אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חיים רמון אף פעם לא אשם צילום: עוז מועלם, Ynet

חיים רמון אף פעם לא אשם

"בנינו קבוצה כמו בספר", התרברב הבעלים של הפועל ת"א, אבל לא בטוח שהוא עשה זאת, ואם כן אולי הוא עשה את זה מהספר הלא נכון

06.01.2014, 17:03 | אוריאל דסקל

חיים רמון, יו"ר הפועל תל אביב, הזמין אתמול (א') את כל העיתונאים שמסקרים את הקבוצה והחל במונולוג מרגש בו הוא תוקף את כל המעורבים בקבוצה, מבעלי מניות ועד האוהדים, ומאשים אותם במצב הכלכלי והמקצועי הגרוע. אלו דבריו: חיים רמון: "הטעות הגדולה מבחינה כלכלית? החתמת בן שמעון, ורמוט ושכטר".  

קראו עוד בכלכליסט

בין השאר הוא טען. "יש לנו קשיים בתזרים. בסוף העונה נהיה בגירעון של חמישה מיליון שקל, ולכן בינואר יהיו קיצוצים במועדון, נגמר הסיפור. בסוף השנה הפועל תהיה מאוזנת כלכלית. אז הוא מפרט: "ההחתמה של רן בן שמעון, אלמוג כהן, גילי ורמוט ואיתי שכטר. ההגעה שלהם יצרה הגדלת גירעון של 10-12 מיליון שקל. אילולא בקשות והבטחות האוהדים הם לא היו פה".

ואז הוא טען שהתקציב הדו שנתי של הפועל תל אביב עמד על 90 מיליון שקל. "החלום שלי היה שהעמותה תהיה הבעלים, אבל לצערי זה נכשל כי העמותה לא הצליחה. בגללם לקחתי את הסיכונים הללו מלכתחילה, אבל אז התחלפו ראשי העמותה שעושים בה עכשיו כבתוך שלהם. אתה יודע כמה כסף הם נתנו כתקציב שוטף? 20 אלף שקל, וזה מתוך תקציב דו שנתי של 90 מיליון שקל".

חיים רמון ואמיר לובין. לא אנשי מקצוע מצוינים, צילום: אורן אהרוני, Ynet חיים רמון ואמיר לובין. לא אנשי מקצוע מצוינים | צילום: אורן אהרוני, Ynet חיים רמון ואמיר לובין. לא אנשי מקצוע מצוינים, צילום: אורן אהרוני, Ynet

אז שנייה, מה התקציב?

 

יש הרבה סתירות בדבריו של רמון.

נתחיל בסתירות על הסכומים: לפי חשיפה של "גלובס", הכנסות הפועל תל אביב בשנה שעברה עמדו על 40 מיליון שקל וההפסד התפעולי עמד על 20 מיליון שקל. כלומר התקציב עמד על 60 מיליון שקל והעונה, על פי המספרים שרמון הציג אמש, התקציב עומד על 30 מיליון שקל. אבל תקציב הקבוצה השנה לא יורד מ-45 מיליון שקל. כך על פי לפי מה שהוגש לבקרה התקציבית. כך שהתקציב הדו-שנתי הוא לפחות 105 מיליון שקל - לפחות 15 מיליון שקל יותר ממה שרמון אמר. אז מה מה התקציב של הפועל?  

כמובן שאת כל החישובים האלה צריך לעשות בגלל שרמון מסרב לפרסם את הדו"חות השנתיים של הפועל תל אביב. הוא מסרב לחלוק איתם, עם בעלי המניות ועם הציבור. חוסר שקיפות היא המקור לכל בעיות אי האמון בין רמון לשותפיו. "מי שיש לו ארבעה אחוז בבנק לאומי לא מעדכנים אותו בהכל", טען רמון. "היו שלוש ישיבות בחצי השנה האחרונה, בהן עידכנתי לגבי המצב הכלכלי". זה לא מספיק.

עכשיו, בקשר להחתמת השחקנים ש"אילולא בקשות והבטחות האוהדים הם לא היו פה". א' - איך אמורים, בן שמעון, ורמוט ושכטר להרגיש עכשיו כשהם מוגדרים על ידי הבוס שלהם כ"טעויות"?  

שנית, זו כנראה בפעם הראשונה בהיסטוריה שיו"ר של קבוצה מאשים את האוהדים בצרות הכלכליות שהוא אחראי עליהן. הוא קיבל את ההחלטות הסופיות - הן טעויות שלו. אז מה אם "הלחיצו" אותו. זה שהוא "נלחץ" זו אשמת האוהדים או אשמתו?. אבל זה לא מפתיע שרמון מאשים אחרים בטעויות שלו. זה לא חדש עבור האיש שלא היה אשם לטענתו בקריסה הכלכלית של ההסתדרות, ולא היה אשם בקריסה הכלכלית של מפלגת קדימה ולא היה אשם בקמפיין הבחירות הכושל של מפלגת העבודה בבחירות 1996.

מה נעשה?

 

בקשר לעמותה, מה עשה רמון כדי לגרום לאוהד ששם 1,000 שקל כדי לסייע לעמותה לרכוש 20% מהמועדון, לשים עוד כסף? איך הוא גרם להם להבין שמדובר במהלך היסטורי וחסר תקדים? האם האוהד הרגיל קיבל משהו עבור ה-1,000 שקל האלה?

בגרין ביי פאקרס מתייחסים אל אוהד שרכש מניה ב-200 דולר כאל בעל מניות פר אקסלנס, עם מניה ממוסגרת שהוא יכול לתלות במשרד, עם עדכון בנעשה בקבוצה דרך אי-מיילים, דו"חות רבעוניים, עדכונים שוטפים וזכות הצבעה על מנהלי הקבוצה. אבל למה ללכת עד לארה"ב. בארסנל, שם האוהדים מחזיקים במניות מיעוט - פחות מ-10% - נפגשים כל בעלי המניות לפחות פעם בשנה עם ראשי המועדון והמנכ"ל נפגש עם בעלי המניות לפחות פעמיים בשנה. בארסנל גם טורחים לפרסם דו"חות רבעוניים ומאפשרים לאוהדים לנתח אותם. בגרמניה, שם רוב הקבוצות בבעלות אוהדים, יש גופי רווחה שמסייעים לאוהדים. לכל מועדון יש מספר קציני קשר עם הקהל ועוד.  

מה עשה רמון כדי לגרום לעמותה ולחבריה כשותפים? מדי פעם לעדכן בלוג באתר האדומים? עשה שתיים-שלוש פגישות?

הבעיה הגדולה של רמון היא ניהולית. הוא התמקד בבניית קבוצה ולא בבניית מועדון. משל למנכ"ל שמתמקד בהשקעה במחלקת שיווק בלבד ולא במוצר. "בנינו קבוצה כמו בספר", הוא מתרברב. אבל כנראה שהוא לא עשה זאת ואולי הוא עשה את זה מהספר הלא נכון.

ב-4.7.12 נכתבו כאן הדברים שרמון צריך לעשות כדי להצליח בתפקיד. נכתב במפורש שאם הוא יתמקד אך ורק בבניית הסגל של הקבוצה הבוגרת, הוא ייכשל כישלון חרוץ. וזה בדיוק מה שהוא עשה.

האם התחילו לטפל במחלקת הנוער של הפועל תל אביב? ממש לא. האם נבחר מודל נכון לשיתוף פעולה עם האוהדים? גם לא. האם נבחרו אנשי מקצוע מצויינים כדי להוביל את המהלכים? לא. אין ממש אנשי שיווק, אנשי הניהול הם כאלו שכשלו בעבר בניהול המועדון ופרופ' משה בר ניב מהמרכז הבינתחומי עזב. האם הוצג חזון ניהולי כלשהו - של השקעה בתשתיות? לא. עבודה נרחבת עם הקהילה? לא. האם הפועל התנהלה בשקיפות מלאה כמו שחיים רמון הבטיח? לא.

מה כן נעשה? נרכשו שחקנים ביוקר והקבוצה בנתה תקציב על הכנסות שאין לה - טעויות של ילדות בכיתה ה' 3.

בכל מקרה, לא הכל אבוד. אפשר וצריך לשקם את היחסים בין חיים רמון לעמותה ולשאר הבעלים. צריך לשבת על החשבונות, לפתוח את הספרים ולהגיע לפתרונות יחדיו - כאלו לטווח הקצר ולטווח הארוך (אגב, שווה לפנות לאנשי הפועל אוסישקין תל אביב בשביל קצת עצות וטיפים).. אבל בשביל שזה יקרה צריך להתחיל לשתף פעולה. מישהו צריך להיות "המבוגר האחראי". להאשים את כל העולם ואשתו בצרות שלך, לא עוזר לאף אחד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
צודק בכל מילה - לצערי
כשהוקמה עמותת האדומים קניתח בשמחה 2 מניות כי האמנתי במה שנעשה שם. השנה לא שילמתי פשוט כי מבחינה ניהולית אין שום הבדל מבחינתי. עדיין אין לי שום דרך לדעת כמה עלו שכטר, ורמו או אף אחד מהשחקנים האחרים, שלא לדבר על התקציב הכולל. הפועל, למרות מאמצי העמותה שעשתה ככל יכולתה, עדיין מנוהלת בצורה חובבנית וחבל.
ערן  |  08.01.14
4.
ניסיתי חזק מאד ולא הצלחתי להיזכר בשום דבר מוצלח שהוא עשה
מההסתדרות ועד הניהול הזחוח של מערכת הבחירות של פרס לראשות הממשלה (בה הפסיד בסוף כמובן), רמון הוא האנטי מידאס של ישראל, גם אם ייגע בזהב בסוף נקבל טיח. הדבר המוזר הוא שכל כמה חודשים התקשורת מריצה אותו לתפקיד פוליטי כזה או אחר.
היינה  |  07.01.14
לכל התגובות