לפדות את מחיר החלומות הגדולים

המהלך של קבוצת דלק, שבמסגרתו היא מעבירה את פעילות חברות הגז שבבעלותה לחו"ל, מהווה מבחינתה את השלב הבא בדרך להפוך לחברת אנרגיה בינלאומית.

נכון להיום, לדלק יש נכסים בולטים על המדף בדמות מאגרי תמר ולווייתן (בישראל) ואפרודיטה (קפריסין). בשוק המקומי אין לה מתחרים, בוודאי לא בתחום יצוא והפקת הגז. ברמה הבינלאומית אי אפשר להשוות אותה לענקיות האנרגיה כמו גזפרום או של, אבל בדלק רוצים לחלום ולנשום אוויר פסגות כאילו ועדת ששינסקי או תספורת האג"ח הן רק זיכרונות ישנים מעבר רחוק.

אז למה דלק מוציאה את פעילות הגז מישראל? בדלק מסבירים שהמהלך נולד מצורך. דלק זקוקה לגיוס כספים מסיבי כדי לממן את תוכניות הפיתוח שלה לשנים הקרובות. חלק מהן כוללות את פיתוח מאגר לווייתן, שעשוי לכלול מתקן יצוא גז ימי (FLNG), פרויקט שעשוי לעלות בין 5 ל־10 מיליארד דולר. תוכניות נוספות של דלק לפיתוח המאגר בקפריסין, הקמת מתקן יצוא בעיר ואסיליקוס בקפריסין עם שותפים, שדרוג מערכות ההולכה של תמר וחיפוש מאגרי גז נוספים. כל אלו יחד עשויים לעלות עשרות מיליארדי שקלים, סכומי כסף שהקבוצה לא יכולה להשיג בשוק המקומי.

את פיתוח מאגר תמר, בעלות של 3.6 מיליארד דולר, השותפות השונות נאלצו לממן באמצעות הלוואות מבנקים זרים (דלק ודור אלון מברקליס ו־HSBC, ישראמקו מדויטשה בנק), כך שבהימצא פרויקט חדש, גדול יותר, רוב הסיכויים הם שהמימון שלו יגיע ממקורות זרים. בנוסף כבר ברבעון הבא מתכננת הקבוצה מיחזור חוב של כ־2 מיליארד דולר, חלקו יגיע לכיסוי הלוואות שנלקחו לפיתוח תמר והשאר לכיסוי הוצאות שופטות ודיבידנד.

המשקיעים מלונדון

מבחינת המשקיעים הזרים, יש כאן בשורה גדולה מכיוון שמבנה השותפות שבו פועלות החברות בישראל אינו מוכר בחו"ל, והצורה שבה קיים שותף כללי שמקבל את ההחלטות ונהנה מ"תמלוגי־על" נראה ארכאי ולא מובן. עבודה במסגרת של חברה בע"מ יקל על משקיעים להיכנס לעולם חיפושי ויצוא הגז הישראלי.

בעקבות אלו, מעריכים שהחברה החדשה תירשם למסחר בלונדון והיא תכיל את כל חברות הגז – אבנר, דלק קידוחים, כהן פיתוח, דלק תמלוגים וחלקה של החברה (4.4%) בשותפות ים תטיס, מאגר קטן שנמצא בסוף חייו. בכל גיוס אג"ח עתידי, או הכנסת שותף, החברה מאמינה שהיא תצליח להעלות את ערך החברה כי מכפילי הרווח בחו"ל גבוהים משמעותית מבישראל. עוד טוענים בדלק שבחו"ל מתעניינים בחברות ש"לא מתפזרות" ונמצאות בפוקוס עסקי, בדיוק במבנה שדלק רוצה לאמץ.

מאגר תמר | צילום: אלבטרוס

המוקש הגדול

הבעיה הגדולה של דלק היא בעלי האג"ח. דלק טוענת בלהט שאלו לא ייפגעו, אולם בשקט בשקט החברה מבינה שהמינוחים "אג"ח" ו"קבוצת דלק" מייצרים קונוטציות שליליות, זכר לתספורת שיצחק תשובה עשה ב"דלק נדל"ן".

בימים הקרובים מתכוונים בדלק לצאת ולשכנע את כל מחזיקי האג"ח שהכל בסדר ושאף אחד לא ייפגע. בחברה אף שוקלים להעמיד ביטחונות מיוחדים, אבל כבר מצהירים ששתי החברות יערבו זו לזו באופן מלא. למי שעדיין לא שוכנע הם מסבירים שהחברות דלק קידוחים ואבנר, שמחזיקות ומנהלות את הפעילות בישראל, ימשיכו להיסחר כאן, מה גם שאת נכסי הגז אסור להוציא מישראל כיוון שהם נכס לאומי שתשובה רק מפיק ממנו.

ומס ששינסקי? מבחינת דלק אין כל שינוי, והוא ימשיך להגיע לישראל. מנכ"ל דלק אסי ברטפלד ציין בהקשר זה כי "הרעיון המרכזי מאחורי המהלך הוא להציף ערך לבעלי המניות מבלי לפגוע במחזיקי האג"ח".

אחרי שישכנעו את בעלי האג"ח, החברה תעבור ויה דולורוזה של אישורים רגולטוריים, מרשות ניירות ערך דרך רשות המסים וכלה בממונה על הנפט שבמשרד האנרגיה. בעיה שנייה היא איך יחלקו את החוב. יתרת חוב אג"ח דלק היא כ־7.3 מיליארד שקל, עם חוב פיננסי נטו שמסתכם בכ־6.94 מיליארד שקל.

מבחינת דלק, החברה כבר מתכננת את המהלכים הבאים שלה, שכוללים חיפושי גז ונפט במדינות שונות. לשם כך ישנה חברת Navitas Petrolium שתעסוק בחיפושים במקומות שבהם דלק רק חלמה עליה בעבר, ומי שינהל את כל האופרציה מלמעלה הוא דירקטוריון זר ומנכ"ל זר.

אחד השמות שהוזכרו לנהל את הפעילות בחו"ל הוא לא אחר מאשר גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר. תדמור כבר מלווה את התעשייה פה 15 שנה, והוא מסיים את החוזה שלו מול תשובה בנובמבר 2014. מה יקרה למחרת? בחברה מסרבים להתייחס.