אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבנקים יגבו עמלת המרת מט"ח מקרנות צילום: מיקי אלון

הבנקים יגבו עמלת המרת מט"ח מקרנות

הכניסה הצפויה של קרנות הנאמנות הזרות מחוללת סערה ויוצרת עימות בין רשות ני"ע, הבנקים ואיגוד קרנות הנאמנות – מי באמת דואג ללקוח?

07.01.2014, 20:54 | רחלי בינדמן

עימות חדש בין יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר למערכת הבנקאית מתרחש בימים אלו סביב סוגיית כניסת קרנות הנאמנות הזרות להפצה לציבור הרחב בישראל. אלא שהפעם נראה שידם של הבנקים צפויה להיות על העליונה.  

קראו עוד בכלכליסט

היום קיימה ועדת הכספים של הכנסת דיון ראשון בתיקון 15 העוסק בכניסת קרנות נאמנות זרות לשיווק ללקוחות פרטיים בישראל, קרנות אלו צפויות ליצור תחרות לתעשיית הקרנות המקומית. הבנקים מעוניינים בכניסת הקרנות הזרות לפעילות בארץ, משום שהם ישמשו מנוע ההפצה הבלעדי שיצור להם מקור הכנסה חדש דרך עמלות הפצה שיגבו ממנהלי הקרנות.

אלא ששם לא מתמצות ההכנסות לבנקים, והם מעוניינים לגבות עמלות נוספות מהלקוח וליהנות, למשל, מעמלות המרת מט"ח ודמי משמרת ייחודיים לאחזקת תיק ני"ע זרים. מנהלי קרנות הנאמנות המקומיים טענו בחריפות כי העמלות הנוספות יעודדו את הבנקים לשווק את הקרנות הזרות על חשבון הקרנות המקומיות. גם ברשות הבינו זאת, ולכן קבעו הוראה שלפיה לבנק מותר לגבות מהלקוח רק עמלת הפצה.

המפקח מתערב

כעת מתברר כי קביעה זו צפויה להפוך לאות מתה, וכי הבנקים יוכלו ליהנות מרווחים עקיפים. כך, אם תחילה חששו הבנקים כי ייאסר עליהם לגבות דמי משמרת על אחזקת תיק קרנות זרות, ברשות הבהירו כי הם יוכלו לגבות דמי משמרת באופן דומה לאלו שהם גובים עבור החזקת תיק קרנות מקומיות. ואם הרשות דרשה תחילה לאסור גביית עמלת המרה או לפחות להפחיתה משמעותית, ל"כלכליסט" נודע שהמפקח על הבנקים דודו זקן הטיל על כך וטו בטענה כי לא הגיוני ליצור אפליה בין אדם שרוכש מניה אמריקאית ומבצע לשם כך המרת מט"ח לאדם שקונה קרן זרה.

העמלה שגובים היום הבנקים להמרת מטבע נעה סביב 2%. אם תעשיית הקרנות הזרות תצליח לגייס, למשל, 10 מיליארד שקל, מדובר בהכנסות עקיפות פוטנציאליות של 200 מיליון שקל בשנה.

דודו זקן, צילום: עמית שעל דודו זקן | צילום: עמית שעל דודו זקן, צילום: עמית שעל

"כלכליסט" פנה לבנק ישראל שהשיב כי "אין סיבה שעמלה להמרת מט"ח תהיה שונה עבור רכישת מטבע חוץ לצרכים פרטיים לעומת רכישה של מטבע חוץ לצורך רכישת קרן זרה". מצב כזה יכול ליצור תמריץ לבנקים לשווק קרנות זרות מתוך ידיעה כי הלקוח יידרש להמיר בדרך מטבע ולשלם עמלה גבוהה עבור פעולה זו. הלקוח לא בהכרח יבין שעמלת ההמרה שהוא משלם מתמרצת את הבנק לשכנע אותו לבחור בקרן זרה.

עבור מנהלי הקרנות מדובר באיום לא קטן. בנייר עמדה ששיגר איגוד מנהלי הקרנות בנושא הוא טוען כי הבנקים לא בדיוק אובייקטיביים ומספקים המלצות על בסיס שיקולי רווחיות. כמו כן התייחסו להשלכות של חקיקה קודמת שהובילה הרשות שחתכה את עמלות ההפצה שגובים הבנקים ממנהלי הקרנות.

"המהלך הוליד כעס רב כלפי מנהלי הקרנות מצד הבנקים שבאו בטענות כלפינו על כך שלא התנגדנו למהלך ההפחתה", מציין האיגוד. האיגוד רומז כי הבנקים משווקים פחות את קרנות הנאמנות כיום מאשר ניירות ערך אחרים בגלל הפגיעה בעמלות ההפצה. כעת משוכנעים מנהלי הקרנות, כי בעקבות העמלות העקיפות, הבנקים יעדיפו שיווק קרנות זרות על פני המקומיות.

מתלוננים על תגמול חסר

בנייר עמדה שהפיצו הבנקים בתחילת השבוע בנושא ושהגיע לידי "כלכליסט" הם נכתב: "אנו מתנגדים לאיסור הגורף על גביית עמלות. התשלומים הנגבים מהלקוח הם עבור שירותים שונים עבורו ולכן קביעת הרשות מערבת מין שאינו במינו".

האיגוד לא מסתפק בזה ואף מתלונן על תשלום חסר שממנו סובל לכאורה מערך ההפצה הבנקאי "תגמול החסר בולט עוד יותר על רקע החובות הרגולטוריות ההולכות ומתרבות, ונובעות ברובן מעצם היותם של הבנקים בישראל מפיצים אובייקטיביים של קרנות נאמנות. זאת בניגוד למפיצים בחו"ל שאינם מחויבים לאובייקטיביות, ולכן פטורים מרשימה ארוכה של הוראות ותקנות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות