בלי מקדם מובטח, עם סיכון גבוה

שנת 2013 היתה שנה לא רעה לחוסכי הפנסיה בישראל. אפיקי ההשקעות המרכזיים פרחו, דמי הניהול ירדו והתחרות על הלקוח גברה. "כלכליסט" מסמן כעת את האתגרים בתחום הפנסיה ל־2014 .

תשואה מול סיכון

במונחי תשואה 2013 היתה שנה טובה לחוסכי הפנסיה שרשמו ברוב אפיקי החיסכון תשואות של 10% ויותר. לפי הערכות מנהלי ההשקעות, 2014 לעומת זאת תהיה הרבה יותר מאתגרת. אם ב־2013 כל כיוון שמנהלי ההשקעות הלכו בו, מאג"ח ממשלתיות או קונצרניות ועד מניות בארץ ובחו"ל, עלה, 2014 תייצר אתגר אמיתי למנהלי ההשקעות של כספי הפנסיה.

סביבת הריבית הנמוכה המאפיינת את מרבית מדינות העולם מיצתה את פוטנציאל ההשקעה באפיקים הסולידיים, בפיקדונות, באג"ח מדינה ובאג"ח קונצרניות בדירוגים גבוהים.

גופי הפנסיה המקבלים מיליארדי שקלים של כספי ציבור מדי חודש ונדרשים לייצר תשואה לחסכונות שאמורים לשרת את הציבור בגיל הפנסיה, מתחרים ביניהם מי יצליח לייצר תשואה גבוהה יותר. אלא שהדרך לתשואה המיוחלת עשויה להיות מאתגרת במיוחד ב־2014.

בצל היעדר אלטרנטיבות השקעה סולידיות, חלק ממנהלי ההשקעות נוטים להגדיל את הסיכון תוך הגדלת החשיפה המנייתית, חשיפה לאג"ח קונצרניות שאינן מדורגות והשקעות אלטרנטיביות במוצרי השקעה לא שקופים ולא סחירים (הלוואות פרטיות, נדל"ן ותשתיות). הסיכוי לשחזר את ביצועי 2013 ברמת התשואות לא גבוה כלל, אלא שלכך גם מצטרפת עלייה ברמת הסיכון שמייצרת פוטנציאל להפסדים גם לתיק החוסכים. מנהלי הפנסיה יצטרכו לאזן בין הרצון לייצר תשואה עודפת על המתחרים לבין הצורך לשמור על רמות סיכון נאותות בתיקי החוסכים, איזון לא פשוט בכלל בעולם של ריביות נמוכות.

עולם חדש להסדרי חוב

הגופים המוסדיים הוכיחו ב־2013 שהם יודעים לעמוד על זכויות העמיתים שלהם בכל הנוגע לגביית חובות מבעלי הון. מקרה אי.די.בי תקדימי משום שגופי הפנסיה מנעו את בריחת הסוסים מהאורווה וזיהו את הידרדרות החברה מבעוד מועד. הגופים המוסדיים אף הוכיחו באחרונה כי הם לא מהססים לצאת כנגד התאגיד השמור במשק, דואר ישראל, שבבעלות ממשלתית, כדי להבטיח את החזר החוב לעמיתים.

חיסכון | צילום: שאטרסטוק

עם זאת, הסדרי החוב האחרונים והמשופרים עדיין התנהלו בעצלתיים תוך בזבוז כספי ציבור. ועדה בראשותה של מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן תפרסם בקרוב את המלצותיה לגבי שוק החוב בישראל ותנסה להתמודד עם התחלואים הללו. אלא שמאחורי הקלעים של המעורבות המוסדית, גופי הפנסיה ממשיכים להסיט כספים משוק החוב הסחיר לטובת הלוואות פרטיות שהם מעניקים לתאגידים הרחק מהעין הציבורית הבוחנת. כך, הסדרי חוב רבים ובהם תספורות לציבור יכולים להתנהל בעתיד ללא שקיפות וללא יכולת ביקורת ציבורית.

שינוי הנחת הריבית

ערב פרישתו של המפקח על הביטוח הקודם, פרופ' עודד שריג, הוא שלח פצצה לשוק הפנסיה: הצורך להתאים את הנחות הריבית ליוצאים לפנסיה למצב הריבית השורר בפועל. כיום מחושבת קצבת הפנסיה לפורשים על בסיס הנחת ריבית ריאלית שנתית של 4%, בזמן שכספי הפנסיונרים מושקעים באפיקים סולידיים שאין להם סיכוי להשיג ריבית כזו. בפועל, הקצבה העתידית של החוסכים הפעילים תיפגע מכך, זאת משום שהחוסכים מסבסדים את הקצבה הגבוהה מדי לפורשים הקיימים.

שריג הבין את העיוות, אך הביקורת הציבורית על הפגיעה בקצבת הפורשים הקרובים (כ־10% בשנה לפי הערכות) הובילה לחשיבה מחודשת של אגף שוק ההון, כעת בראשותה של דורית סלינגר שתצטרך לקבל החלטה בקרוב בנושא. בכל יום שעובר והבעיה אינה מטופלת ממשיכים הפורשים לקבל פנסיה גבוהה מדי על חשבון החוסכים הפעילים.

כלואים בביטוחי המנהלים

החל מאתמול נאסר לחלוטין על חברות הביטוח לשווק ביטוחי מנהלים המספקים מקדם קצבה מובטח המגן על קצבת הפנסיה מפני התכווצות בשל עלייה בתוחלת החיים.

מדובר בהחלטה שהוציא אל הפועל שריג ושאסרה על שיווק מקדמים כבר ב־2013, אך התירה חלון הזדמנויות לשווק את המקדם לחוסכים קיימים בלבד במגבלה של 75 מיליון שקל לכל חברה במהלך 2013. חלון זה נסגר כעת, ומשמעות הדבר שחוסכים בביטוחי מנהלים שלא ירצו לוותר על המקדם המובטח יאבדו את יכולת המיקוח שלהם מול חברות הביטוח.

חברות הביטוח יוכלו לא להאריך הנחות שניתנו לאותם חוסכים בעבר, וכך להעלות להם את דמי הניהול, בד בבד עם ייקור ביטוחי החיים הצמודים לאותם ביטוחי המנהלים. מנגד, המפקחים על שוק ההון יצטרכו לעקוב אחר המצב וייתכן שגם לאפשר את המשך שיווק המקדם על ידי חברות הביטוח לחוסכים קיימים כדי לשמר את הממד התחרותי.

ניוד בשוק הפנסיה

המפקח על הביטוח הקודם עודד שריג והמפקחת הנוכחית דורית סלינגר | צילום: מיקי נועם אלון, אוראל כהן

שנת 2013, בדומה לקודמותיה, לא התאפיינה במודעות גבוהה מדי של החוסכים לכל הנוגע לאפשרויות ניוד הכספים מחברה פנסיונית אחת למתחרתה. התחרות על דמי הניהול בשוק הפנסיה אמנם גדולה אך מנותבת בעיקר לקהלים החזקים, עובדים המשתכרים שכר גבוה משמעותית מהממוצע במשק ומעסיקים גדולים המשיגים תנאים טובים לעובדיהם.

מנגד, רוב הציבור לא מודע ליכולת שלו להתמקח ומשלם דמי ניהול גבוהים. גם החוסכים בעלי מודעות גבוהה יותר מתקשים לעבור מחברה לחברה על רקע פוטנציאל ניגודי עניינים הקיים בקשר שבין המעסיקים שלהם לסוכני הביטוח המספקים לאותם מעסיקים שירותי תפעול וסליקה. סלינגר הצהירה בתחילת השבוע בכנס של "כלכליסט" כי תפעל לאפשר לכל עובד לממש את זכות הבחירה של המוצר הפנסיוני, גם באמצעות האפשרות לבחור לעצמו את סוכן הביטוח במקום העבודה.

ספק אם 2014 תהיה שנת מפנה בתחום התחרות בשוק הפנסיה, אך עם תחילת עבודתה של המסלקה הפנסיונית, האמורה לשמש מנוע להעברת מידע וסליקת כספים פנסיוניים בקלות רבה יותר, ייתכן שעשויים להיראות ניצנים של שינוי.

מוצרי פנסיה חדשים

2013 היתה השנה הראשונה ללא ביטוחי מנהלים עם מקדם מובטח למצטרפים חדשים. כך נותר בשוק הפנסיה מוצר פנסיוני משמעותי אחד — קרן פנסיה המבוססת על מנגנון ביטוח הדדי וכוללת רכיבים של חיסכון וביטוח כאחד.

היתרון היחיד שהציעו ביטוחי המנהלים לעומת הפנסיה הוא שביטוח מנהלים מבוסס על חוזה בין חברת הביטוח לחוסך ולא כולל רכיב הדדיות לעומת קרן הפנסיה. ביטוחי המנהלים, עם זאת, גובים דמי ניהול גבוהים משמעותית מאלו של קרנות הפנסיה.

כעת עמלים בתי ההשקעות המחזיקים בקופות גמל, שהם מוצר חיסכון טהור ללא רכיב ביטוחי, על החייאת הגמל שסובל מנחיתות לעומת הפנסיה בעזרת צירוף רכיבים ביטוחיים לקופת הגמל.

2014 תהיה שנת מבחן ראשונה למוצר הזה ובחינה של יכולתו להתחרות תחרות אמיתית בקרנות הפנסיה.