ערבויות של 1.5 מיליארד שקל יעברו מחברת החשמל ליצואנים

המדינה מתכוונת להעמיד ערבויות נוספות של כ־1.5 מיליארד שקל ליצואנים, כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בפעימה ראשונה מתוך מהלך כולל להגדלת הערבויות ליצואנים ב־5 מיליארד שקל. במקור תכננו באוצר להגדיל את הערבויות בהדרגה במהלך חמש שנים, ואילו כעת בוחנים אילו צעדים אפשר להפעיל כדי שמשך הזמן הזה יתקצר לשלוש שנים.

שר האוצר יאיר לפיד. פעימה ראשונה | צילום: עמית שעל

הגדלת הערבויות ליצואנים מתאפשרת הודות להקטנת השימוש בערבויות המדינה שקיבלה חברת החשמל ב־2012. באותה שנה גדלו הערבויות שניתנות לחברת החשמל ביותר מ־8 מיליארד שקל, שכן לולא עזרת המדינה חברת החשמל לא היתה מצליחה לגייס כסף לצורך תשלום חובות ופעילותה השוטפת, שהתייקרה מאוד בעקבות הפסקת אספקת הגז ממצרים והצורך ברכישת סולר יקר במקומו.

מתוך כלל הערבויות שהועמדו לרשות חברת החשמל כ־1.5 מיליארד כבר אינן בשימוש (שכן החוב שחברת החשמל לקחה על סמך הערבויות הללו נפרע), ובשנתיים הקרובות צפויים להתפנות עוד כ־4.5 מיליארד שקל מערבויות אלה - דבר שיאפשר את הגדלת הערבויות ליצואנים.

בשבוע שעבר הודיע שר האוצר יאיר לפיד על כך שמשרדו מגבש "חבילת צעדים" לסיוע ליצואנים בצל שער החליפין הנמוך של הדולר שפוגע בהכנסותיהם. ככל הידוע, הגדלת הערבויות היא אחד הצעדים המרכזיים בחבילה שמגבש האוצר.

על חלוקת הערבויות ליצואנים, כמו גם על יתר הערבויות שנותנת המדינה, אחראי אגף החשב הכללי במשרד האוצר. כתוצאה מחוק שנחקק ב־2005 הוגבלו הערבויות שהמדינה יכולה לחלק ל־10% מתקציב המדינה (כלומר, כ־30 מיליארד שקל כיום).

על פי נתונים שהגיעו ל"כלכליסט", אם סופרים את הערבויות שניתנות היום ליצוא (כ־8.5 מיליארד שקל), את הערבויות שניתנות לחברת החשמל (כ־8.2 מיליארד שקל) וערבויות נוספות (למשל לעסקים קטנים ובינוניים), יוצא שהערבויות שנמצאות כיום בשימוש, כלומר ניתנו כנגד לקיחת הלוואות, מסתכמות בכ־18 מיליארד שקל.

אם התקרה המותרת היא כ־30 מיליארד שקל בשנה, לאן נעלמו עוד 12 מיליארד שקל? במשרד האוצר לא מוכנים לפרט, אולם על סמך שיחות עם בכירים לשעבר במשרד עולה כי חלק ממכסת הערבויות נשמר כרזרבה לעתות חירום, למשל לעתות מלחמה שבהן יש צורך לתת ערבויות מדינה לספינות שלא מסכימות להיכנס לנמלי ישראל ללא הגנה ביטוחית, וכן ככרית ביטחון לתרחיש אימים של התמוטטות בנק או מוסד פיננסי גדול.

במשרד האוצר סבורים כי יש מקום לשנות את מסגרת החוק הקיים ולהעלות את היקף הערבויות שהמדינה יכולה לחלק, אך מדגישים כי תהליך שכזה חייב להתנהל בהדרגה ותוך קביעת כללים ברורים, אחרת המשמעות עלולה להיות פריצת מסגרת התקציב ופגיעה בדירוג האשראי של ישראל.

על פי עבודה שהוכנה באוצר, היקף הערבויות הממוצע במדינות ה־OECD עומד על 1.26% מהתוצר, לעומת 0.5% בלבד בישראל. באוצר פועלים אפוא להגדלת היקף הערבויות גם בישראל, ומתכננים לעשות זאת כאמור בתוך שלוש שנים.

אחת הביקורות על אגף החשב הכללי היא שגם אם מסגרת הערבויות גדלה, הרי שבכל מקרה הסיכון שחברת אשרא - החברה הממשלתית שמעניקה ליצואנים את הביטוח הממשלתי שנסמך על הערבויות - הוא נמוך ביחס למקובל במדינות ה־OECD. אם אשרא היתה מגדילה את הסיכון שהיא לוקחת על עצמה, היצואנים היו יכולים לקבל יותר.

כדרך להתמודד עם הביקורת מתכננים באוצר לשנות את היקף הפעילות שאשרא תעביר לביטוח משנה, כלומר למבטח חיצוני שיבטח אותה. הנוהל הזה מקובל בעולם הביטוח בשביל לשחרר חלק נוסף מהערבויות לטובת היצואנים. על פי הערכות, מדובר בעוד 300-200 מיליון דולר שיכוסו בביטוח משנה וכך יוכלו לשמש כערבויות חדשות.