושמנעה משחקנים חדשים להיכנס. אנחנו באמצע הדרך ליצירת תחרות בתחום כרטיסי האשראי והמלאכה עוד לא נגמרה".

"בשוק התקשורת", המשיך גילה, "עשינו צעד חשוב להקטנת הריכוזיות של שוק רכש המדיה. מצאנו שהריכוזיות הגדולה של השוק הזה יכולה לפגוע בתחרות ולגרום לעיוותים בשוק. לכן קבענו סף של 25% נתח שוק לחברת יוניברסל, שהיא החברה המובילה בתחום. אני צופה שבשנת 2014 יהיה לרשות תפקיד חשוב, לצד משרד התקשורת, בקידום התחרות בשוק התקשורת בישראל. אחד האתגרים הוא לעשות כל שביכולתנו כדי לפתוח את שוק הטלוויזיה הרב ערוצית, שיש בו רק את yes ואת הוט, לתחרות מצד גורמים נוספים.

ירידת מחירים מבורכת בסלולר

"אנחנו גם נבדוק את ההשלכה על התחרות ועל הצרכן של שיתופי הפעולה המוצעים בשוק הסלולר. אין ישראלי אחד שלא הרגיש את היתרון העצום של התחרות העזה בסלולר שהניבו המאמצים של משרד התקשורת, ואת ירידת המחירים המבורכת בסלולר. מכאן גם אפשר בקלות להבין את החשיבות והרצינות העצומים שאנחנו מייחסים לבדיקת שיתופי הפעולה הללו בשוק הסלולר, כדי לוודא שלא יפגעו בתחרות ובצרכן.

"לגבי התמודדות עם מונופולים ממשלתיים", אמר גילה, "התמודדנו השנה עם בעיות תחרותיות שנבעו מהם. הכרזנו על הנמלים חיפה ואשדוד כקבוצת ריכוז, והורינו להם להשאיר את הנמלים החדשים למתחרים חדשים ולא להפריע להם להתחרות. המלצנו לשרים על מתווה של הפרדה בין הולכה לייצור חשמל כדי למנוע פגיעה בתחרות בשוק החשמל ופתחנו את המסוף החקלאי בנתב"ג לתחרות מצד מתחרה חדש, כך שתגדל התחרות על ליבם של החקלאים שרוצים לייצא את התוצרת שלהם".

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
מר גילה: טפלו במדיניות המחירים החצופה של יצרניות המזון הגדולות. ראה כאן:
ההתנהגות "המונופוליסטית" (לא בהכרח מונופול כהגדרת החוק) והכוחנית של יצרני המזון הגדולים (קב' שטראוס, אוסם, החברה המרכזית לייצור משקאות, תנובה ועוד) מול עסקים קטנים (מכולות, קיוסקים, חנויות לציוד משרדי, עיסקי מזון וכו'). ולהלן הסיפור (קצת ארוך אבל שווה התעמקות): חברות המזון הגדולות מוכרות מוצרים לעסקים הקטנים במחירים גבוהים מאוד, כאשר ברוב המקרים מחיר המוצר ברשת מזון גדולה ו"יקרה" זול יותר. הן במצב של מבצע על המוצר והן בימים רגילים. הדבר מחייב את בעלי העסקים הקטנים לאחד משני פתרונות: או לקנות ביוקר בחברת המזון הגדולה והכוחנית או לקנות (בפחות כסף ובמזומן) ברשתות המזון הקימעונאיות. מדובר במוצרים בסיסיים אשר כל בעל עסק מהרשימה הנ"ל חייב שיהיה לו במגוון. מדובר, לדוגמא, בקפה נמס של עלית, קפה טורקי עלית, קפה טסטר צ'ויס של אוסם, כל המשקאות של החברה המרכזית (קוקה קולה, מי עדן וכו') ועוד - הרשימה ארוכה. להלן דוגמאות עם מספרים: קפה נמס עלית נמכר במחיר קבוע ברוב רשתות השיווק ב-19 שקל. זה המחיר שבו מוכרת שטראוס את המוצר אחרי הנחת כמות (לא גדולה) לעסקים קטנים. אם רוצים מחיר אטרקטיבי יותר מחייבת שטראוס לקנות כמות גדולה שהיא ברוב המקרים כבדה על בעל העסק. דבר דומה קורה באוסם עם קפה טסטר צ'ויס שנמכר ב-37 שקל ישירות באוסם לעסקים הקטנים בעוד שהמחיר הרגיל, למשל, במגה בעיר (ללא מבצע) הוא 34 שקל. רוצים הנחה? קנו משטח = מאות צנצנות קפה, זו תשובת אנשי המכירות של אוסם. בחברה המרכזית המצב דומה - מחירי המכירה הישירה לבעלי העסקים דומים או גבוהים ממחירי אותם מוצרים ברשתות השיווק. רוצים מחיר מופחת - קנו כמויות גדולות וקבלו בונוס במוצרים, לא במחיר!! ככה דוחפת החברה המרכזית מוצרים שלה לבעלי העסקים למרות שהם לא זקוקים לכמויות כאלה. יש עוד עשרות ומאות דוגמאות. כדי לבדוק את העובדות הנ"ל, שיצא כבוד השר ומנהלי משרדו, למשל לסניף אקראי ברשת חצי חינם בא.ת. ראשל"צ, בבוקרו של יום ויראו כמה בעלי מכולות, קיוסקים ועסקים אחרים מעמיסים מארזי משקאות ומוצרים אחרים, כי שם זול להם יותר מקניה ישירה אצל היצרן. טפלו ביצרני המזון ותוזילו את יוקר המחיה - כי הרי המחיר הגבוה, בו הן מוכרות, מתגלגל (ע"י העסקים הקטנים) ישירות לצרכן הסופי!! בהצלחה.
יומני  |  30.12.13
5.
ממונה על הגבלים !!! לא שכחנו שאישרתם את מכירת קלאבמרקט לסופרסל ועכשיו ...
בעקבות אישור הממונה על ההגבלים לסופרסל לקנות את קלאבמרקט עלו מחירי המזון בעשרות אחוזים , עכשיון הוא הולך לעשות את זה עוד פעם כשהוא מאפשר ל- 5 חברות התקשורת הסלולארית להתחבר ל- 2 חברות תשתיות משוטפות, ** עוד שנתיים לא תרגישו את המהפכה של כחלון !!!
30.12.13
לכל התגובות