הדואר רוצה תוכנית הבראה, האוצר עדיין חולם על הפרטה

הדיונים על תוכנית ההבראה של דואר ישראל נערכו בשבוע שעבר ללא נציגי ועד עובדי הדואר וההסתדרות. יו"ר האגף לאיגוד מקצועי אבי ניסנקורן ויו"ר הוועד שמעון פרג'ון נעדרו מהישיבה שהתקיימה אצל ראש אגף תקציבים באוצר אמיר לוי בנוכחות כל הגורמים המעורבים - אגף תקציבים, רשות החברות הממשלתיות, משרד התקשורת והנהלת הדואר. זאת לאחר שאת הישיבה הקודמת הם עזבו בזעם אחרי ששמעו את פרטי התוכנית שגיבשה הנהלת החברה.

תוכנית ההבראה כוללת פיטורים של 2,000-1,500 מתוך 7,000 עובדי הדואר, פתיחה של ההסכמים הקיבוציים שהושגו עם ועד העובדים ומתן גמישות מוגברת להנהלה, כך שתוכל למשל להשתמש בדוורים שעובדים בשעות הבוקר למשימות נוספות אחר הצהריים. כמו כן, ההנהלה מבקשת לקבל רוב בוועדות הפנים־ארגוניות המאשרות ניודים ופיטורים בדואר וכך לבטל את זכות הווטו שיש לוועד בנושאים אלה.

הנהלת הדואר, בראשות המנכ"ל חיים אלמוזנינו, רואה בתוכנית ההבראה את הדרך היחידה להציל את הדואר, שעתידה להיקלע כבר ב־2015 לחדלות פירעון ביחס להחזר האג"ח שהנפיקה. הדואר חייבת לבעלי האג"ח 350 מיליון שקל, ומחזירה אותם בתשלומים חצי שנתיים של 20 מיליון שקל. ואולם, בקצב הנוכחי הדואר לא תוכל לעמוד בתשלומים מ־2015.

באוצר מפקפקים ביכולת של הנהלת הדואר להוביל שינוי

התנגדות הוועד אינה המכשול היחיד של תוכנית ההבראה. באוצר עדיין לא הסכימו לממן את פיטורי העובדים המסיביים, שעלולים לעלות לקופת המדינה יותר ממיליארד שקל, ובמשרד שורר חוסר אמון באשר ליכולתה של ההנהלה ליישם את התוכנית. יש להם סיבות טובות: הנהלת הדואר מתקשה להוציא לפועל צעדים פשוטים בהרבה שכבר אושרו לה כמו סגירת 14 סניפים או מעבר ממיון דואר בלילה למיון ביום, שאמור לחסוך מיליוני שקלים בשנה.

ראש אגף תקציבים באוצר אמיר לוי | צילום: רמי זרנגר

הדואר לא מצליחה אפילו לאשר את התקציב שלה ל־2014. הדירקטוריון שלה דחה פעמיים את אישור התקציב שהגישה ההנהלה בטענה כי הוא מגדיל את הגירעון שהחברה מצויה בו, וכעת החברה ממשיכה לעבוד על בסיס התקציב של 2013 עד תום הדיונים בנושא. בדירקטוריון דורשים מההנהלה להקטין את ההוצאות השנתיות של הארגון ב-140-100 מיליון שקל, וסבורים כי ההנהלה שאננה ומחכה לחבל הצלה מהאוצר, שלא בהכרח יגיע.

באגף תקציבים וברשות החברות הממשלתיות דורשים מהדואר לממן את תוכנית ההבראה באמצעות מכירת נדל"ן שבבעלותה. להערכתם, החברה יכולה למכור נדל"ן בשווי 1.5 מיליארד שקל בתוך חמש שנים. ואולם, מכירת הנדל"ן יכולה להיות תהליך ארוך ומסובך, משום שלא כל הנכסים רשומים בפועל על שם הדואר ויש להעבירם לבעלותה.

במקביל ממשיכים באוצר לבחון אפשרות של הפרטה חלקית - מכירת מניות המיעוט תוך שמירה על השליטה בידי המדינה - ואפילו מלאה של הדואר. החלטת ממשלה להפריט את הדואר כבר התקבלה ב־2006, אך לא יושמה בשל היעדר הסכמות בין האוצר למשרד התקשורת על מתווה ההפרטה. בדיון בכנסת בשבוע שעבר אמר אמיר לוי: "אנחנו נמצאים בשלב מוקדם של הדיונים על הפרטה, אבל כל האפשרויות מונחות על השולחן - מכירת 20% מהמניות, 50% או הפרטה מלאה".

ועדת רייך תמליץ להפחית ימי חלוקה ולייקר משלוח דואר

כך או אחרת, גיבוש תוכנית ההבראה לא יושלם עד שהוועדה הציבורית לבדיקת שוק הדואר, בראשות ד"ר זיו רייך, תגיש את המלצותיה. הוועדה, שבוחנת את הרגולציה הקיימת על הדואר מבחינת תעריפים, ימי חלוקת מכתבים ומספר סניפים, מונתה באוקטובר 2012 והיתה אמורה להגיש את המלצותיה עוד בספטמבר 2013. לאחר שתי דחיות היא צפויה להגיש את מסקנותיה עד סוף החודש.

מנכ"ל הדואר חיים אלמוזנינו | צילום: עומר גנדלר

בדיון בכנסת הציג רייך תובנות ראשוניות של הוועדה, שחלקן יסייעו לחברה ואחרות עלולות להקשות עליה דווקא. לדברי רייך, "הבעיה אינה ההכנסות של הדואר, שלא קטנו, אלא היעדר ההתייעלות המבנית. לטעמי, הדואר צריכה לפתור בעיות מבית כמו צמצום עלויות ופיתוח מרכזי רווח. אם הדואר לא תתייעל, היא לא תקבל את ההטבות הרגולטוריות מהוועדה".

רייך אמר בוועדה כי מחיר משלוח מכתב בארץ ולחו"ל נמוך בהשוואה עולמית, ולמעשה הדואר מפסידה מכל שליחת מעטפה. נוסף על כך, רייך תומך בהפחתת ימי החלוקה של הדואר מחמישה לשניים, צעד שלדעתו לא יפגע בציבור ובמקביל יחסוך לדואר 80 מיליון שקל בשנה.

עוד אמר רייך כי יש לשקול את צמצום תיבות הדואר ואת הקטנת מספר הסניפים באזורים מסוימים ולהגדיל את היקף שעות הפעילות של הסניפים שיישארו. מנגד, רייך תומך בהרחבת התחרות בשוק הדואר, משום שכיום יכולתן של החברות הפרטיות להתמודד עם הדואר מוגבלת יחסית.