חיים כץ: "אין באמת פנסיה בישראל"

"אין בכלל פנסיה במשק הישראלי - כך אמר היום (ב') ח"כ חיים כץ (ליכוד) בוועידת התחזיות של "כלכליסט", במסגרת פאנל שכותרתו - "למה אנחנו לא יכולים לממן לעצמנו את העתיד". לדברי כץ, "היום היצרנים יודעים כמה יקבלו - יודעים כמה יגזרו בדמי ניהול אבל אותו חוסך לא יודע מה יקבל".

כץ אמר עוד, כי "תוחלת החיים עולה והקצבה יכולה להתכווץ. אין באמת פנסיה מובטחת. בנאדם צריך לדעת עם מה נפגש בסוף הדרך. היום הוא לא יודע כלום. היחידים שיודעים הם אלו שמוכרים לו את הפנסיה, אילו עמלות מקבלים".

כץ אמר עוד: "פניתי לשר האוצר יאיר לפיד ואמרתי לו שצריך לקבוע שתהיה פנסיה. צריך לקבוע שבנאדם יידע מה מקבל. שר האוצר אמר שיקים ועדה בראשות יעל אנדורן".

מור יוסף: "צריך לעודד החיסכון לפנסיה"

לדברי פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי "אחד האתגרים הגדולים שלנו לייצר קצבה נאותה ליוצאים לפנסיה. צריך להשקיע בחינוך. הצעירים לא מבינים שהם בונים את עצמם לחיים לא מאושרים מאוד בגיל הפנסיה. צריך לייצר מנגנונים של עידוד החיסכון לפנסיה. היום המנגנון הקיים היחיד הוא דרך המיסוי. במס הכנסה למדנו והמצאנו מס הכנסה שלילי. גם בעידוד לחיסכון לפנסיה לא רק מי שיכול ומקלים עליו במיסוי, גם מי שלא משלם מסים צריך תמריץ. אני חושב שבתכנון ארוך טווח צריך גם להגדיל את קצבאות הזקנה. פנסיה צוברת זה עולם יותר קטן מפנסיה תקציבית. בפנסיה צוברת לא יודע כמה ואיך תקבל בניגוד לפנסיה תקציבית".

מור יוסף הוסיף: "מקצבאות הזקנה אי אפשר לחיות בכבוד. אי אפשר להתייחס רק לשכבה הראשונה של הביטוח הלאומי. צריך כמובן להגדיל אותה אבל מהצד השני עולה השאלה האם יש איתנות פיננסית למוסד לביטוח לאומי לעמוד בכל התחייבויותיו. אם מסתכלים רק על ביטוח לאומי כמערכת סגורה התשובה היא לא. רואים בדו"ח של הביטוח הלאומי שמסתכלים 40 שנה קדימה לא נצליח לעמוד בהתחייבויות אם לא נבצע שינויים. חייבים להתמודד עם שאלת גיל הפרישה למשל".

פרופ' אבישי ברוורמן שהשתתף בדיון התייחס לסוגיית גיל הפרישה ושוק העבודה ואמר: "השאלה אם יש עתיד לילדים שלנו. יש עתיד זה אומר שילדים שיגדלו תהיה להם הכנסה ותהיה להם מערכת פנסיונית שתבטיח את עתידם.

ברוורמן: "מי שלא ידווח שיקבל נבוט"

"רוב אזרחי מדינת ישראל כולל בוגרי אוניברסיטאות השכר שלהם נמוך, הם לא מצליחים לא להגיע לדיור, לא להכנסה ראויה וחלק מהם רוצים לעזוב מעבר לים. הציר כדי להבטיח את העתיד שלהם היא לייצר מדיניות צמיחה שמבוססת על התעשייה שהולכים בכל הכוח להכשרה טכנולוגית ומחקר ופיתוח. בלי השינוי הזה מי ישלם בסוף את הפנסיות?

ישראל אין לה מדיניות צמיחה בת קיימא. צריך מהפכה במערכת המיסוי הישראלית - לאמץ את מערכת המיסוי האמריקאית כולל חובת דיווח כולל ערבים וחרדים ומי שלא ידווח יקבל נבוט. יש פה עשרות מיליארדים שניתן לגבות. מצד שני לשחרר את העסקים הקטנים מעודף רגולציה. ברור שיצטרכו להגדיל את גיל הפנסיה. מדיניות הצמיחה של ישראל כבר עשר שנים לא מעודדת צמיחה ופיריון ולכן רוב הילדים שלנו אין להם עתיד".

איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות פסגות אמרה בדיון: "אנחנו מסתכלים על שני סטים של גורמים שמשפיעים על כך שנשאר לנו פחות בפנסיה. אפשר לדבר על רמת הריביות הנמוכה, על תוחלת החיים, על גיל הפרישה, על יוקר המחיה ומצד שני יש את ההשפעה של כל אחת כפרט שעושים טעויות לאורך הדרך שצריך למנוע".

לדברי ניר, "אין ספק שחיים בעולם של ריביות נמוכות בישראל ובכל העולם. זה משפיע על האפיק הסולידי בחיסכון הפנסיוני - אג"ח ממשלתיות וקונצרניות. הריבית הקצרה שקובע בנק ישראל מושפעת מסט כללים ולאו דווקא ממה זה יעשה לפנסיה שלנו. יש הבדל בין בחור צעיר שיכול להגדיל את רכיב הסיכון בקרן הפנסיה שלו ואז פחות חשוף לעולם הריביות הנמוכות כי יש לו אופק השקעה ארוך. החשש הוא מפני חוסכים מבוגרים שדווקא צריכים להקטין סיכון וסובלים מרמת הריביות הנמוכות. צריך לקחת את האג"ח המיועדות שמנפיקה המדינה ולחלק אותם מחדש - כלומר לתת אותם לחוסכים מבוגרים במקום לצעירים".