חוק הריכוזיות: אל תשפכו את התינוק עם המרשמלו

לפני כשבועיים חוקקה הכנסת את החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות. כעולה משמו, נועד חוק זה לעודד את קידום התחרות, וזאת על רקע פעולותיה של הממשלה "להתיישר" עם קול המחאה החברתית שהציף את רחובות הערים לפני כשנתיים.

במסגרת החוק החדש, ולראשונה בתולדות החקיקה הישראלית, נוסף לספר החוקים מנגנון שנותן בידי רשויות שלטוניות והממונה על ההגבלים העסקיים בראשם, כלי חסר תקדים בעוצמתו להגבלת הקצאת משאבי מדינה על בסיס בחינת שיקולי ריכוזיות כלל משקית ושיקולי תחרותיות ענפית.

בעוד ששיקולי התחרותיות הענפית מקובלים ומוסדרים בחקיקה, לרבות זו הקיימת בחוק ההגבלים העסקיים, הרי שבחינת שיקולי הריכוזיות הכלל משקית מעוררת סימני שאלה ולא פחות סימני יישום. התוצאה הבלתי נמנעת היא שבמקום שהחוק יעודד תחרות הוא ייצור ריכוזיות נוספת. מעניין יהיה לראות מי יהא הגורם הראשון ש"יתרום" להבנת החוק החדש.

נניח, כי גורם פלוני מחזיק בכוח שוק משמעותי בתחום "קווי שירות באוטובוסים" (אחד מנושאי התשתית החיונית - כהגדרת מונח זה בחוק ובתוספת לו) ומעוניין הוא ליטול חלק בחיפוש אחר מחצבי מרשמלו שבתחום המדינה.

לפי החוק החדש, ברירת המחדל שבידי הגורם השלטוני שאמון על תחום המרשמלו היא למנוע מגורם ריכוזי, יהא תחומו אשר יהא, מ"להיכנס" לתחום המרשמלו המדינתי שנחשב משאב מדינה. יתירה מכך, ואם יבחר אותו גורם שעוסק בקווי שירות באוטובוסים להעז ולחשוב על כניסה לתחום המרשמלו המתפתח - יהא עליו לעבור משוכות ממשוכות שונות בהן החזקה החקיקתית עומדת בעוכריו ומוטלת לפתחו לשכנע לא פחות משני רגולטורים שונים (הממונה על המרשמלו והוועדה לצמצום הריכוזיות, שהממונה על ההגבלים עומד בראשה) ביתרונות הגלומים בהשתתפותו בהליכי ההקצאה.

על פניו, מצב דברים זה יוביל, בהכרח, למספר תוצאות לוואי: סרבול הליכי הקצאת משאבי מדינה (בין במכרז ובין בדרכים אחרות) עד כדי שיתוקם; צמצום מספר המשתתפים; הגדלת העלויות המשפטיות (הלא יצרניות); ומעבר לכך, עלולה חקיקה זו לייצר גופים ריכוזיים חדשים - הפעם בתחום המרשמלו. יתירה מכך, הוספת מושגי שסתום כדוגמת "שיקולי ריכוזיות כלל משקית" מובילה גם לאי-וודאות, וחלילה, תרתיע גופים עסקיים - זרים ומקומיים כאחד - מלהשתתף בהליכי הקצאה חדשים.

ועל כך כבר אמרו - תפסת מרובה לא תפסת.

עו"ד זוהר לנדה שותף מייסד במשרד ברנע ושות'