המכרז לאזיקים אלקטרוניים במעצר בית

בדיוק שנה חלפה מאז פרסם שירות בתי הסוהר (שב"ס) את המכרז לאספקת טכנולוגיה ותפעול פרויקט האזיקים האלקטרוניים, ועדיין אין זוכה. הדממה הזו מכיוון השב"ס והמשרד לביטחון הפנים מעלה לא מעט סימני שאלה, בעיקר כאשר מדובר במכרז יקר של כ־150 מיליון שקל לחמש שנים, עם אופציה להארכה עד עשר שנים. אף שכאמור מדובר בהרבה מאוד כסף, ולמכרז ניגשה רק חברה אחת, והיא זו שממתינה זה שנה לקבל את ההודעה על זכייתה. החברה, G4S ישראל - גלגולה הנוכחי של חברת השמירה לשעבר שבבעלות יגאל שרמייסטר - היא אותה חברה המפעילה את הפרויקט מתחילתו, בשנת 2005. אלא שעל זכייתה הכמעט בטוחה של G4S מאיימים סימני השאלה הכבדים העולים מכך שאף שכשבע חברות ביקשו להשתתף במכרז, אף אחת מהן, למעט G4S, לא עומדת בתנאי הסף. ייתכן שהטענות שעלו באשר למכרז מחלק מאותן מציעות פוטנציאליות - שהופנו אל ראש השב״ס אהרון פרנקו, למשרד לביטחון־פנים ואף למבקר המדינה - הן שהביאו לעצירת התהליך. אלא שגם המצב הנוכחי, שבו אין החלטה, לא רע עבור G4S המפעילה הנוכחית. כל עוד לא הוחלט אחרת היא עדיין החברה המפעילה, ותמורת זאת היא מקבלת מדי חודש כ־ 2.5מיליון שקל.

האזיק האלקטרוני נשארים עם אותה הטכנולוגיה. למה? ככה האזיק האלקטרוני פועל על טכנולוגיה מיושנת המחייבת קיומו של טלפון קווי בבית העציר רוני זינגרלכתבה המלאה

המכרז הראשון מ־2005 הוגדר לשלוש שנים בלבד אך כאשר פג התוקף, האריכו המשרד לביטחון הפנים במסגרת ועדת פטור במשרד האוצר. ״המכרז הוארך פעם אחר פעם, וכתוצאה מכך חברה זו עובדת ללא חוזה של מכרז מסודר כבר יותר משמונה שנים״, אומר גורם בתחום. ההתנהלות הבעייתית לכאורה של המכרז היא עוד שלב בהתנהלות לא מוצלחת של פרויקט שעליו השליכו רשויות החוק והאכיפה בישראל את יהבן. הרשויות האמינו כי מדובר בפתרון למצוקת הצפיפות בבתי הסוהר ובהקלת הפיקוח על עבריינים בעבירות קלות. אלא שבדיון שערכה ועדת המדע והטכנולוגיה בנובמבר האחרון התברר ש״ממוצע ההפרות של כל אסיר עם איזוק עומד על כ־85 הפרות לחודש״, לדברי ח"כ מאיר שטרית. כמו כן, לפי דיווחי G4S, ממוצע התקלות החודשי בציוד הטכני הוא כ־300 תקלות על כ־1,000 אזוקים. לאור שורת הבעיות שהתגלו בפרויקט, שקל המשרד לביטחון הפנים באחרונה לבטל אותו לגמרי.

לא עומדות בתנאי הסף

בינואר 2013 הגיע הרגע שלו חיכו כמה חברות ישראליות וכמה מתעניינות מחו״ל, והמכרז לתפעול ופיקוח באמצעות אזיק אלקטרוני יצא לדרך. לפחות שבע חברות רכשו את חוברת המכרז ב־3,000 שקל והשתתפו בכנס המציעים שערכו בשב"ס. לא בכדי קרץ המכרז לחברות אלה; על פי נתונים שהוצגו בדיונים בכנסת, המדינה משלמת לחברה המפעילה כ־80 שקל ליום עבור כל עצור שאזוק באזיק אלקטרוני. בממוצע, ישנם כ־1,000 אזוקים בשנה, כך שבחישוב גס החברה המפעילה מקבלת יותר מ־28 מיליון שקל בשנה.

יגאל שרמייסטר | צילום: שוגר דיוויד

אלא שמהר מאוד גילו המתמודדות הפוטנציאליות שהן אינן עומדות בתנאי הסף של המכרז - אף אחת חוץ מ־G4S.

ב־23 בדצמבר 2012, ימים ספורים לפני שהתפרסם המכרז, הגיעה משלחת של בכירי המשרד לביטחון הפנים עם המנכ״ל רותם פלג, לסיור במשרדי G4S. בין שמדובר בביקור שוטף ושגרתי ובין שלא, חברות אחרות שעמדו להגיש את מועמדותן בתוך ימים למכרז, לא זכו להזדמנות כזו. מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בנוגע לביקור: ״הביקור במשרדי המפעיל התקיים כדי לעמוד מקרוב אחר אופן הפעלת פרויקט האיזוק האלקטרוני לצורך בקרה אחר יישום התוכנית״.

המפעילה הנוכחית, G4S ישראל, היא למעשה חברת השמירה, שהיתה חברת האבטחה הגדולה בישראל. ב־2002 נרכשה ברובה על ידי חברת G4S המוחזקת בבעלות אנגלית־דנית. ב־2005, כשפרויקט האזיק האלקטרוני נכנס לפעולה לראשונה בישראל, זכתה G4S כמתמודדת יחידה במכרז להפעלתו. לצורך אספקת הציוד חתמה G4S על הסכם שיתוף פעולה בלעדי עם יצרנית ישראלית בשם אלמוטק, שבינתיים נרכשה על ידי הענקית האמריקאית 3M. את פעילות הסיור היא סיפקה בעצמה, כחברה בעלת הפריסה הרחבה ביותר בישראל של מוקדים וסיירים.

צילום: עמית שעל

לדיונים שנערכו בוועדות הכנסת בעניין האיזוק האלקטרוני לאורך השנים נהג להגיע יועץ G4S, אבי ילינק. ילינק השתחרר משב"ס בדרגת גונדר, שם היה בין היתר סגן ראש אגף התכנון וראש מטה.

"המכרז מתנהל בהתאם לחוק"

כאמור, כשפתחו המתמודדים את חוברת המכרז, הם הבינו כמעט מיד כי לא יוכלו להשתתף בו. כך למשל אנשי חברת GPS שכבר הצליחו לעבור את תנאי הסף של הפיילוט ב־2009 (ראו מסגרת), הופתעו לגלות כי הת נאים הוקשחו וכי הם כבר לא עומדים בהם. אם לצורך הפיילוט דרש השב״ס מהיצרן שלוש שנות ותק, הרי שכעת נדרשו ממנו שבע שנים. בנוסף, בעוד שבפיילוט נדרש מהחברה להיות בעלת 1,000 יחידות קצה, כלומר יחידות ניטור כלשהן, הרי שבמכרז נדרש כי לחברה יהיו 5,000 אזיקים אלקטרוניים.

בהתאם לחוק המכרזים, צוין במכרז כי תועדף תוצרת ישראלית. למעט חברת GPS, חברת אלמוטק היא החברה היחידה בישראל שמייצרת אזיקים אלקטרוניים, והיא קשורה בהסכם בלעדיות עם G4S. כיוון שכך, ופרט ל־GPS שאינה עומדת בתנאי סף אחרים כאמור, היה על יתר המתמודדות לייבא מחו״ל אזיקים אלקטרוניים וזה, נוכח תנאי המכרז, הציב אותן בנקודת פתיחה פחות טובה.

ראש השב"ס אהרון פרנקו | צילום: טניה בללוב

בנוסף, כיום G4S אינה מפעילה את תוכנית האיזוק האלקטרוני בשטחים. גורם מהתחום מספר כי הסיבה לכך היא החלטה שקיבלה החברה־האם העולמית שלא לפעול ״בשטחים הכבושים״ של ישראל, בין היתר על רקע לחץ פרו־פלסטיני שהופעל עליה. במכרז הנוכחי תיקן שב״ס את הבעיה ודרש מהמפעיל שיזכה במכרז לספק שירות ופיקוח גם ביהודה ושומרון. עם או בלי קשר לכך, סעיף אחר במכרז מאפשר לראשונה לספק הזוכה להפעיל תחתיו קבלן משנה, כזה שאם צריך יוכל למשל לעבוד בשטחים.

מהשב"ס נמסר: "הליכי המכרז בוצעו בהתאם להוראות הדין והחוק. בהתאם לדיני המכרזים, אין באפשרותנו למסור מידע באשר למספר המשתתפים שניגשו אליהם. ההתקשרות עם החברה שזכתה במכרז הראשוני המשיכה בהתאם לאישורים מוועדת הפטור במשרד האוצר. העיכוב בפרסום מכרז חדש נבע מהצורך לגבש תפיסת הפעלה מעודכנת. המכרז החדש גובש על בסיס הטכנולוגיה הקיימת, תוך יצירת אפשרות לשילוב טכנולוגיה שונה בהמשך הדרך. חלק מהשירותים הורחבו והם כוללים גם פיקוח מעבר לקו הירוק. נושא המכרז אינו 'אספקת ציוד' אלא 'אספקת שירותים', כך שהדרישה לציוד תקין מקובלת בתחום בעולם. פיילוט מטבעו הוא בעל היקף מצומצם, ולכן לא ניתן להשוות בין התנאים שנקבעו בפיילוט לבין תנאי מכרז ההפעלה. אנו דוחים על הסף כל טענה או רמז להטיית המכרז או התאמתו לגוף עסקי זה או אחר".

מחברת G4S נמסר: "ההליך המכרזי טרם הסתיים. החברה מספקת טכנולוגיה ושירותים בתחום למדינה, והגישה את הצעתה למכרז החדש בהתאם לתנאיו. הציוד שבו נעשה שימוש הוא מתוצרת M3 המשווקת ציוד לפרויקטים דומים ברחבי העולם. החברה מקפידה לפעול בשקיפות מול גורמי המדינה".

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר: "הפרויקט חשוב ומהווה חלופת מעצר ואפשרות להוצאה מבית הסוהר אסיר בשליש האחרון למאסרו. בשנה האחרונה נשקלו כמה חלופות לאור בעיות שעלו בפרויקט ובהן ביטולו, אולם לאור חשיבותו המשרד עדיין מעוניין לקדמו ואת החקיקה בנושא".

מאבי ילינק, יועץ G4S, נמסר: ״אני עוסק בתחום האזיקים האלקטרוניים מאז 2004, וישנם מעטים שמבינים בתחום כמוני. השתחררתי מהמשטרה ומהשב״ס לפני 12 שנה ומאז לא הועסקתי בקשר ישיר מול השב״ס. אין מדובר בהפעלת קשרים אלא בעזרה בפן המקצועי בלבד״.