הנמר האירי חוזר לשתות וויסקי

בדצמבר התפרסמה הודעה חגיגית כי אירלנד היא המדינה הראשונה בגוש היורו שסיימה את תוכנית ההצלה הכלכלית שנבנתה עבורה על ידי "הטרויקה" (קרן המטבע, הוועידה האירופית והבנק האירופי המרכזי) לפני שלוש שנים, כשחובות מערכת הפיננסית במדינה כמעט גררו אותה אל התהום. שר התעסוקה האירי אמר בגאווה כי המדינה הצליחה "לחלץ את עצמה מן המשבר" הודות לחוזקה בענפי ההייטק והחקלאות. מנגד, גורמים ממשלתיים ופרטיים מודים, כי הסקטור הפיננסי, שהיה אחראי למשבר בכלכלה, עדיין מהווה נקודת תורפה עבורה.

בשנות התשעים הפכה אירלנד לסמל ההצלחה של ההצטרפות לאיחוד האירופי. המדינה הענייה ביותר במערב אירופה באותה תקופה הפכה למופת של צמיחה גבוהה והתפתחות כלכלית מהירה בזכות סיוע אירופי לצורכי פיתוח, השתלבות בשוק המאוחד וחברות בתוכנית המטבע האירופי העתידי. כך גם קיבלה אירלנד את הכינוי "הנמר הקלטי", שסימל את הפוטנציאל הכלכלי ומומנטום הצמיחה החזק. לאחר שהמדינה עברה קריסה בנקאית, מהגדולות בהיסטוריה הגלובלית, היה נראה ש"הנמר" כבר לא יתאושש. כיום הגורמים הרשמיים בגוש היורו מציגים את אירלנד כסמל מסוג אחר לגמרי - סמל ההצלחה של תוכנית הצנע. השאלה שעולה כעת היא האם אירלנד עברה את נקודת השפל ותחזור להיות "הנמר הקלטי", או שמא היא עדיין בסכנה של הידרדרות חוזרת?

בעיית הבנקים

בשנים שקדמו למשבר הכלכלי הגלובלי נוצרה באירלנד בועת נדל"ן ענקית שמומנה על ידי הבנקים במדינה, כאשר כדי לספק הלוואות לחברות בנייה ומפתחי הנדל"ן, הם נטלו חובות עצומים. פרוץ המשבר הגלובלי גרם להתפוצצות בועת הנדל"ן, והמערכת הפיננסית במדינה עמדה על סף קריסה טוטלית. הממשלה נאלצה להזרים לה עשרות מיליארדי יורו כדי למנוע את התפוררות הכלכלה כולה. ההוצאות של הממשלה קפצו, ההכנסות ממסים נפלו והשווקים היו מוכנים ללוות לממשלה האירית רק במחיר גבוה מאוד. כלומר, הממשלה נותרה ללא אמצעים לתשלום חובותיה, ונאלצה לבקש סיוע מהטרויקה. אירלנד קיבלה תוכנית הצלה בהיקף 85 מיליארד יורו, אך בשביל לקבל את הכסף, הממשלה נאלצה להתחייב לתוכנית צנע קשה. התוכנית כללה העלאות מסים וצמצומים בכל התחומים בהיקף של כ־20% מהתמ"ג.

כיום אירלנד יכולה להרשות לעצמה לא להזדקק עוד לעזרת הטרויקה, מאחר שהשווקים הפיננסיים מסוגלים לממן את פעילות הממשלה.

תשואות אג"ח ממשלתיות ל־10 שנים נפלו מתחת ל־3.5%, זאת לעומת שיא של 14.6% לפני כשנתיים. מבחינה זו, אירלנד הצליחה לצאת מהמשבר בהצלחה רבה, אך ישנם נושאים נוספים הדורשים טיפול.

המערכת הבנקאית עדיין מהווה את נקודת התורפה הגדולה ביותר בהתאוששות הכלכלית של המדינה. אמנם הבנקים באירלנד חזרו לשווקים לאחרונה, אך בחינת בריאותם החשובה ביותר צפויה להתבצע ב־2014, כשהבנק האירופי המרכזי יהפוך באופן רשמי לרשות המפקחת של כלל המערכת הפיננסית בגוש היורו. מודי'ס, הסוכנות הבינלאומית לדירוג אשראי, הזהירה כי הבנקים של אירלנד (יחד עם יוון וקפריסין) עלולים לחוות הפתעות לא נעימות במהלך "מבחני לחץ". הבנקים האיריים אינם רווחיים ושיעור ההלוואות הרעות במאזניהם ממשיך לעלות, בעיקר בשל המשך העלייה במשכנתאות עם איחור בתשלומים. כלומר, למרות סימני ההתאוששות, הבנקים ממשיכים להיפגע מהתפוצצות בועת הנדל"ן.

בנוסף, בעקבות חבילות ההצלה של המדינה, הפך המגזר הבנקאי באירלנד לאחד הריכוזיים ביותר בעולם - מתוך שישה בנקים מקומיים גדולים, נותרו שלושה. שניים מתוכם נמצאים כמעט באופן מלא בידי המדינה, ובשלישי המדינה מחזיקה בשיעור של 14%, שיעור אחזקה גדול יחסית. באותה העת הבנקים הזרים עוזבים את המדינה בגלל שולי הריבית הנמוכים, שהופכים את פעילותם לבלתי רווחית.

הריכוזיות במערכת הבנקאית היא מצב בעייתי עבור קובעי המדיניות מבחינה פוליטית וכלכלית: מחד, ריכוזיות מעלה את כוח המיקוח של הבנקים ותורמת לשיפור הרווחיות, דבר חיובי משום שניתן לממן את הבנקים מכיסם של משלמי המסים. מאידך, אותם משלמי המסים סובלים מחוסר התחרות במערכת הפיננסית, שמעלה את העלויות ללקוחותיה. נכון להיום, נראה שהבנקים יצטרכו מימון נוסף מכיסם של אזרחי אירלנד כדי לעמוד בסטנדרטים האירופיים, כשתהליך החזרתם למצב בריא יהיה ארוך וימשיך להוות נטל על הכלכלה.

שיעור האבטלה עדיין גבוה

סיום התוכנית ההבראה של הטרויקה לא שם סוף לקשיים הכלכליים. אמנם הגירעון התקציבי הצטמצם לעומת השיא של המשבר, שבו הוא עמד על 32% מהתמ"ג אך הוא עדיין גבוה מאוד - השלישי בגודלו בגוש היורו לאחר יוון וספרד, וצפוי לעמוד השנה על 7.3%.

שיעור האבטלה עדיין גבוה מאוד, אף שירד מ־15.1% ל־12.5%. הכלכלנים מעריכים כי רק ההגירה ההמונית מאירלנד, הגירה שהפכה למסורת בעת זמנים קשים, מנעה משיעור האבטלה לעבור את רף ה־20%. בשנת 2012, לדוגמה, שמונה אנשים מתוך כל 1,000 עזבו את המדינה, שיעור הגירה גבוה יותר מאשר במדינות כמו יוון או קוסובו.

בעקבות מהלך חילוץ הבנקים, החוב הלאומי עלה מ־25% ל־123% כיום. על פי הערכות, הוא צפוי להמשיך ולעלות לכ־140% לפני שיתחיל לרדת, שכן תיקון ושיפור מצבה של המערכת הפיננסית ימשיכו להכביד על הכלכלה במהלך השנים הבאות.

אך עם זאת, השיפור קיים והוא ממשי. בשלוש השנים האחרונות אירלנד רושמת צמיחה חיובית, האבטלה נמצאת במגמת ירידה, ומקומות עבודה חדשים נוצרים בכל רבעון. שוק הנדל"ן עדיין מהווה מחצית מערכו ערב המשבר, אך הוא עבר את השפל וצפוי לרשום עלייה הדרגתית. החוב של משקי הבית הולך ומצטמצם. בשנה האחרונה העלו S&P ופיץ' את דירוג החוב של אירלנד לדירוג ההשקעות.

שיעור הצמיחה צפוי לעמוד השנה על 0.5% בלבד, עם האצה לכ־2% בשנה הבאה. מדובר בשיפור לעומת שיעור התכווצות שנתי ממוצע של 5.4% בשנים 2010–2008. שיעור הצמיחה השנתי הממוצע בשנים 2007–2000 היה גבוה יותר ועמד על 5.7%, אך הצמיחה התבססה כאמור על בועת הנדל"ן ההרסנית.

הבורסה כבר התאוששה

למרות הבעיות הקשות שמעיבות על הכלכלה, אירלנד ממשיכה להיות מקום טוב לעסקים. לא מדובר רק במס החברות מהנמוכים בעולם המתועש, ,12.5% והשכר הנמוך לעומת מדינות מערב אירופה, אלא גם הודות להגנה על השקעה, חופש המערכת המוניטרית ושוק המט"ח. מסיבות אלו ואחרות אירלנד המשיכה למשוך השקעות ישירות זרות גם בשיאו של המשבר, וההשקעה מארה"ב, המהווה בית לחברות בינלאומיות הגדולות ביותר, אף עלה בשיעור משמעותי בתקופת המשבר. אקלים עסקי גורם לכך שאירלנד מהווה את בסיס הפעילות האירופית עבור חברות טכנולוגיה ענקיות, כמו טוויטר, גוגל ופייסבוק. כ־1,000 חברות זרות פועלות באירלנד כיום, ומעסיקות כ־9% מסך כוח העבודה במדינה.

מבחינת שוק המניות בלבד, הכלכלה של אירלנד כבר התאוששה. למרות התנודתיות שבדרך, מגמת העלייה שהחלה לאחר השפל של 2011, ממשיכה. ב־2013 נמנה שוק המניות האירי עם עשרת השווקים שהניבו את התשואות הגבוהות ביותר בעולם, עם עלייה שנתית של 34% שהביאה אותו לרמתו הגבוהה ביותר מאז קיץ 2008. בשלוש השנים האחרונות עלה המדד הכללי של הבורסה בדבלין, ISEQ, בשיעור של 55%. משקיעים המעוניינים להיחשף לאירלנד יכולים לעשות זאת דרך קרנות סל, כגון iShares MSCI Ireland Capped Investable Market Index Fund.

ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם. יוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים

השורה התחתונה

כיום השווקים הפיננסיים של אירלנד מסוגלים לממן את פעילות הממשלה, אך הבנקים עדיין מהווים את נקודת התרופה שלה. למרות התאוששות, השפעות פיצוץ בועת הנדל"ן ימשיכו ללוות את המדינה בשנים הקרובות