גם לנאמן בנקל מגיע שכר טרחה

שכר הטרחה המצטבר שגבו רואי החשבון חיים קמיל ועליזה שרון, יחד עם יועצים משפטיים נוספים, בתיק התחנה המרכזית החדשה (התמח"ת) כבר עלו 5.9 מיליון שקל לתקופה של שנתיים, כך עולה מבדיקת "כלכליסט". כעת מבקש עו"ד יוסי בנקל, שמונה לנאמן שלישי בתיק, לפסוק לו שכר דומה לזה של שני עמיתיו, אך אלה הודיעו שהם מתנגדים. בנקל מונה לאחר שהשופט מצא קשיים בהסדר הנושים שהגישו לו קמיל ושרון.

את הבקשה לאשר גם לו שכר טרחה הגיש עו"ד בנקל לפני שבועיים. הוא מבקש 60 אלף שקל לחודש בתוספת מע"מ - השכר שמשולם לכל אחד מהנאמנים קמיל ושרון. עו"ד בנקל גם ביקש שנוכח העבודה המשפטית המרובה הכרוכה במטלות שהטיל עליו בית המשפט יאושר לו שכר טרחה על שירותים משפטיים מתאריך מינויו לפי שעות עבודה ובתעריף של 100 דולר לשעה בתוספת מע"מ. בבקשתו, בנקל מציין שבאפריל 2012 קיבל משרד שלמה נס מבית המשפט אישור לגבות שכר לפי תעריף זה.

רואה החשבון חיים קמיל | צילום: אוראל כהן

ממסמך תגובה שהגישו קמיל ושרון שלשום עולה שמשרד שלמה נס אכן מקבל נוסף לשכר הטרחה הקבוע של קמיל תשלום שעשוי להגיע ל־175 שעות עבודה בחודש בתעריף של 118 דולר לשעה (כולל מע"מ) "לצורך ייצוג הנאמנים בהקפאת ההליכים". ממשרד נס נמסר שלא כל התשלום לשעות שבמכסה הולך אליו, אלא חלקו מועבר לעורכי דין אחרים. "כלכליסט" לא איתר בתיק פירוט של חלוקת שכר הטרחה, למעט דו"ח מספטמבר האחרון שבו נאמר שכלל ההוצאות המשפטיות ושכר הנאמנים מסתכמים עד כה ב־5.9 מיליון שקל. השופט בנימין ארנון וכונס הנכסים הרשמי פרופ' דוד האן אישרו את השכר הזה לפני כמעט שנתיים, כאמור. ואולם, באישור לנס אין תיעוד שהכנ"ר ביקש לקזז שכר יועצים משפטיים בהתאם להנחיותיו הקובעות שאם בעל תפקיד הוא רואה חשבון לא תהיה בכך עילה לשכירת עו"ד בתשלום (ולהפך).

מהדברים עולה שמשרד נס ויועצים משפטיים נוספים גובים יחד כ־20 אלף דולר בחודש כולל מע"מ (כ־72 אלף שקל). במקביל גובים קמיל ושרון שכר ניהול של 141,600 שקל. הוצאות שכר הטרחה בתיק הצטברו עד כה ליותר מ־215 אלף שקל לחודש. בתחשיב של 24 חודשים מדובר ב־5.16 מיליון שקל. הסכום המצטבר לא רק בשל גובהו, אלא גם משום ששני הנאמנים שגבו את מרבית שכר הטרחה ביקשו מבית המשפט לאשר עסקה שבה היתה אמורה חברה־בת של נצבא לצאת המרוויחה הגדולה מקריסת התמח"ת.

השופט ארנון, שמצא שההסדר מעורר קשיים, בין היתר לנוכח התנגדות אגד באמצעות עו"ד רונן מטרי, מינה את בנקל לבדיקת השאלות המשפטיות בתיק, ובנקל בדק ומצא שנצבא והחברות־הבנות שלה הן בכלל נושות נדחות, כלומר כאלה שאינן מקבלות כספים מהקופה. רו"ח שרון הצטרפה לממצאיו של בנקל, ואילו רו"ח קמיל טרם התייחס להם. המשמעות היא שאלמלא היה מתמנה בנקל, ואילו בית המשפט היה מאשר את ההסדר שהציעו הנאמנים, הנושים היו מפסידים סכומים גבוהים, ואלה היו מגיעים לקופת בעלת השליטה נצבא.

אז אם משרד נס קיבל שכר חודשי מכובד עבור ייעוץ משפטי לנאמנים, מדוע לא פעל לבדוק את הסוגיות המשפטיות של ההסדר? בהודעת ההתנגדות של קמיל ושרון מובהר שהשכר הקבוע שהם מקבלים משולם בתמורה לניהול התחנה, ניהול שעליו זכו לשבחים מהשופט, ואילו בנקל אינו לוקח חלק בניהול. קמיל ושרון גם ציינו שהסיוע של משרד נס הוא "טיפול משפטי שוטף ובנושאים שאינם חופפים לאלה שעו"ד בנקל וצוותו מטפלים בהם". כך נוצר מצב שבו ארבעה גורמים מקבלים שכר בתיק. בהנחה שבנקל יקבל אישור לשכר דומה לזה של נס, הוצאות השכר בתיק כבר ישיקו ל־300 אלף שקל לחודש. מהכנ"ר לא נמסרה תגובה. גם מרו"ח קמיל לא נמסרה תגובה.