בעלי מחצבות מזהירים: "העלאת המיסוי על הענף תיפול על הציבור"

הגדלת שיעור התמלוגים למדינה בענף המחצבות תתגלגל לפתחו של הצרכן, כך מזהירים היום (ב') נציגי חברת רדימיקס, שנתח השוק שלה הוא כשליש מסך כל הענף, במסגרת דיוני ועדת ששינסקי 2. הדיונים נערכים במסגרת השימוע לכל החברות בענף, העלולות להיפגע משינוי שיטת המיסוי או התמלוגים על משאבי טבע שונים.

לטענת רדימיקס, המחזיקה בשמונה מחצבות, "אם מסתכלים על מיסוי המחצבות או חלקה של הממשלה, אז חלקה של הממשלה גדול מהתחזיות של המדינה, מה גם שפיתוח מחצבה הוא פיתוח לקראת שימוש עתידי למסחר".

מחצבת בנימינה | צילום: אלעד גרשגורן

עוד טוענים ברדימיקס כי החברה ערכה השוואה עם שמונה מדינות ועם יותר מ-30 מחצבות באירופה. מהממצאים עולה, כך טוענים בחברה, כי בישראל מונהגת רמת מיסוי גבוהה יחסית וכי רק שש מדינות נמצאו נמוכות ממנה, כאשר מי שנמצאת גבוה מישראל היא למשל, אנגליה.

על פי נתוני התאחדות התעשיינים, שוק המחצבות פעיל ותחרותי יחסית. בענף פועלות כ-20 חברות המפעילות פחות מ-40 מחצבות בכל הארץ. נתוני התאחדות התעשיינים אף מעידים כי שיעור התמלוג הנוכחי על חצץ וחומרי תשתית אחרים הוא כ-4.4 שקל לטון, מחיר הכולל את עלות שיקום המחצבות. תמלוג זה, המשולם במנותק ממס החברות, מהווה כ-14% ממחיר המכירה הממוצע של מחצבות.

מפעל המלט נשר: יש פיקוח מחירים, אז למה צריך לגבות עוד מס?

חברת מלט נשר, שהשתתפה אף היא בדיונים ויוצגה על ידי מנכ"ל החברה, משה קפלינסקי, ומומחה הכלכלה, פרופ' יעקב שיניין, טענה כי במקרה של ענף המלט אין שום היגיון בבחינה של שיעור התמלוגים או המיסוי. "נשר היא מונופול אבל המחיר בישראל הוא הנמוך מבין המדינות המפוקחות. אבל מעבר לזה, אנחנו מונופול והמחיר שלנו בפיקוח. אולי הנוסחה לא מודרנית אבל מטרת הפיקוח הוא למנוע שיעור תשואה עודף. ולכן הניסיון של מדינה שמתערבת פה הוא מהלך לא נכון יש רגולטור שיושב עלינו ובוחן את הרווחיות", אמר שיניין.

שיינין. "אם תיקח מס - יעלו את המחיר לצרכן"

בתשובה לשאלה מדוע בכלל משפיעה עליהם עבודת ועדת ששינסקי 2, אמר שיניין: "אם תיקח מס אז יעלו את המחיר לצרכן, ואני פוגע פגיעה ברווחה. מס חדש יחייב אותי להגדיל את התפוקה כדי לפצות, פעולה שעומדת בסתירה לניסיון להצר את צעדי המפעל בהיותו מונופול מוכרז זה יותר מ-20 שנה".

שיניין הזכיר כי ישראל תנהל יחסי סחר עם הרשות הפלסטינית, והזכיר את חשיפת כלכליסט מאתמול (ב') על מכירת גז עבור תחנת כוח."רוב הסיכויים שהרשת הפלסטינית לא תקלוט לתוכה את מפעל אינטל הבא. אבל התחרות האמיתית לטווח ארוך היא הקמת מפעל מלט שם, בגלל משאבי החרסית שלהם, ולכן פגיעה בנשר תפגע בתחרות. בראייה עולמית, יש היגיון לאמץ את הפרקטיקה העולמית. בוא לא נמציא את הגלגל. יש ריכוזיות ויש רווח, והרגולטור לא ייתן לזה ממילא להתקדם. באוסטרליה הקימו ששינסקי 2 ואמרו להטיל מס ותמלוג נמוך על חומרים לייצור מלט כי זה מוצר במחסור", סיכם.

אדם טבע ודין: "שימוש במשאבי טבע? כיל קיבלה 4 שעות להציג עמדתה. אנחנו רק שעה וחצי"

עמותת אדם טבע ודין, שיוצגה בין השאר על ידי עו"ד דנה טבצ'ניק שריכזה את המאבק בייצוא הגז, התלוננו שנציגי ועדת ששינסקי מפלים, לכאורה, בין המציגים השונים. "אחת מהמציגות פה, שהוועדה מאוד נוגעת לענייניה, קבלה זמן ארוך להציג את עמדתה. מדובר בכיל, שקיבלה 4 וחצי שעות להציג עמדתה, ולנו נתנו רק שנה וחצי", אמרו שם.

בהתייחס לניהול משאבי טבע אמרו נציגי העמודה שהמדינה הפקירה מזה שנים את חלקו של הציבור במשאבי הטבע שלו. "הניהול הכושל של משאבי הטבע גורם לכך שגם מבקר המדינה מצא כשלים. משרדי הממשלה השונים לא מנהלים את הנושא נכון ולכן לוועדה, שאנחנו מברכים עליה, אין ברירה אלא לשנות את המצב", אמרו.

טבצ'ניק הזכירה שניהול הרגולציה מול כיל נעשה בשקיפות מועטה וציינה את הפטור שקיבלה החברה לכאורה מתשלום מס בעקבות מכתב שקיבלו ב-1995 משר האוצר דאז, בייגה שוחט. "גם החלטת הקציר לא בוצעה בשקיפות. עד היום אנחנו לא יודעים כמה מס הם משלמים באמת. יש מו"מ של כמה שנים שהיא כלי למנוע העלאת תמלוגים, אמרה והבהירה כי יש תביעה עומדת לפיה יש תשלום מסים חסר של כ-300 מיליון דולר מכיל.