חפש את האמן

כל מי שאי פעם רכש יצירת אמנות יודע ששם האמן משחק תפקיד חשוב בתהליך. ואולם, באמנות, כמו בכל תחום אחר בחיים, יש יוצאי דופן. פעם בשנה מרשים לעצמם האספנים המקצועיים והחובבים להמר על אמנות, וזאת הודות לתערוכת האמנות הסודית שנערכת בחסות בנק לאומי. התערוכה תיפתח בפעם השביעית ב־15 בינואר בבית מאני בתל אביב, מרכז המבקרים של הבנק. ליצירות שיוצגו נקבעו ארבע רמות מחיר: 2,000, 4,000, 6,000 ו־8,000 שקל.

כדי להגדיל את הריגוש שבהימור ביקשנו ממארגני התערוכה להמר בעצמנו. בחרנו עשר יצירות וניסינו לנחש אם הן שייכות לאחד משמונה אמנים מוכרים מרשימת המשתתפים בתערוכה. מתוך עשר היצירות, שלוש לפחות אכן שייכות לאחד מהאמנים שברשימה הקצרה. לצד כל אחת מהיצירות כתב האמן טקסט קצר, שאמור לסייע בניחוש.

רשימת האמנים המשתתפים בתערוכה

• ז'אק ז'אנו
• יאיר גרבוז
• דניאל לנדאו
• ניר אדוני
• שחר מרקוס
• אברהם אילת
• גלעד אופיר
• איתן ויתקון
  

דבר האמן: "בצילום נראה אדם לבוש חליפה, כאשר הוא עומד על אדן החלון ומתכונן לבצע את קפיצת חייו. הוא מתקשה, אך לבסוף קופץ. באופן מפתיע הוא נעצר בצורה אופקית, כשרגליו עדיין נוגעות באדן החלון כמחווה לתנוחה הפיזית מיצירתו הידועה של איב קליין 'האמן קופץ אל החלל' (1959). כאשר המצלמה מתרחקת מתגלה כי למעשה אותו החלון ממוקם כמטר מעל פני האדמה, דבר ההופך את הסיטואציה לגרוטסקית, אבל בעלת ממד של סוריאליזם".

ההשערה שלנו: סיכוי רב שמדובר בעבודה של אמן הווידיאו שחר מרקוס, שמוכר בזכות מיצבי התצלומים הסוריאליסטיים שלו.

דבר האמן: "מעטפת אספנים ישנה של הקונגרס הרביעי הבינלאומי של מגדלי ההדרים שנערך בתל אביב לצד דבורים מודבקות על מנגנוני שעונים ונעות בסיבובים קצובים, כמעין פצצת הזמן המתקתקת של הטבע. היצירה היא מסדרה העוסקת בהיעלמותן של הדבורים מן הטבע".

ההשערה שלנו: יצירה של אמן או אמנית ששמם אינו מופיע ברשימה. הטכניקה מסקרנת, אך אינה תואמת את הטכניקות שבהן עובדים האמנים ששמם ידוע לנו ומשתתפים בתערוכה.

דבר האמן: "הציור נולד כשעבדתי באידלסון 10 במכירת סושי. בהפסקות הייתי יושב מול הנוף של הציור, ומתאהב בתל אביב בכל שנייה שעוברת".

ההשערה שלנו: יצירה של אמן ששמו אינו מופיע ברשימה. הציירים ברשימה הם אברהם אילת ויאיר גרבוז, אך סגנון הציור הריאליסטי אינו אופייני לעבודותיהם. מלבד העובדה שהציור לא מתאים לסגנונם, קשה להאמין שאחד מהם זכה למכור סושי בתחילת דרכו.

דבר האמן: "העבודה שייכת לגוף עבודות שנקרא הכל דבש, העוסק בצורה אירונית בביקורת חברתית ופוליטית. העבודה מורכבת מצלחת פורצלן שעליה מפה צבעונית של אזור מרכזי בתל אביב, מוקפת בקטעי מפות נטולי צבע של אזורי פריפריה".

ההשערה שלנו: מדובר באמן או אמנית שיודעים לעבוד בחומרים עדינים כפורצלן. ייתכן שמדובר בניר אדוני או בז'אק ז'אנו, אף שהם נוטים לעבודה תדירה במתכות. ייתכן שהאמן לא נמצא ברשימה.

דבר האמן: "הדמות לבושה בחליפה אפורה שכמעט מתאחדת עם הנוף האורבני שמקיף אותה. בפינה הימנית מונח תיק אדום, ומאחור, ספק במקרה, נמצא חוט המקשר בין האירועים. גבר זקוף קומה ניצב על הגג התל־אביבי, האופק נקי מסימנים מזהים מלבד אותם שלושה מגדלי יוקרה. המגדלים מסמלים אולי מציאות חברתית חדשה. הקרחת, הסיגריה, אפרוריות העיר וקו האופק יוצרים אסתטיקה של חורבן וסגפנות, המדגישים את תחושת הניכור והבדידות בעולם המודרני. הצבע האדום חוזר כמוטיב בתיק בעל האופי הווינטג'י ובחולצתו של הגבר, ומהווה בפרדוקסליות רמז מקדים לאסון הנורא שעומד להתרחש, לפיצוץ הבלתי נמנע".

ההשערה שלנו: סיכוי קטן כי מדובר גם בעבודה של שחר מרקוס, וסיכוי רב יותר כי מדובר בעבודה של אמן או אמנית ששמם לא מופיע ברשימה.

דבר האמן: "העבודה היא חלק מסדרה העוסקת ביחסים בין זמן למרחב. צילמתי תוך כדי נסיעה בחשיפה ארוכה. המריחה שמתקבלת יוצרת טשטוש של פרטים ומשאירה קווי מתאר אוניברסליים".

ההשערה שלנו: נראה שמדובר בעבודה של הצלם איתן ויתקון, שמרבה לצלם דימויים תוך כדי תנועה.

דבר האמן: "העבודות נולדו דרך שיטוט באזור הספינות ההרוסות בנמל יפו ובהשראת ספינות חלודות והעוצמה של מסות מתכת ענקית המכילות היסטוריה מתפוררת לאטה. בסטודיו התקיים ניסיון לשמר את התנועה, האנרגיה, הנראות והמגע של הספינה".

ההשערה שלנו: כנראה זוהי עבודה של ניר אדוני, שמרבה לעבוד במתכות ומתייחס בעבודותיו לסביבה שבה הן נוצרו.

דבר האמן: "העבודה היא חלק מסדרת עבודות המתעדת מבנים של אדריכלות ברוטלית באזורים שבהם אופי הפעילות משתנה: אזורי מסחר במהלך היום ואזורי בילוי במהלך הלילה".

ההשערה שלנו: סיכוי גבוה שזוהי עבודה של הצלם גלעד אופיר, שמרבה להציג מבנים אדריכליים מסוגים שונים.

דבר האמן: "פרט מתוך עבודת וידיאו המציגה מאהל של מחוסרי דיור סמוך לתחנת הרכבת ארלוזורוב בתל אביב. בין כבישים סואנים וגורדי שחקים 'נבטה' שכונת אוהלים על פיסת דשא - מעין אי בודד במרכז מציאות אורבנית. האוהלים בנויים מחומרים ארעיים - שאריות חומרי בניין, קרשים וניילונים, שיירי החברה הצרכנית. לאט לאט התמונה מתחילה להשתנות ועוברת טרנספורמציה. בכלים דיגיטליים גלויים הנוף מאחורי האוהלים משתנה ומוחלף בנוף אירופי פסטורלי בניגוד גמור לנוף האורבני שהקיף את המאהל בתחילת העבודה. המאהל נהיה גלוית נוף 'אטרקטיבית' שלא מצליחה להסתיר את המחיר של הפער הכלכלי".

ההשערה שלנו: נראה שזוהי עבודה של האמן הרב־תחומי דניאל לנדאו, אשר מרבה לעסוק בנושאים חברתיים; גם הדמות בעבודה מזכירה דמויות שלו מעבודות קודמות.

דבר האמן: "עבודותיי עוסקות ביחסי אנוש, בחיי היומיום ובמרחב הציבורי. דרכי עבודתי נעות בין הצילום המבוים לצילום הריאליסטי בניסיון לתת גוון לפנים אמיתיים בעולם של תעתוע".

ההשערה שלנו: סיכוי גבוה שמדובר בעבודה של גלעד אופיר, שמרבה לצלם גופים במרחב. ייתכן גם שמדובר באיתן ויתקון, כיוון שיש דמיון לסגנונו הצילומי.