שנת 2013 בשוק המט"ח: הדולר נחלש ב-7%, היורו ב-2.8%

הדולר והיורו המשיכים לאבד היום (ג') גובה במסחר מול השקל זה היום הרביעי ברציפות. המטבע האמריקאי ירד מול מקבילו הישראלי ב-8 מתוך 9 ימי המסחר האחרונים במהלכם איבד 1.3% מערכו. היום נחלש הדולר ב-0.2% מול השקל ושערו היציג נקבע על 3.47 שקלים. היורו היציג נחלש ב-0.1% ל-4.78 שקלים.

בסיכום 2013 איבד הדולר 7% מול השקל והיורו ירד בשיעור של 2.8% מול המטבע הישראלי.

טל זהר, מנכ"ל FXCM ישראל: "האמון של המשקיעים הזרים בכלכלה הישראלית, פער הריבית לטובתו של השקל, ובעיקר הצפי לתגמולים ממאגרי הגז, תמכו בשקל לכל אורך השנה. ואולם, הגורמים החיוביים הללו מציבים את שער החליפין בפתחה של 2014 בסכנת קריסה. הדולר-שקל כבר ירד מתחת לשפל של ספטמבר ובמומנטום הנוכחי הוא עשוי לעשות דרכו לעבר 3.40 ומטה. מדובר בשער חליפין נמוך מאוד שמסב נזק למגזר הייצוא הישראלי, ואין ספק שההגנה על שער החליפין תהיה האתגר המרכזי של בנק ישראל והנגידה קרנית פלוג ב-2014".

"גם בעולם הדולר מסיים את שנת 2013 במומנטום שלילי. שני גורמים מרכזיים משפיעים על המסחר בדולר כעת – מצד אחד, הצמצום ההדרגתי של הבנק הפדרלי, במקביל להמשך התאוששותה של הכלכלה האמריקנית, אמורים לתמוך בדולר. מצד שני, הריבית האפסית על הדולר ממשיכה להציב את הדולר בעמדת נחיתות מול כמעט כל מטבע בעולם או נכס פיננסי אחר. בשווקים גם ממתינים לכניסתה של ג'נט ילן לתפקיד הנגידה, כדי לבחון איך היא מנהלת את התהליך העדין של צמצום ההרחבה. על כן, בתנאים של אהבת סיכון ורדיפה אחר תשואה, הדולר צפוי להמשיך ולהיחלש, וזאת למרות האמון הגובר בכלכלה האמריקנית" סיכם זהר.

דולר | צילום: רויטרס

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, התייחס למסחר בשוק המט"ח המקומי ואמר: "ללא מעורבות ממשלתית השקל עשוי להמשיך ולהתחזק, כאשר הרכישות בהיקפים המוגבלים שמבצע בנק ישראל, אין בהם כדי להביא לשינוי מגמה. בראייה לטווח ארוך לשקל פוטנציאל התחזקות משמעותי, דבר המחייב היערכות מצד יצואנים ותעשיינים בכלל ויצואנים בפרט, שכן מעבר לפגיעה ברווחיותם, להצפת השוק המקומי בייבוא זול, צפויה פגיעה בתעשייה המקומית ובמיוחד במפעלים של התעשייה המסורתית הסובלים משולי רווח מצומצמים והחשופים לפגיעה קשה".

אתמול פורסם כי הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר יאיר לפיד לשינוי שיטת החישוב של הכלל התקציבי הקובע בכמה רשאית הממשלה להגדיל מדי שנה את מסגרת ההוצאות בתקציבה. כתוצאה מכך יגדל תקציב המדינה בשנת 2015 רק בשיעור ריאלי של כ-2.6%, במקום בכ-4% על פי נוסחת החישוב הנוכחית.