הרשעת בכירי שופרסל לשעבר - שדה מוקשים למנהלים

אחרי ששככה הסערה הראשונית מהרשעתם של מנכ"ל שופרסל לשעבר, אפי רוזנהויז, והסמנכ"ל דאז, אלי גידור, בשורת אישומי הגבלים עסקיים, מעניין לראות את התמונה מזווית קצת אחרת.

ההרשעה היא ללא ספק הישג של רשות ההגבלים העסקיים, לאחר כמה שנים שבהן חל כרסום מתמשך ביכולת ההרתעה של ההליך הפלילי בעבירות הגבלים עסקיים. הסיבה לכך אינה היעדר מוטיבציה מכיוון רשות ההגבלים העסקיים ורתיעה מהגשת כתבי אישום, וככל הנראה גם לא היעדר הפרות של חוק ההגבלים העסקיים. היא פשוטה בהרבה - העדר תשתית ראיות חזקה דיה אשר תוכל לעמוד ברף ההרשעה הפלילי.

מקריאת פסק הדין בעניין שופרסל עולה באופן ברור כי גיבורי הפרשה הותירו שובל ראיות מרשים אשר אפשר את הרשעתם הן בהפרת תנאי מיזוג שופרסל קלאבמרקט והן בניסיון לעשיית הסדר כובל, בניגוד להוראות חוק ההגבלים העסקיים.

מפסק הדין עולה כי רוזנהויז וגידור לא טענו כי התייעצו עם עורכי דין בטרם נקטו את האסטרטגיה העסקית שהובילה לאירועים שצוינו בכתב האישום. היעדרו של טיעון הגנת העצה המשפטית הוא חריג מאוד בעבירות הגבלים עסקיים, שכן שחקנים מתוחכמים יודעים להתייעץ עם עורכי דין, המבהירים את גבולות המותר והאסור ויכולים להנחות הנהלות מתי ובאילו תנאים יעמדו פרקטיקות עסקיות בקנה אחד עם דרישות החוק.

תחום שהוא על קו התפר בין המותר והאסור

 

דברים אלו מקבלים משנה תוקף מאחר שפעמים רבות עבירות הגבלים עסקיים מצויות על קו התפר בין המותר והאסור. לעתים ניואנסים דקים מבחינים בין התנהלות חוקית לכזו שנחשבת עבריינית. פרקטיקות מסוימות יכולות לעמוד בדרישות חוק ההגבלים העסקיים בנסיבות מסוימות ולהוות עבירה פלילית במקרים אחרים.

כך למשל, אחת מהפרקטיקות שנדונו בהכרעת הדין, הורדת מוצרי ספקים מ"המגוון" (הסרת מוצרים ממדפי שופרסל), היא פרקטיקה נפוצה בהתגוששות שבין רשתות שיווק וספקים. להורדת מוצרי ספקים מהמדף יכולות להיות הצדקות עסקיות אובייקטיביות, כגון מוצר לא אטרקטיבי, תמחור גבוה של מוצר וכו'. מפסק הדין אכן עולה בבירור כי אין מניעה להסיר מוצרים מהמגוון כשהסיבה לכך היא עניינית.

בפרשה הנוכחית שופרסל הורידה מן המדפים מוצרים של אותם ספקים שמוצריהם נכללו במבצע ברשת מגה המתחרה, וזאת באופן חריג ובוטה ובסמוך לשיחות הנזעמות שערך רוזנהויז עם ספקים אלו. נסיבות אלו הן שהובילו את בית המשפט להרשיע את הנהלת שופרסל בעבירה פלילית.

פרשת שופרסל מצביעה היטב על המרחק הקצר במשטר ההגבלים העסקיים בין פרקטיקות עסקיות נפוצות ולגיטימיות לבין התנהלות המהווה עבירה פלילית. המסר הברור הוא כי הנהלות חייבות למפות את הסיכונים התחרותיים-משפטיים הכרוכים בפעילותן ולוודא כי הן מצויות בצד הנכון של החוק.

התלהטות המחלוקת בין שופרסל וספקיה גררה ככל הנראה תגובה בלתי מחושבת אשר גררה את שופרסל ומנהליה לטריטוריה אסורה. מסתבר כי יש לא מעט אמת באמירה כי הכעס הוא יועץ רע.

הכותבת היא שותפה, מומחית בהגבלים עסקיים ממשרד ארדינסט בן נתן ושות'