ועדת הכספים אישרה לבתי ההשקעות לשווק פיקדונות לציבור

ועדת הכספים אישרה היום (ב') תיקון להצעת חוק רשות ניירות ערך, להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו. כפי שנחשף ב"כלכליסט" החוק כלל גם את הסדרת מוצר חדש – הקפ"מ, קרן פיקדונות ומלוות שיוכלו לשווק בתי ההשקעות, ותתחרה בפק"מ הבנקאי. הצעת החוק שאושרה פה-אחד בתמיכת נציגי החברות הציבוריות ואיגוד קרנות הנאמנות.  

החוק יאפשר לבתי ההשקעות לשווק מוצר פיננסי המשווק כיום רק על ידי הבנקים – פיקדונות, כאשר בפועל לא מתקיימת ביניהם תחרות ואין כמעט פערים בריביות המוצעות לחוסכים. הקפ"מ, קרן פיקדונות ומלוות, היא מוצר פיננסי שיאפשר לבתי ההשקעות להתחרות בפיקדונות שנותנים הבנקים. במסגרת הקפ"מ, ההשקעה תהיה במק"מים המונפקים ע"י בנק ישראל (מלווה קצר מועד) ובפיקדונות הבנקאיים.

הייחודיות בקפ"מ לעומת הקרן הכספית הוא שמדובר במוצר עוד יותר סולידי מקרן כספית ולכן הרשות הצליחה להחריג אותו מחוק הייעוץ – כלומר לא רק בעל רישיון של יועץ השקעות יכול לשווק אותו לציבור אלא למעשה כל פקיד בבנק או מחוצה לו יכול לשווק אותו בדומה לפיקדון הבנקאי.  

ברשות מקווים כי המוצר החדש יגביר את התחרות מכיוון שבתי ההשקעות יוכלו לשווק פיקדונות הן של הבנק המרכזי והן של כל אחד מהבנקים. יתרון נוסף ממנו ייהנה הציבור באמצעות הקפ"מ, הוא היכולת שתהיה לחוסכים לקצוב מראש את תקופת ההשקעה בו, כולל יכולת משיכת הכספים אחת לשבוע.

מדובר ברפורמה צרכנית מרחיקת לכת, שהקשר הישיר שלה ל"הקלות בשוק ההון" אינה ברורה לכאורה. המהירות שבה אושרה, מבלי התנגדות הבנקים מפתיעה למדי, שכן מדובר במוצר עם פוטנציאל לגרוע מהכנסות הבנקים סכום של עד 5 מיליארד שקל בשנה.

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר אמר היום בועדה כי "דרך הקפ"מ תהיה לציבור אפשרות לקבל ריבית יותר טובה. זו אמנם קרן כספית אך מאוד לא תנודתית ולכן גם בטוחה יותר ממוצרים פיננסיים אחרים. זהו חוק חשוב, הישג עצום לשוק ההון הישראלי, חוק ההקלות".

במסגרת התיקון נכללו כמובן גם שורה של שינויים שמטרתם להקל את העול הרגולטורי על החברות הציבורית והפעילים בשוק ההון. ההצעה שאושרה כללה מספר סעיפים שמקלים על חברות המפרסמות תשקיפי הנפקה של אג"ח ומניות, שמקלים על הדיווחים לבורסה ועל חובות הגילוי ובכלל על שורה של דרישות מעיקות שמרתיעות את השחקנים מלפעול בשוק המקומי.

"לאחר כמה שנים של הקשחת הרגולציה על-מנת לייצר הגנה חזקה על כספי הציבור, המטרה עכשיו להקל כמה ואיפה שניתן ועדיין לאפשר הגנות על כספי המשקיעים" הסביר האוזר.

אלעד בנבג'י, מנכ"ל אקסלנס שירותי בורסה ויו"ר משותף באיגוד חברי הבורסה שאינם בנקים הוסיף בתגובה לאישור הקפ"מ כי "הצעה זו צריכה לבוא בד בבד עם המערכת הסגורה כי שינוי החקיקה לא ישנה את האינטרס הכלכלי של המערכת הבנקאית להסיט את רוב החיסכון לפיקדונות רגילים ששם המרווח עבור הבנק הוא גבוה. ההצעה הזו תהיה אפקטיבית רק אם ללקוח תהיה אלטרנטיבה לפתוח חשבון בחבר הבורסה ולקנות שם את הקפ"מ".  

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו: "אנו מברכים על כך שברשות ני"ע הפנימו סוף-סוף את הצורך בהקלה ברגולציה, זאת לאחר שכבר נמחקו מהמסחר למעלה מ-150 חברות וכמעט שלא הצטרפו חברות חדשות לאחד העם. עם זאת, המתווה המוצע על ידי רשות ני"ע מתעלם במופגן מהסוגיות העיקריות שמטרידות את החברות הציבוריות, ומתמקד בהקלות שוליות שלא יובילו לשינוי במגמה המדאיגה של התכווצות הבורסה. איגוד החברות הציבוריות ימשיך לפעול למען הקלה ברגולציה לחברות קטנות ובינוניות ואנו מקווים שהרשות תציג בעתיד צעדים יותר משמעותיים בתחום".