"ניתן לבנות בקיבוצים 40 אלף דירות מיידית"

אם המדינה תאפשר זאת, ניתן לבנות בקיבוצים כ־40 אלף יחידות דיור בתוך תקופת זמן קצרה, כך עולה מהצעה שהציג איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, בפגישה עם שר האוצר יאיר לפיד בשבוע שעבר.

לפי ההצעה של ברושי, בקיבוצים ברחבי הארץ יתחלקו יחידות הדיור הנוספות לשני סוגים עיקריים: כ־30 אלף יחידות דיור שייבנו בתוך שטח הקיבוצים לטובת קליטה של משפחות חדשות, וכן כ־10,000 יחידות דיור קטנות של עד 55 מ"ר ליחידה אשר יהיו מיועדות להשכרה לזוגות צעירים, לחיילים ולסטודנטים. כלל יחידות הדיור יתפרסו על פני כל הארץ בהתאם לפריסת הקיבוצים אשר מרביתם בדרום ובצפון, אך חלקם ממוקמים גם באזורי הביקוש במרכז הארץ.

"יש לנו יתרון, אנחנו פרוסים בכל הארץ והמדינה יכולה לנצל זאת כדי לבנות על קרקעות לצורכי הציבור", אומר ברושי. לפי תוכניתו, הבנייה תתבטא בתוספת של כ־120 יח"ד לכל קיבוץ, מתוכן כשליש יהיו יחידות דיור קטנות של עד 55 מ"ר בתוך שטח הקיבוץ.

קיבוץ ראש הנקרה. "לא צריך להפקיע" | צילום: דורון גולן

הסיבה לכך שבתנועה הקיבוצית ביקשו כי יהיו אלה יח"ד של עד 55 מ"ר היא מכיוון שלדבריהם יחידות אלה אינן נספרות בתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) אשר נחשבת כיום כאחת ההגבלות המשמעותיות לבנייה בשטחי הקיבוצים. "אלה דירות שלא נספרות בתמ"א 35 שמגבילה אותנו וצריכה לדעתנו לעבור מהעולם, אבל כל עוד היא קיימת אפשר להסתפק בכך. אנחנו רוצים לבנות בהנחה שזה באמת לא ייספר. זו בנייה בתוך הקיבוץ של שכונה חיצונית או פנימית עם תב"ע בתוקף ועל בסיס התמ"א. לתנועה הקיבוצית יש פוטנציאל של עשרות אלפי יח"ד מבלי להפקיע שטחים", מסביר ברושי.

עוד הוסיף ברושי כי "הדירות הקטנות ייהנו להערכתנו מביקוש גבוה ויכולות להיבנות על ידי הקיבוץ, או בשיטות שמזכירות BOT שלפיהם גופים חיצוניים יבצעו את הבנייה בתמורה לתשואה שתתקבל משכר הדירה. בנוסף, זה יאפשר לבני משק לחזור לקיבוץ או קליטה של בני קיבוץ חדשים".

הצעה נוספת של ברושי היא העברת כספים למדינה בתמורה להתנתקות של הקיבוצים ממינהל מקרקעי ישראל והעברת השליטה התכנונית בהם לידיהם. הכוונה היא כי תאגידים קיבוציים דוגמת גרנות ירכשו מידי המדינה את שטחי הקיבוצים בתמורה ל־1.5–2 מיליארד שקל, אשר יועברו באופן מיידי.

בצד הצעתם של הקיבוצים קיים לא מעט חשש מצדם להפקעת קרקעות במסגרת התוכנית "דירה להשכיר", המתבססת ברובה על קרקעות חקלאיות בשולי הערים. לפי הקיבוצים, הפגישה עם לפיד התאפיינה באווירה חיובית והוא הבטיח כי יגבש עמדה בנושא בתוך שבועיים, וזאת לאחר שילמד את הסוגיה לעומקה.

במשרד הפנים אישרו כי דירות עד 55 מ"ר בקיבוצים לא נכללות בתמ"א. במשרד האוצר סירבו למסור פרטים על תוכן הפגישה בין לפיד לבין ברושי.

במכתב שהועבר מבנצי ליברמן, ראש רשות מקרקעי ישראל, לברושי נכתב כי הסיבה לכך שלא ניתנים היתרי בנייה בקיבוצים נובעת מכך שקיבוצים רבים קלטו חברים חדשים שבונים בעצמם את ביתם. ולמעשה מבצעים שיוך מבלי ליידע את החברים החדשים כי בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל הם ידרשו, בעתיד הקרוב לשלם עבור הקרקע, סכומים שבין 33% ל-91% מערך הקרקע. יודגש כי ערך הקרקע עשוי להגיע לסכומים של כ-1.5 מיליון שקל.

עוד כותב ליברמן כי הרשות גילתה זאת בעקבות דיווח מרשות המסים על עסקות שנעשו בקיבוצים וכן מדוגמאות של חוזים בין חברים חדשים לקיבוץ ומשיחות עם חברים חדשים. לפי הרשות כרגע מדובר על עשרות יח"ד תקועות ללא היתרי בנייה אך גם הם מודים כי הפוטנציאל גבוה יותר.

בנוגע לפיתרון כותב ליברמן כי מועצת מקרקעי ישראל קיבלה החלטה להסדר ביניים שתוחם ב-24 חודשים שעיקריה:

• הקיבוצים יצטרכו לקבל החלטה עד תום תקופת הביניים לאן פניהם (החלטה 751, 1155 או מתווה נוסף ככל שיתקבל.
  

• מגרשים במרכז הארץ ישלמו ערבות בנקאית של 200 אלף שקל עד לגיבוש מסלול השיוך בו יבחר הקיבוץ כפי שיוחלט בהסדר הקבע
  

• - באזורי עדיפות לאומית ב' ישלמו ערבות 50 אלף שקל
  

• באזור עדיפות לאומית א' לא ישלמו דבר אלא יחתמו על התחייבות שאם יצטרכו לשלם ישלמו
  

• הקיבוץ יעמיד ערבות בנקאית עד לגובה של 1 מליון שקלים להסדרת השימושים הלא מוסדרים
  

הסדר הביניים מקציב שנתיים להסדרת השימושים החורגים, עיכוב בהסדרת השימוש מצד הרשות לא יחשב כהפרת התחייבות הקיבוץ.

עוד כותב ליברמן כי נידון מתווה נוסף: ועדה מנהל הרשות בהשתתפות יובל פונק (חטיבה להתיישבות) מירון הכהן (רשם האגודות השיתופיות),ינקי קוינט (היועץ המשפטי לרשות מקרקעי ישראל ) ושלמה בן אליהו (מנכ"ל משב"ש) תגיש בזמן הקרוב את המלצותיה ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל.המתווה המסתמן: הקיבוץ יקבל אפשרות לחכור את שטח חלקת המגורים ויהיה רשאי לבצע החכרת משנה לרוכשים.

בתגובה לדבריו של ליברמן, מסר ברושי: "אני מוחה בתוקף על הניסיון להכפיש את המגזר הקיבוצי כולו ולהצדיק 'ענישה קולקטיבית' כלפי אוכלוסייה נורמטיבית ושומרת חוק. בסופו של יום, התוצאה היא אחת: סבך בלתי אפשרי של מגבלות והנחיות משתנות תדיר, הגורמות לשיתוק הבנייה והקליטה בקיבוצים, וזאת בעיצומו של משבר דיור קולוסאלי המאיים על החברה הישראלית".