שוויון זכויות לנשים: חזית המאבק נמצאת על המסך שלך

הקרב רק התחיל

ברחבי העולם המערבי החלו לציין את שנת 2014 כשנת הזכרון ל-1914, בה נכנסה התרבות המערבית לאחד המשברים הגדולים שלה: ההרג התעשייתי של מלחמת העולם הראשונה שניפץ את האופטימיות התרבותיות של המאה ה-19. ב-1914, חשוב לציין, ברוב העולם לא היתה לנשים זכות הצבעה.

זו הגיעה רק אחרי המלחמה. נשים הלכו לבתי החרושת כשהגברים הלכו לדקור, להרעיל ולירות זה בזה מסיבות שלא היו ברורות אפילו להם - מה שלא איפשר יותר להתעלם מהדרישה הגוברת והולכת שלהן לזכות הצבעה. בעקבותיה, זכו נשים בהשפעה פוליטית והגיעו כל שאר הזכויות.  

הזכות לשוויון בעבודה הוכרה, בארה"ב, רק ב-1964. בישראל, אגב, נשים מעולם לא זכו לשוויון בחוקי היסוד: חוק כבוד האדם וחירותו לא מכיל את הזכות לשוויון, מפני שחברי כנסת חרדים הפילו אותה. נשים ישראליות כפופות לבתי דין דתיים, שלא מכירים בהן כשוות לגברים משום ש"דעתן קלה".

ברוב העולם שאוהב להגדיר את עצמו כעולם ראשון הקרבות האלה הסתיימו מזמן. אבל מהפכת המדיה החברתית הביאה עמה חזית חדשה ובעייתית מאוד: חזית הסייבר. בריונות ברשת, במיוחד בטוויטר, תפסה את הכותרות בחודשים האחרונים. המיזוגנים אולי הפסידו את הקרב בדעת הקהל, אולי כבר אין להם אחיזה בספר החוקים, אבל הם עדיין יכולים להשליט טרור.

הטרור הזה מתבסס על אותה השיטה של אבירי הדרום המובס אחרי מלחמת האזרחים: אלימות אנונימית. אז אלו היו מצנפות לבנות, פשיטות ליליות והבלעות בהמון גזענים אוהד; עכשיו אלו איומי אונס ורצח בטוויטר, תוך השענות על אנונימיות. אה, אישה? חושבת שאת שווה לנו? אז תדעי לך שאנחנו יכולים לטנף את שמך בחופשיות, שאנחנו יכולים להפיץ את הפנטזיות הסוטות שלנו עליך, שאנחנו יכולים להפוך את המדיה החברתית החביבה עליך למשהו שתפחדי להכנס אליו, כי לא תרצי לקרוא מה כתבנו עליך.  

לא במקרה, טוויטר השעתה לאחרונה את החשבונות של תנועת אנונימוס, כי החברים בה היו שותפים מלאים להתקפות המיזוגניות על נשים ש"חרגו מגבולן". כי אם יש משהו שמשותף לגיקים חסרי כישורים חברתיים שחושבים שהם יקדמו מהפכה מהמרתף הטחוב של ההורים, הרי זו מיזוגניה. האנשים שיכולים להסביר לך בשצף קצף וביער של שגיאות כתיב עד כמה השיטה הקפיטליסטית פגומה וכמה צריך להפיל את שלטון התאגידים, הם בדיוק אלה שיצאו באותו חרון אף נגד פעילות פמיניסטיות בשל היותן נשים.

אז זהו שדה הקרב הבא. המטרה של מקדמי השוויון והליברלים היא להפוך את המדיה החברתית לאזור לא ידידותי לטרולים מיזוגניים. להכות אותם באשר הם, לחשוף את פרצופם ושמם ולדחוק אותם למרתפים האפלים של הפורומים הסגורים, שם מקומם.

אמזונאים עילאיים ומתנשאים

חושבים שאתם יכולים לעבוד באמזון? שיש לכם את הכישורים, את היכולת, את הסבלנות, את הנחישות? אל תמהרו כל כך. החברה מפעילה תכנית שהיא קוראת לה Bar raisers, "מעלי הרמה". אלו הם עובדי אמזון משלל מחלקות, שמוכנים להשקיע יותר מעשר שעות בשבוע ללא תשלום נוסף כדי לבחון מועמדים לעבודה.

הם בוחנים אותם לא על פי המקצועיות שלהם (זו כבר נבחנה על ידי מעריכים אחרים) אלא על פי עד כמה הם "מתאימים לתרבות של החברה". זו תווית בעייתית ובלתי ניתנת למדידה. די במילה של אחד מ"מעלי הרמה" כדי לחסל את הסיכוי שלך להתקבל לעבודה באמזון. יש להם זכות וטו.

לאמזון יש כעת כ-100,000 עובדים. התכנית הזו מנסה לוודא שהעובדים והחברה ישמרו על תדמית אחידה. אתה לא צריך רק להיות טוב מאד במה שאתה עושה, אתה צריך להתאים כמו כפפה ליד. זה מזכיר קצת כת, וכמו ועדות קבלה בישובים שפוסלות אותך על "אי התאמה", אתה אף פעם לא תדע מה עשית לא נכון. גם אין בפני מי לערער.

הצד החיובי של התכנית הזו הוא שהיא מולידה הסתיידות מובנית: העולם משתנה במהירות והאנשים שמקפידים שאנשים "לא מתאימים", עם חשיבה שונה, לא ייכנסו לחברה, הם גם אלה שמרחיקים ממנה את סוכני השינוי שעשויים להציל אותה.  

קליפורניה נגד ה-NSA

קליפורניה נחשבת לאחת המדינות הליברליות בארה"ב -והחשדניות ביותר כלפי ארגוני השו-שו הפדרליים. כמה סנאטורים בה החליטו שהגיעו מים עד נפש, ושצריך לעשות משהו בנושא ה-NSA.

הם העלו הצעת חוק שתאסור על המועסקים על ידי המדינה - שוטרים, סוכנים וכן הלאה - לספק ל-NSA כל פריט מידע, אלא אם הבקשה מלווה בצו של בית משפט. כמו כן, יאסור החוק על חברות להעביר מידע ל-NSA אלא אם התקבל ממנה צו של בית משפט. זה צפוי להפריע לחברות הטלקום האמריקאיות, השותפות העיקריות של ה-NSA במלחמתה נגד חופש הפרט בארה"ב.

הממשלה הפדרלית זזה לאט. המדינות זזות מהר הרבה יותר, והן לא חייבות ל-NSA כלום. קבוצות של פעילים רוצות חוק הרבה יותר נרחב: הן דורשות למנוע מהמדינה מלספק למתקנים של ה-NSA שירותים בסיסיים כמו מים. ההגיון פשוט: בלי מים, ה-NSA לא תוכל לקרר את המחשבים שלה. לפחות מחוקק אחד ביוטה הסכים לקדם הצעת חוק כזו.  

קצרצרים

1. פולארויד (סיסמה זמנית: "אנחנו לא מתים!"), יצרנית מצלמות האינסטנט שהיתה פופולרית לפני כמה עשורים, מוציאה מצלמה חדשה. היא תאפשר לצלם תמונות ואז לשתף אותן מיידים באתרי מדיה חברתית באמצעות WiFi ולהדפיס על נייר עותק במקום. בהתחשב בכך שאת הפונקציה הראשונה עושה כל סלולרי בשוק ואת השנייה אף אחד לא צריך, כנראה שהחברה לא תכבוש במהירות את שוק הצילום מידי ניקון, קנון והאחרות.  

2. רגולטור שמירת הפרטיות של צרפת, CNIL, קנס את גוגל ב-150,000 יורו בלבד, אחרי שהגיע למסקנה שהצורה שבה גוגל יישמה את השילוב בין השירותים שלה פגע בפרטיות המשתמשים באופן בלתי חוקי. הסכום זניח, אמנם, משום שהמדינות עוד לא הבינו שמול גוגל צריך לנקוט בצעדים חריגים. כמו למשל, לאפשר קנסות עד מחצית ההכנסות (לא הרווחים!) של חברה בשנה שבה בוצעה עבירה. 150,000 יורו הם אפילו לא פסיק בדו"חות של גוגל. מצד שני, CNIL פגעה בגוגל במקום כואב באמת: היא אילצה את החברה לפרסם הודעה בעמוד הראשי שלה בה היא מודה שעברה על החוק.  

3. ואם בגוגל עסקינן, נספר שהנסיונות שלה לאלץ את המשתמשים לעבור לגוגל+ שוברים שיאים ומסכנים אנשים. בגרסה החדשה של אנדרואיד, קיטקט, אפליקציית ברירת המחדל לשליחת הודעות היא יישום הנגאאוטס של גוגל+, לא מסרוני SMS. אשה טרנסג'נדרית רצתה לשלוח הודעה לקולגה והשתמשה בברירת המחדל בלי לחשוב יותר מדי. התוצאה: העמית קיבל גישה לפרופיל הגוגל+ שלה, שמציין את הפרטים על שינוי המין שעברה. האשה אמרה לגרדיאן שהיא שמחה לחיות במדינה שבה אסור לפטר אותה בגלל שינוי מין.