הכלכלה הפלסטינית: האינתיפאדה הבאה תהיה כלכלית

הנתונים האחרונים של הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה מראים שכמעט כל סחר החוץ של הרשות ממשיך להיות עם השוק הישראלי. היבוא לרשות הפלסטינית עמד בשנה שחלפה על כ־4.8 מיליארד דולר, ומתוכם כ־70% היו מישראל, וגם היצוא, שעמד אשתקד על כ־800 מיליון דולר, היה ברובו - כ־%80 - לישראל.

הממשלה הפלסטינית עושה בשנים האחרונות מאמצים גדולים לגוון את שוקי הסחר שלה ולהתנער מהתלות הכמעט מלאה בישראל - לאחרונה אירחה משלחות מסין ומסרי לנקה, שבאו לדון בחיזוק יחסי המסחר, וראש הממשלה מדווח על חיזוק הקשרים הכלכליים עם אירופה.

את מי מעניינים הפלסטינים

עם זאת, הכלכלה הפלסטינית עדיין תלויה בישראל באופן מוחלט: כמחצית מתקציב הממשלה מגיע מהמסים שגובה עבורה ישראל; ישראל שולטת במשקי החשמל והמים וכן באספקה השוטפת של מצרכי מזון בסיסיים; כ־150 אלף מפרנסים פלסטינים תלויים בעבודה בישראל. התמונה הפוליטית ברורה - הם לא יכולים לפגוע בישראל, ואילו ישראל יכולה לפגוע בהם. האומנם?

אף שנדמה שבגדה ובעזה עלול להתעורר גל חדש של אלימות, רוב הפרשנים סבורים שלא תתרחש אינתיפאדה שלישית במתכונת של קודמותיה. ההפגנות והפיגועים שהיו בעבר נועדו לא רק לשבש את החיים בישראל, אלא בעיקר למשוך תשומת לב של דעת קהל בינלאומית וערבית, ואילו בציבור ובהנהגה הפלסטינית רווחת היום המחשבה שלפחות האחים הערבים הפסיקו להתעניין בהם. מי שצופה בערוצי הטלוויזיה הערביים יכול להעיד שבשנים קודמות היו בכל שבוע עשרות קטעי חדשות ופרשנויות על הפלסטינים, והיום כמעט כלום. כולם עסוקים בסוריה, בעיראק, במצרים ובדרום סודן.

צרות צרורות למשק הישראלי

כאשר (על פי הדעה הרווחת) ייכשלו המאמצים המדיניים, לא תתרכז הפעילות הפלסטינית באינתיפאדה אלימה - אלא בשיבוש יחסי הכלכלה הישראלית עם מדינות העולם. הקרקע לכך מוכנה - בשיחה עם עיתונאים פלסטינים נאמר שבאירופה רק מחכים לאיתות מהם ומהאמריקאים לפתוח במערכה ציבורית רחבה להטלת חרם על תוצרת ישראלית, לא רק על תוצרת ההתנחלויות, אלא על תוצרת ישראלית בכלל, כפי שכבר הזהירה שרת המשפטים ציפי לבני.

ישראל תתקשה להכביד ידה על הכלכלה הפלסטינית כעונש על ניהול מערכה כזו בשוקי העולם. ספק אם אפשר יהיה להטיל עוד סגר ולהציב יותר מחסומים, או למנוע העברת כספים ולשבש אספקת חשמל. ודאי שאי אפשר יהיה ליזום מבצעים כמו חומת מגן בגדה או עופרת יצוקה בעזה, כתגובה על פניות לגופים בינלאומיים מדיניים וכלכליים. במילים אחרות, חרף חולשתה ותלותה של הרשות הפלסטינית וכלכלתה בישראל - יש לה די כוח לעשות צרות צרורות למשק הישראלי.