לא רוקח - מנהיג

ארז ויגודמן, שייכנס בפברואר לתפקיד מנכ"ל טבע, קנה לעצמו שם של מנהל מבריק בעל כישורים אנליטיים ויכולת עיצוב אסטרטגיה חדשנית. מדובר בכישורים שהיו רבי-ערך באמצע המאה ה-20, אך הפכו לשוליים במאה ה-21, בה מואץ קצב השיבוש וההשתנות בטבעו של השוק. האסטרטגיה של היום איננה רלוונטית למציאות המתהווה מחר. מנהלים המסתגרים בתא הקברניט על מנת לעצב תוכנית אסטרטגית מבריקה ה"מונחתת" במורד ההיררכיה אל עבר יחידות הקו כיעדים לביצוע יופתעו לגלות שהתוכנית התפוגגה בדרך.

כמתבונן מבחוץ אני מנחש ששיעור ביצוע תוכניות ההנהלה בטבע נמוך וכי רובן, הגם שאושרו בדירקטוריון, התפוגגו לפני שיצאו לפועל בשל סיבות מוצדקות ("הנסיבות השתנו"), בשל תרבות הממוססת החלטות, או בגלל גורמי שורש בלתי מוצדקים ("חוסר משמעת"). המציאות שבה החלטות אינן הופכות לפעולה מעלה את הצורך להגדיר מחדש את תפקיד ההנהלה.

כמה מהחלטות והתוכניות האסטרטגיות של ההנהלה בארגונים בהם אתם עובדים תורגמו לביצוע מלא (ואפילו חלקי)? שפטו בעצמכם, האם הארגון שאתם מכירים מקרוב לא "מתגלגל" בכוח האינרציה יותר מאשר בהכוונת מנהליו? אם אלה פני הדברים, מעניין להבין מה מייחד את ארז ויגודמן? כיצד יוכל לתרגם לכדי מעשה את האסטרטגיה ("התרופה") שבוודאי ירקח בכישרון? כיצד יבנה את האמון, ההתלהבות וההתגייסות של עשרות אלפי עובדי חברה הגלובלית המנוהלת מישראל על ידי ישראלי, על מנת להירתם למסע השינוי? ומה יהיה השינוי?

כשטוני האשי (Tony Hsieh), מייסד ומנכ"ל Zappos, ביקש להגדיר את התכלית שתייצר ערך ללקוחות החברה, הוא הבין כי בשל מגוון הלקוחות ומורכבות צרכיהם לא יוכל להגדיר את פרופיל הלקוח האופייני. כמו מייסד חברת האם אמזון, ג'ף בזוס, האשי חיפש דרך להמיר את ההיררכיה הקפואה והקשיחה במבנה ארגוני גמיש המקצר את זמני פיתוח המוצר: שניהם מבינים כי טבעם של ארגונים להימחק אפילו אם בכוחות האינרציה הם ממשיכים להלך על רגליהם כארגונים מהלכים מתים. כלל הטבע הדרוויניסטי קובע שמי שאינו מערער (Disruptive) מתערער (Desrupted). על מנת לשרוד חייבים לשמור על רצף החדשנות והפיתוח - להמציא ולהמציא מחדש. העצמת אנשי הבסיס יוצרי-הערך היא המפתח ליכולת החדשנות והיוזמה.

ארז ויגודמן | צילום: סיון פרג'

המנהלים ואנשי השיווק, הפועלים על פי עקרונות תפיסת הניהול המסורתית, יכולים לגבש תוכנית אסטרטגית לדחיפת מספר סופי של מוצרים או שירותים; אך ארגון המבקש לתת מענה למגוון אין-סופי של לקוחות וצרכים ייאלץ להמיר את מנגנון קבלת ההחלטות ההיררכי ("החלטת מנהל") במערכת (system) גמישה הפותרת את בעיות הלקוח בקו יוצרי-הערך. זו בדיוק הסיבה שב-Zappos המירו את שם ה"מנהל" (Boss) בכינוי "קוף" היושב ומכביד על כתפי העובדים (יוצרי הערך). הנהלת Zappos הפנימה את המציאות החדשה: על מנת לשרוד עליה לערער את תפיסת הניהול (של עצמה) בקצב מואץ. עובדי הקו יוצרי-הערך, המקבלים על עצמם את תפקידי המודיעין, השיווק והמכירות, משנים את תכלית ואופי פעילותן של יחידות התכנון האסטרטגי, מטה השיווק והנדסת תעשייה וניהול (או מייתרים אותן).

ניהול לל מנהלים

כעת, בפתח שנת 2014, הסתיים ב-Zappos הניסוי לבחינת מודל "הניהול ללא מנהלים": החברה הכריזה על מהלך אסטרטגי - לערער את תפיסת הניהול של עצמה ולהיפטר מהמנהלים, לא פחות. הנחת העבודה לשינוי היא שהולכת ומעמיקה תלות המנהלים ויחידות המטה, העומדים בראש הפירמידה, בעובדים (יוצרי הערך) הנמצאים בבסיסה, והדבר מעמיד בסימן שאלה את נחיצותם של הראשונים. הפירמידה ההיררכית לא רק שמעמיסה ומסרבלת את הגמישות התפעולית, היא חונקת את יכולת ההתפתחות המקצועית ויכולות החדשנות, התחכום, הזריזות והממזריות (Agility). ב-Zappos החליטו להוריד את "הקופים" מהגב. ומה על המנהלים בחברת טבע?

הצלחתו של ארז ויגודמן אינה תלויה ביכולת אנליטית מוכחת - היא תלויה ביכולתו המנהיגותית לערער את הפירמידה ההיררכית בטבע ולהמירה במודל ארגוני שטוח, ובתרבות ארגונית התומכת בעצמאות יוצרי-הערך בקו לקבלת החלטות, תוך קיצוץ רמת ההוצאה והסרת שכבות ניהול ומטה מיותרות.

כשהוא תלוי בעובדיו (בעיקר העובדים המקצועיים ואנשי הפיתוח מחזיקי הידע), על ויגודמן לסגל לעצמו את תכונת הצניעות והענווה: רתימת אנשי המקצוע למסע השינוי היא המפתח להצלחה. אם ארז ויגודמן לא ירקח את התרופה בשטח בשותפות עם יוצרי הערך, הוא ימצא עצמו כלוא בבידוד האטום של תא הקברניט. אם ישכיל להציב אלטרנטיבה לתפיסת הניהול ולפרופיל המנהלים המוכרים לנו לעייפה, ויגודמן לא רק יציל את טבע מהתרסקות אלא גם ייצור רף חדש לאיכות הניהול והמנהיגות התעשייתית בישראל.

בהצלחה ארז ויגודמן. הצלחתך היא הצלחת התעשייה וקהילת המנהלים המתחדשת בישראל.

בעז תמיר, מייסד ונשיא Isael Lean Enterprise