ככה משחק המינהל במגרש הביתי

בקיבוץ בחן מתמודדות זה כארבע שנים 20 משפחות עם השלכות קריסת חברת הביצוע של פרויקט ההרחבה שבו ביקשו להתגורר. בניגוד לפרשת חפציבה שבה ניסתה המדינה לסייע לנפגעים, במקרה זה לא רק שהמדינה אינה מסייעת להם, היא דווקא מעלה את מחירי המגרשים וכך הופכת את האפשרות להתאושש מהמכה הכלכלית שנחתה עליהם לבלתי אפשרית.

קודם לקריסת חברת "ירוק בחן" בבעלות היזם אביב שקד, הועברו אליה על ידי כל אחת מהמשפחות תשלומים בהיקף של מאות אלפי שקלים. ירוק בחן היתה זו ששימשה עבור הקיבוץ כחברה שניהלה את ההרחבה ונמצאה בחזית מול הרוכשים. העברת הכספים לחברה נועדה לפתור את המגבלה של הקיבוץ לגבות כספים באופן ישיר מהמשתכנים. ירוק בחן קיבלה מאות אלפי שקלים מהמשתכנים עבור חוזה שירותי בנייה והעבירה מקדמות של כ־100 אלף שקל כל אחת לקיבוץ אשר דאג למכתבי החרגה מהבנקים, ואלה אפשרו להקצות את המגרש למשפחות הרוכשות. מכתב החרגה מאפשר "להוציא" את המגרש מתוך משבצת הקיבוץ באמצעות הליך מוסדר שנקבע מול רשות מקרקעי ישראל, כאשר רק לאחר סיומו הרוכשים יכולים לגשת למשרדי הרשות ולחתום על חוזה חכירה מולה תוך תשלום דמי השומה והפיתוח שנקבעו למגרש ולהתחיל לבנות.

ההרחבה בקיבוץ בחן. "המשפחות לא יודעות כיצד יגייסו את הכסף" | צילום: נמרוד גליקמן

"עיקלו את החשבון"

עם כניסתה של ירוק בחן להליכי פירוק בתחילת 2011, הופסקו מכתבי ההחרגה ולא ניתן היה להשלים את הליך הקצאת המגרשים. מדובר במגרשים של חצי דונם כל אחד אשר שווקו עבור משפחות וזוגות שעברו ועדות קבלה מול הקיבוץ. בתחילת ההליך, השומות של רשות מקרקעי ישראל נקבו בתג מחיר של כ־300 אלף שקל עבור מגרש של חצי דונם בהרחבה, אך הזמן עבר, האזור הושבח וב־2011 קפצו שומות המגרשים ל־750 אלף שקל למגרש. כעת, ב־2014, מדובר במחיר של כמיליון שקל למגרש, ועוד היד נטויה. "המשפחות לא יכולות לעשות דבר, הן תלויות בין שמים וארץ. הן בתוך ההליך, שילמו את כל דמי הפיתוח ליזם בהיקפים של 250–500 אלף שקל, חלקן מכרו דירות ואין להן דרך חזרה, הן לא יכולות לרכוש מגרש או דירה אחרת מצד אחד, ומצד שני הזינוק במחירי המגרשים הכניס אותן לבעיה כלכלית חמורה. רבים מהם לא יודעים כיצד יגייסו את פער הכסף שנוצר", אומר עו"ד עמית שגב, המייצג משפחות בהרחבה.

אחד הנפגעים הוא צפריר לוי, אשר עם אשתו שילם לפני כארבע שנים סכום של כ־350 אלף שקל עבור פיתוח המגרש, עורכי דין וועדות. "תכננו להוציא סכום מסוים בהתאם לעלות הקרקע דאז, אך כיום מסתמן כי המגרש עם הפיתוח יעלו לנו כ־1.5 מיליון שקל, הרבה מעבר למה שתכננו, וזה מבלי לכלול את הכספים שאנחנו מוציאים על דמי השכירות ואת עלויות הבנייה, שעלו בינתיים", הוא מספר. לדבריו, "אני מדריך טיולים ואשתי עובדת בגני ילדים. כדי לעמוד בהוצאות לקחנו הלוואות, עיקלו לנו את החשבון וגזרו את כרטיסי האשראי. גירדתי מהמשפחה כספים, לוויתי מאבא שלי את כספי הפנסיה שלו. ארבע השנים האחרונות היו קשות מאוד, אנחנו עם מינוס תמידי בחשבון הבנק, רצינו לגור בסביבה נעימה וקהילתית ונפגענו", הוסיף לוי.

מתקשים לחזור הביתה

לא רחוק מקיבוץ בחן נמצא מושב הדר עם, אשר גם הוא מיישובי המועצה האזורית עמק חפר. מדובר במושב שעם מושבים נוספים באזור כגון בית יצחק, כפר ידידיה, כפר חיים, כפר מונש ובית הלוי, הפך בשני העשורים האחרונים למוקד משיכה לאוכלוסייה בעלת ממון. אלא שבני המושב אשר לא מעוניינים בקרקע לצורכי ספקולציה ומבקשים לשוב להתגורר במקום שבו נולדו וגדלו, הם הראשונים להיפגע מעליית המחירים, מכיוון שמרביתם אינם בעלי אמצעים. הדרך שבה המדינה מאפשרת לבני המושבים לחזור הביתה נעשית בהתאם להחלטה 1180, המאפשרת הקצאת מגרש בהרחבה ל"מומלצי אגודה" שאותם קובעת האגודה השיתופית במושב, ורכישתו בפטור ממכרז. אלא ששיווק המגרשים בוצע בחלק מהמושבים בהדרגה, וכך נוצר מצב שבו ראשוני הרוכשים זכו לרכוש את המגרשים במחירים סבירים (כחצי מיליון שקל למגרש של חצי דונם) ואילו ככל שחלף הזמן המחירים טיפסו מעלה. המחירים בהקצאות האחרונות הפכו את רכישת המגרשים לבלתי אפשרית עבור בני המושב. בוועדת ההשגות נידון בימים אלה ערעור של כ־30 זוגות צעירים "מומלצי אגודה", שביקשו לרכוש מגרשים בהרחבה של הדר עם ללא מכרז, וגילו כי הם נדרשים לשלם סכומים גבוהים משציפו להם. הם הגישו "בקשה לעיון חוזר" באשר לשווי המגרשים בהרחבה.

לדברי השמאי חיים מסילתי המטפל בהשגות, התוצאה היתה מפתיעה - בבקשות הראשונות לעיון החוזר נקבע על ידי השמאי המחוזי כי השווי הראוי שיש לייחס למגרשים ביישוב הוא כ־1.1 מיליון שקל (ללא פיתוח וללא מע"מ). בהכרעות המאוחרות יותר נקבע שווי קרקע של כ־1.4 מיליון שקל. הפער בין הערכות השווי שנקבעו מוסבר בכך שבבקשות הראשונות לעיון החוזר ההשוואה נעשתה תוך התאמות למגרשים ביישובים הסמוכים, בעוד שההכרעות האחרונות כבר בוססו על עסקאות מכר בשוק החופשי למגרשי הרחבה מהיישוב עצמו. לטענת מסילתי, החוכרים נדרשים לשלם היוון מלא (91%), אך בשל היותם "מומלצי אגודה" הם אינם רשאים למכור את המגרש חמש שנים מיום רכישתו. לטענת הזוגות, הגבלה זו ייקרה את מחיר המגרשים ב־300 אלף שקל למגרש. מסילתי ציין כי "ברחבי הארץ יש יותר מ־300 משפחות במצב דומה".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "בנוגע לקיבוץ בחן, בדרך כלל רשות מקרקעי ישראל 'מקפיאה' שווי מהיום שבו אושרה הבקשה ברשות. הרשות אינה יכולה להיות חלק מתהליך שאינו קשור בה, שכן אין לדבר סוף. בנוגע למושב הדר עם, ההטבה היא בעצם ההקצאה בפטור ממכרז ואין מקום להטבה נוספת במחיר הקרקע על חשבון הציבור. שכן אילולא ההטבה המגרשים היו נמכרים במכרז ללא שום הנחה".