טאבלט שמריץ גם ווינדוס וגם אנדרואיד בו זמנית? השתגעתם?

מי צריך את זה בכלל?

יש לא מעט מוצרים שנולדים כאשר לא ברור אם יש להם שוק או אפילו אם צריך להיות להם אחד. אינטל הוציאה עכשיו שבב, שמה שהוא עושה בחיים הוא להפעיל טאבלט בו זמנית הן על ידי אנדרואיד והן על ידי ווינדוס 8.1.

על פניו, נראה מגניב. לכאורה, זה יאפשר שימוש באפליקציות אנדרואיד בטאבלט של ווינדוס ולהיפך - בעיקר זה אומר להשתמש באפליקציות של אנדרואיד בסביבת ווינדוס. אבל זה רק יאמר שהאפליקציות יקרטעו. מישהו באמת צריך אפליקציות של ווינדוס במכשיר האנדרואיד שלו? כמה פעמים קרה שגלשתם ביישום פייסבוק ואמרתם "היי, ממש בא לי לשחק עכשיו בשולה המוקשים"? יש אפליקציה לווינדוס שאין לה מקבילה ראויה באנדרואיד? אני בספק.

כל זה, בלי לדבר על כך שהבלאגן בהפרדה בין האפליקציות השונות על טאבלט הולכת להיות כאב ראש ענק. מיקרוסופט החלה בשנים האחרונות למכור מחשבי Microsoft Signature בחנויות שלה; אלה מחשבים שמגיעים עם ווינדוס ללא כל התוכנות המיותרות שמתקינות היצרניות; אלה נחשבים למחשבים יוצאי דופן בתחומם - ווינדוס כפי שווינדוס אמורה לרוץ. המקבילים מבית גוגל הם הנקסוסים שמגיעים עם "אנדרואיד נקי" ועל אפל אין צורך להרחיב את הדיבור.

כל זה, בלי להזכיר את העובדה שמספיק שגוגל או מיקרוסופט יתעצבנו מספיק ממהלך של השניה כדי ששיתוף הפעולה יעוף מהחלון ואתם תישאר עם גרוטאה שאיבדה חצי מהפונקציונליות שלה.

מלכודת הספאם של המפתחים

סיפרתי לכם על מה שעשתה גוגל לראפ ג'יניוס, כשזו האחרונה החלה לעבור בבוטות על הכללים של גוגל נגד ספאם: גוגל מחקה אותה זמנית מהאינדקס שלה. אבל בעיית הספאם לא מוגבלת לראפ ג'יניוס, היא בעיה של כלכלת האפליקציות כולה.

איך שלא מסתכלים על זה, יש יותר מדי אפליקציות. חלק גדול מהן עושה משהו שכבר עושות אפליקציות אחרות והן צריכות להתבלט איכשהו. העניין בולט במיוחד במקרה של חברה שקיבלה את כספה מאיזה משקיע הון סיכון. השיטה שהפכה למקובלת היא ספאם: רוב האפליקציות מרשות לעצמן לקחת מידע של המשתמש שהן לא צריכות, כמו למשל את ספר הטלפונים שלו, הרבה מהן שולחות הודעות ספאם לאנשים בספר הטלפונים - לעתים קרובות תוך הסוואת העובדה שמדובר בקישור להורדת האפליקציה.

לא מדובר בטקטיקה מעודדת השרדות: כן, סביר להניח שהמפתחים יצליחו לקושש מספר התקנות מאנשים שלא מבינים מה קורה ולוחצים על כל קישור שמגיע מחברים שלהם - אבל מאחר והם לא בחרו להשתמש באפליקציה, הסיכוי שהם ישתמשו בה שוב אחרי שרימו אותם לא גדול במיוחד. וזה עוד כלום לעומת מה שיקרה כשאנשים שכן מודעים למתרחש יבחינו בתרגיל של המפתח: פרסומת שלילית מובטחת לו, ועם קצת חוסר מזל - הוא ימשוך את תשומת הלב של גוגל או ענק אחר שידרוך עליו.  

הבעיה המרכזית של כל ההתנהלות הזו היא שמדובר בכלכלת אוויר - נסיון לעודד צריכה של מוצר שלאף אחד אין עניין בו. המטרה היא למשוך זמן עד שמייסד אפליקציית הכלום ימצא איזה פראייר שיקנה את החברה שלו. אז הוא יוכל להוסיף לרזומה שלו שורה של "חברת טמבלכלשהו קנתה אותי!", ולהמשיך למזימה הבאה.

המהפכה הטכנולוגית? לא למובטלים

חברות ההייטק אומרות לנו שהן תעודדנה את הצמיחה ותלחמנה באבטלה, אם רק ניתן להן הטבות מס ענקיות. המקרה של אירופה מוכיח שהמצב שונה בתכלית. בשנים האחרונות נרשמה ביבשת צמיחה באבטלה. הממשלות תלו את יהבן בחברות ההייטק, שימשכו את המשק מהמיתון ויספקו עבודה. מה הבעיה? האבטלה לא הגיעה כל כך אל חברות ההייטק עצמן. להיפך. הן צריכות עובדים - אבל עובדים מיומנים במיוחד.

כאלה שכלכלות העולם הראשון, ודאי אלה מהן שמצמצמות את ההוצאה הציבורית על חינוך, לא מצליחות לספק. חברות ההייטק מילאו את השורות שלהן במהנדסים בכירים שהגיעו מחלקים אחרים של העולם, בעיקר אסיה. פוג'יטסו - ענקית טכנולוגיה יפנית - הודתה לאחרונה שהיא לקחה את הטבות המס האיריות, אבל רוב המשרות שלה שדורשות תואר דוקטור הלכו לא לאירים, אלא לעובדים זרים.

כמחצית מהמשרות של חברות הטכנולוגיה באירלנד מאוישות על ידי עובדים זרים. הח"מ כולו בעד עובדים זרים ואף חושב שגיוון חברתי הוא דבר חשוב. עם זאת, הוא לגמרי נגד הטבות מס לחברות ענק זרות. וזו לא בעיה שמוגבלת רק לאירלנד. אינטל, למשל, עשתה קופה יפה על חשבון הציבור הישראלי, כשהיא מתיימרת לספק מקומות עבודה בפריפריה ושוכחת לציין שאלה יהיו מקומות עבודה בתחום השירותים ולאו דווקא בתחום ההייטק עצמו.

קצרצרים

1. זוכרים איך אמרו לכם שפיתוח אפליקציות הוא הדבר החם הבא? הפתעה: האטה חורקת נרשמה באחד מהסימנים הבולטים של הענף - מספר האפליקציות שמשתמשים מורידים בשבוע שלאחר חג המולד. כידוע, במהלך החג או הימים שמיד לאחריו מקבלים אנשים רבים סמארטפונים וטאבלטים כמתנה, והם ממהרים להעמיד עליהן אפליקציות. השנה, העליה במספר האפליקציות שהורדו בשבוע הראשון שלאחר החג עמדה על 25%. זה נראה מרשים עד שזוכרים שלפני שנה הנתון היה 90%, ובשנה שלפניו, 97%.

2. מכה לרשת החברתית הלא ברורה פינטרסט: הרגולטורים של האיחוד האירופי דחו את התביעה שלה להכיר בסימן הרשום שלה, וזאת משום שחברה בריטית רשמה סימן על שם דומה - פינטרסט פרמיום - כבר בינואר 2012. בפינטרסט טענו שהם היו קיימים עוד קודם, מ-2010. החברה הבריטית הציגה ראיות משכנעות שאף אחד לא שמע על יריבתה עד תקופה מאוחרת יותר ושמדובר בהפרעה נפשית אמריקאית בעיקרה. אם פינטרסט תרצה לעשות עסקים באירופה היא תצטרך לערער, או לשלם לפינטרסט פרמיום עבור רשיון לשימוש בשם.  

3. משחק הרולטה בביטקוין נמשך: אחרי שהמטבע קרס משום שהבנק המרכזי הסיני הוציא הנחיות נגד סחר בו, הוא שב והמריא בעקבות ההחלטה של זינגה - עליה דיווחנו אתמול (א') - לאפשר שימוש בביטקוין בעסקאות במשחקים שלה. ספק אם יש משהו שמעיד יותר על אי-הרציונליות של שוק הביטקוין מאשר ההתפתחות הזו: ההכנסות של זינגה נמוכות מאוד, והאחוז של שימוש בביטקוין מתוכן צפוי להיות זעיר עוד יותר.  

4. חיל האוויר המלכותי של בריטניה צועד אל העתיד ומתחיל להשתמש בחלפים שמודפסים במדפסות תלת ממד במטוסים שלו. בחיל האוויר אומרים שהמטרה היא לקצץ בהוצאות התחזוקה של החיל, שבכל חיל אוויר הן חלק עצום מההוצאות. המהנדסים שמאחורי התכנית אומרים בגאווה שהעלות של חלק מהחלפים ירדה לפחות מ-100 ליש"ט למוצר, ומציינים שהמדפסות פותרות בעיה קריטית של זמינות: אפשר לייצר את החלפים כעת בכל בסיס של החיל - והוא לא תלוי באספקה ממפעלים רחוקים. יש להניח שנתוני האבטלה של בריטניה יוצגו בהתלהבות פחותה.  

5. חוקרים הגיעו למסקנה חד משמעית: אם יש בינינו נוסעים בזמן, הם ממש טובים בהסתרת העובדה הזו. כדי להגיע למסקנה המשונה, הם חיפשו ברשת אנשים שמתייחסים לשני אירועים בולטים של 2013 - בחירתו של פרנסיסקוס לאפיפיור והופעת כוכב שביט - קודם להופעתם. עד כה לא נמצאו כאלה. כדי להיות בטוחים, החוקרים פנו אל נוסעים בזמן וביקשו מהם להגיב להאשתגים ספציפיים בטוויטר; עד כה לא נרשמו נוסעים בזמן. כמו כן הוכיח המחקר שיש ירידה חדה במספר הטרולים ברשת.