"בלעדינו 40% מהספורט בארץ ייסגר"

ראשי מרכזי הספורט יודעים להסביר למה הם חשובים לספורט הישראלי. הם עושים את זה במשך שעתיים עם מסמכים, דו"חות, סקרים, תשוקה והרבה אמונה עצמית. אבל אז מול עיתונאי הם מדברים על סידור כרטיסים ל"בכיר בהסתדרות", ומקשקשים עם אבי לוזון בטלפון על ועדת לובצקי - ואז מבינים את הבעיה.  

לימור לבנת עם אבי לוזון. "לא אנחנו יכולים לבחור את אבי לוזון - הקבוצות בוחרות אותו" | צילום: אורן אהרוני

מרכז הפועל ומרכז מכבי קיימים עוד לפני קום המדינה. כשאומרים "מרכזים" מתכוונים למרכז הפועל ומרכז מכבי. הם מהווים 90% מפעילות מרכזי הספורט. הקורא הממוצע יודע שהם אחראים לדילים, שבין השאר שמו את אבי לוזון כיו"ר ההתאחדות לכדורגל. כשהקורא הממוצע שומע מרכז מכבי או מרכז הפועל הוא נגעל. המרכזים מייצגים את כל מה שרקוב בספורט הישראלי, ובתחושה הזאת משתמשת לימור לבנת כאיל ניגוח אל תוך מרכז הבקרה של הספורט הישראלי. השרה, שזוכה לתמיכת הממשלה, רוצה שהכסף של הטוטו יעבור ישירות לאיגודים ולאגודות הספורט ולא דרך המרכזים. השרה גם רוצה לבטל את ה־4% שהמרכזים מקבלים מסך כל ההעברות לספורט. מדובר בסכום שנע בסביבות ה־16 מיליון שקל בשנה. הסכומים הקטנים שמעבירה המדינה לטובת הספורט היו הממלכה הקטנה של האיגודים והמרכזים, ועכשיו הם נלחמים על הממלכה הזאת.

"המגזר השלישי"

בחזית עומדים נאור גלילי, חלוץ לשעבר במכבי אשדוד ומנכ"ל מ.ס אשדוד לשעבר, שבשנה שעברה נבחר למנכ"ל מרכז מכבי; ויורם אורנשטיין, לשעבר בלם בהפועל מרמורק ובני יהודה, ומנכ"ל מרכז הפועל משנת 2008.

תסבירו לי כמו לילד בן 3. מה אתם עושים?

גלילי: "המרכזים מקימים קבוצות מדן ועד אילת. הולכים למקומות שכף רגלם של אנשי משרד הספורט לא דרכה בהם. יש תחרות בריאה בין מרכז מכבי למרכז הפועל מי מקים יותר קבוצות, וזה חשוב במדינה שאין בה מספיק קבוצות ספורט. יש לציין שבשלוש השנים הראשונות של קבוצה, המדינה לא תומכת בה ולו בשקל אחד. המדינה תומכת בקבוצות אחרי שלוש שנים ורק אם יש בהן ניהול תקין".

אורנשטיין: "אנחנו כאן בנעלי המגזר השלישי, לסייע איפה שהמדינה לא יכולה".

כמה קבוצות הקמתם בשלוש השנים האחרונות?

אורנשטיין: "מאות".

וכמה נשארו?

"זה נכון שהרבה קבוצות לא שורדות. חלק גדול מאוד נעלמו, וזאת מכיוון שאין תמיכה של רשויות מקומית ואין תשתיות לספורט בישראל".

אתם מקבלים כסף מהטוטו, מה אתם עושים בו? נותנים הלוואות לקבוצות?

אורנשטיין: "אנחנו נותנים אשראי - לא הלוואות. אנחנו מסייעים ברכישת ציוד וביטוחים. אנחנו מעניקים ייעוץ משפטי וספורטיבי. בגדול, אנחנו כמו קבוצת רכישה ומפחיתים עלויות עבור קבוצות באלפי שקלים".

אז מה יקרה אם אתם לא קיימים?

גלילי: "40% מהספורט, במיוחד בפריפריה, ייסגר. לכל הקבוצות חסר כסף. אם ייסגרו מרכזים המחסור הזה יהיה משמעותי יותר".

יורם אורנשטיין. "אני יכול לתת אשראי שהמדינה לא יכולה לתת" | צילום: ראובן שוורץ

ה־4% הללו הם 16 מ' שקל שלא עוברים לקבוצות. אתם לא סוג של בנק?

אורנשטיין: "יש שני סוגי כספים שמגיעים למרכזי הספורט. הראשון הוא ה־4%, שאיתו אנחנו מתפעלים את עצמנו ועושים דברים כמו להקים קבוצות חדשות ולסייע להן. למשל, לאחרונה חתמתי על הסכם עם קבוצת כדוריד באשקלון. נתתי להם כסף שיעזור להם להביא מאמן. הסוג שני הוא הכספים שמגיעים לקבוצות ואנחנו מעבירים אותם לקבוצות. אלו כספים בחשבון נאמנות. לכל קבוצה יש חשבון נאמנות והיא מקבלת כסף מתי שהיא רוצה. לפעמים היא דורשת הקדמה או אשראי. בזכות הכספים האלה אנחנו יכולים לסייע גם לקבוצות קטנות. הקופה המשותפת מאפשרת, למשל, למכבי חיפה להגיד שהיא לא צריכה את הכסף מהטוטו בחודש מסוים, ובכסף הזה אנחנו נותנים אשראי לקבוצה קטנה לציוד. זו מעין קופה לעזרה הדדית וכל הקבוצות מסכימות לזה".

מתוך ה־16 מיליון שקל, כמה הולכים להקמת קבוצות, לספורט?

גלילי: "אצלנו 3 מיליון מתוך 4.5 מיליון שקל הולכים לקבוצות. 1.5 מיליון שקל אלינו, לתפעול ולפעולות, וחלק נשמר אצלנו ביתרות שלנו. בגלל זה אנחנו יכולים לתת אשראי לקבוצות. בספטמבר כל קבוצה צריכה הרבה כסף כדי לשלם ביטוחים, לשלם לספקים ועוד. הבנק לא נותן הלוואות לדברים האלה, אז אנחנו נותנים אשראי ממקום של לעזור. בלי ריבית ועמלות. אנחנו לא בנק".

אורנשטיין: "ב־2012 נתתי 87% מההקצבות לקבוצות. ב־2013 קיבלתי מהטוטו 5.5 מיליון שקל. נתתי חזרה לספורט 4.2 מיליון שקל".

באירופה אין מרכזים

זה לא תפקיד האיגודים? להיות בעלי קרן הקמת קבוצות, להפיץ את המשחק? באירופה אין מרכזים, למה כאן צריך?

אורנשטיין: "נכון שברוב המקומות אין מרכזי ספורט. יש אגודות ויש איגודים, והם עושים את הדברים האלה שאנחנו עושים. אבל באירופה אם אתה רוצה להקים קבוצת כדורגל אתה מגיע לאיגוד, מקבל תמיכה, הולך לעירייה המקומית - ומקבל תמיכה. הולך לנדבן - יהיה לך כסף ממנו. כאן אין לאיגודים כסף ואין לעיריות כסף לספורט. אם אנחנו לא נקים קבוצות, אף אחד לא יעשה את זה. בלי המרכזים הצ'קים של הקבוצות חוזרים. הצ'קים של מרכזי הספורט בחיים לא יחזרו. אם אנחנו לא כאן, 60% מקבוצות הכדורסל לא פותחות עונה".

גלילי: "רשויות מקומיות לא יוכלו לתת כסף בישראל. לתת לעיריות כסף כדי שיקימו קבוצות זה לזרוק כסף לחור שחור".

נאור גלילי. "עם כל הכאב, מרכזי הספורט הרוויחו ביושר את התדמית שלהם בכל הקשור להתנהלות כוחנית ועסקנית. אבל לפני שנתיים רשם העמותות ומשרד המשפטים קיבלו החלטה טובה: כל הבחירות בכל האיגודים יתנהלו בצורה דמוקרטית - בחירות חשאיות בלי ייפויי כוח" | צילום: ראובן שוורץ

התדמית שלכם על הפנים.

אורנשטיין: "אם אנחנו ניעלם לארץ אחרת יהיה כאן משבר, אבל אז המדינה תצטרך להקים משהו אחר".

גלילי: "עם כל הכאב, מרכזי הספורט הרוויחו ביושר את התדמית שלהם בכל הקשור להתנהלות כוחנית ועסקנית. אבל לפני שנתיים רשם העמותות ומשרד המשפטים קיבלו החלטה טובה: כל הבחירות בכל האיגודים יתנהלו בצורה דמוקרטית - בחירות חשאיות בלי ייפויי כוח. פעם יכולתי להשתלט על איגוד דרך המרכז שלי. לבחור את מי שאני רוצה ליו"ר, ובעזרת ייפוי כוח לקבל את האיגוד. היום, לצערנו או לשמחתנו, הכוח של מרכזי הספורט נחלש. כתוצאה מכך יש רשימת עוז באיגוד הכדורסל, היא נבחרה ב־25% ואני לא יכולתי לדעת מי הצביע עבורי ומי לא הצביע. האם איימתי על מישהו? האם אני יודע מי הצביע לעוז? לא. אנחנו הבאנו את יעל ארד לוועד האולימפי ואסי טוכמאייר לאיגוד הטניס. אנשי ניהול. האחריות שלנו היא למצוא את האנשים הטובים ביותר".

אורנשטיין: "לא אנחנו בחרנו את אבי לוזון. הקבוצות בחרו".

גלילי: "אני לא יכול להגיד ליענק'לה שחר 'תבחר בלוזון'. נגמרו הימים הפוליטיים. אנחנו כספורטאים רוצים לקדם את הספורט. התדמית שלנו רעה אבל אנחנו היחידים בשטח. אנחנו, לא משרד הספורט".

אתם לא מכונת החייאה לספורט?

אורנשטיין: "יש ילדים שמחוברים לתבור של אמא שלהם כל החיים, וזה לא ישתנה עד שהמדינה תשקיע סכומים גדולים הרבה יותר בספורט".

גלילי: "אנחנו מכונת החייאה, בלי ספק. בהרבה מקומות, בעיקר בפריפריה, אנחנו מכונת החייאה".

מה יש ללימור לבנת נגדכם?

אורנשטיין: "לבנת רוצה לשלוט בספורט. יש דברים טובים שהיא רוצה לעשות, אבל במקרה שלנו היא פשוט רוצה שליטה. אם אנחנו כל כך רעים, מסואבים ומושחתים, למה הקבוצות רוצות להמשיך לקבל כסף מאיתנו?".

גלילי: "לנו יש קריטריונים, אמות מידה, יש לנו פירמידה. האדם מהיישוב חושב שאנחנו עסקנים ופוליטיקאים, אבל אנחנו מעבירים כסף בצורה הוגנת ושקופה. קל מאוד לנגח את מרכזי הספורט, שכולם שונאים. זה סקסי ופופוליסטי ולבנת רוכבת על הגל הזה. אבל בפועל היא לא הולכת למי שנהנה מהשירותים שלנו, לראשי הקבוצות, ושואלת אותם אם הם צריכים אותנו. 96% מהקבוצות בישראל מעדיפות לקבל את הכסף דרכנו. הן יכולות לא לקבל מאיתנו אבל מעדיפות לקבל מאיתנו".

ממשרד הספורט נמסר בתגובה: "הצעת החוק שמובילה שרת הספורט במטרה להסדיר שהקצבות הטוטו יועברו ישירות לקבוצות ולא באמצעות המרכזים הינה הצעה שזכתה זה מכבר לתמיכה גורפת של הממשלה ושל ראש הממשלה. הניסיון לייחס לה מניע פוליטי כל שהוא בכך הוא לא רק מופרך אלא מנוגד למציאות. לראשונה בתולדות הספורט ולאחר לא מעט קביעות מפורשות של מבקר המדינה וועדות ציבוריות שבחנו לעומק את הנושא , פועלת שרת הספורט באומץ כדי להוציא את הפוליטיקה מהספורט. מי שמערבב את הפוליטיקה בספורט הם לא אחרים מאשר המרכזים, ויעידו על כך חברי מרכז הליכוד ופעילי הליכוד שהובאו על ידם באופן מאורגן לישיבות ועדת החינוך, שדנה בחוק, במטרה להלך אימים על השרה. כמובן, שניסיונות אלה של המרכזים נידונו לכישלון, והשרה אשר מאמינה בחשיבות החוק נחושה להמשיך לקדמו.

גם הטענה לפיה 96% מהקבוצות מעדיפות לקבל את הכסף מהמרכזים הינה טענה שאינה עומדת במבחן המציאות. שהרי אם כך הוא הדבר מדוע חברו להם יחדיו המרכזים לניהול קמפיין לוחמני נגד החוק תוך עשיית שימוש בכספים לטובת שכירת שירותי לוביסטים ויחצ"נים שכל מטרתם היא לזרות חול בעיני הציבור, כספים שהספורט והספורטאים יכלו ליהנות מהם ולהניב מהם פירות.

יודגש כי החוק לא מונע בשום צורה שהיא מהקבוצות להעביר את הקצבותיהן למרכזים לאחר שהן מקבלות אותן מהטוטו, וזאת כמובן במידה והן חפצות שהם ימשיכו לנהל את ענייניהן הכספיים. אלא שבניגוד לטענותיהם, גם מרכזי הספורט יודעים היטב שברגע שבידי הקבוצות יהיה נתון חופש בחירה אמיתי, הן יעדיפו להתנתק מהם ולהתנהל באופן עצמאי".