אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קרן המטבע: רמת החוב הממשלתי בכלכלות המפותחות - לשיא של 200 שנה

קרן המטבע: רמת החוב הממשלתי בכלכלות המפותחות - לשיא של 200 שנה

לפי מחקר חדש של הקרן, בשל היקף החוב בכלכלות המערביות כיום, מדיניות צנע פיסקאלית לא תספיק ויש צורך בפריסת חובות

04.01.2014, 09:13 | סוכנויות הידיעות

כלכלות מפותחות רבות יזדקקו קרוב לוודאי למדיניות הקלה כמותית, לפריסת חובות ולשורה של מגבלות על ההון, כך עולה ממחקר חדש שערכו הכלכלנים כרמן ריינהרט וקנת' רוגוף עבור קרן המטבע הבינלאומית. להערכתם, רמת החוב של הממשלות בכלכלות המפותחות מתקרבת לשיא של 200 שנה.

קראו עוד בכלכליסט

לטענתם, בשל היקף החוב בכלכלות המערביות כיום, מדיניות צנע פיסקאלית לא תספיק. זאת מאחר שקובעי המדיניות אינם מעריכים נכונה את העומק וזמן התמשכותה של ההאטה. "הממשלות צריכות להיזהר בהערכתן שצמיחה לבדה יכולה להביא לסיומו של המשבר", כתבו הכלכלנים במחקר.

קנת רוגוף, צילום: בלומברג קנת רוגוף | צילום: בלומברג קנת רוגוף, צילום: בלומברג

לדבריהם, מדינות רבות לוקות ב"אמנזיה קולקטיבית" של חדלות הפירעון בדומה למצב שלאחר מלחמת העולם הראשונה. "באירופה, שבה המשבר הפיננסי הפך במספר מדינות למשבר חובות ממשלתיים", כך הם מציינים, "השלב הנוכחי של מעגל ההכחשה מאופיין במדיניות רשמית שמבוססת על ההנחה שניתן לשוב לרמות צמיחה נורמליות. זאת על ידי שילוב של צנע, איפוק וצמיחה. הטענה היא שכלכלות מפותחות אינן צריכות ליישם את הערכה הסטנדרטית שבה משתמשים שווקים מתעוררים, שכוללת פריסות חוב, אינפלציה גבוהה יותר, מגבלות הון ודיכוי פיננסי משמעותי". דיכוי פיננסי מתייחס לשורה של אמצעים להפחתת החוב הממשלתי.

באפריל האחרון פרסמה קרן המטבע תחזית לפיה יחס החוב התוצר של הממשלות בגוש היורו יעמוד השנה על 95.3%, ובארה"ב יטפס ל-109.2%. לעומת זאת, היחס עבור הכלכלות המתעוררות יעמוד על 33.6% בלבד. לטענתם של ריינהרט ורוגוף היקף הבעיה מצביע על כך שיהיה צורך בארגון מחדש של החובות, בייחוד במדינות הפריפריה של אירופה. הפתרון שהם מציעים כולל שילוב בין מגבלות על ההון, דיכוי פיננסי (כמו הטלת מס על פיקדונות), אינפלציה וחדלות פירעון.

"לאור רמות החוב הציבוריות והפרטיות, שטיפסו לרמות שיא...קשה לנבא פיתרון למשבר הנמשך כבר חמש שנים, שאינו כולל פריסת חוב רחבה יותר", הם מסכמים.

מחקרם הקודם של שני הכלכלנים "צמיחה בתקופה של חובות" מ-2010, נחשב כאחד מגורמי ההשפעה על מדיניות הצנע, ומצוטט לעתים קרובות על ידי דמויות מרכזיות כמו הנציב האירופי למדיניות כלכלית ומוניטארית, אולי רהן.  

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
חובות למי?????????? זו השאלה הגדולה???????
האם מי שהלווה את הכסף ייצר אותו אי פעם???????????? לא - הוא רק קיבל רישיון מהממשלה להדפיס אותו. זה ההונאה הכי בלתי נתפסת בעולם. כל כך בלתי יאומן - שאנשים פשוט לא מאמינים שמי שמחזיק את הבנקים אין לו כלום ולא ייצר דבר מלבד מדפסות כסף. הגיע הזמן לצאת מהעבדות הזו ולשנות את כל הבסיס הכספי. די לכלכלת חוב מטורפת הגיע הזמן לפרק את שליטת הבנק הפדרלי.
פריסת חובות= עבדות נצחית  |  07.01.14
3.
2- תרגע, ישראל היא שידור חוזר של ארה"ב.
כל המחלות החברתיות והכלכליות של ארצות הברית מגיעות לכאן באיחור של כמה שנים. זוכר את פיצוץ בועת האשראי שהתחיל ב-2004 ונגמר ב-2008? תראה מה יקרה פה ב2014-2018. התחלנו רק עם "קיפאון" בנדל"ן עם עלייה חדה במספר החייבים אשר מאחרים בתשלום המשכנתא. בשנה הבאה יתחיל טפטוף של אנשים שעפים מהבית, ולקראת סוף העשור ידברו גם פה על משבר חוב. אולי לא יקראו לו "משבר סאב-פריים", כי בארץ הבנקים לא יקרסו (בגלל חוקים שמאפשרים לבנק לסחוט את החוב מהחייב עד השקל האחרון גם אחרי שלקח לו את הבית שכבר לא שווה חצי מהמחיר שהבית נרכש בו מלכתחילה) אבל אותה הגברת בשינוי אדרת תהיה כאן, בדיוק כמו בכל ההיסטוריה הקצרה של המדינה שלנו.
פראייר , פראייר לנד  |  07.01.14
1.
"הטלת מס על פקדונות"??
שמעתם מה הם מציעים? "הטלת מס על פקדונות". כלומר למסות את הכסף שלכל אחד מאיתנו יש בבנק. אותו כסף שכבר שילמנו עליו מס הכנסה, ביטוח לאומי ועוד אינסוף מסים אחרים. ממשלות העולם השתגעו, הן בזבזו הרבה מעבר ליכולתן, וכעת הן מתכוונות לשדוד מן האזרח הקטן כל אגורה שנותרה לו, על מנת לשמר את הסטטוס קוו.
אורן  |  04.01.14