הגיוסים של וינטג' ואלף לא הספיקו: ירידה בגיוסי הון לקרנות ב-2013

הגיוסים הגדולים והמפתיעים של קרנות ההון סיכון - דוגמת אלה של הקרנות וינטג' ואלף, יחד עם מסע הגיוס של קרן כרמל - יצרו את הרושם כאילו הקרנות הישראליות עושות קאמבק - לשמחתם של הסטארט-אפים המקומיים.

ואולם, דו"ח גיוסי ההון של פירמת רואי החשבון סומך חייקין KPMG וחברת המחקר IVC מגלה תמונה הפוכה: בשנת 2013 כשל ענף ההון סיכון בישראל בהגדלת גיוסי ההון לקרנות, על אף שהשנתיים האחרונות היו עשירות באקזיטים ובהחזרים למשקיעים.

הקרנות הישראליות גייסו ב-2013 סכום של 526 מיליון בלבד שהתחלקו על פני 13 קרנות, ירידה של כ-28% ביחס ל-725 מיליון דולר שגוייסו על ידי 14 קרנות ב-2012. גם בהשוואה לממוצע של 10 שנים, שעומד על 732 מיליון דולר, מדובר על נתון נמוך.

ההצלחה של 2012 טרם שוחזרה

2012 נרשמה כשנה מוצלחת יותר, בין השאר בגלל הגיוס של קרן ההון סיכון הישראלית הגדולה ביותר - פיטנגו, שגייסה 217 מיליון דולר. הגיוס הסתיים אמנם רק ב- 2013, אך חברת המחקר IVC מייחסת את הגיוס לשנת הבציר, ומאחר ופיטנגו ביצעה סגירה ראשונית של 150 מיליון דולר כבר ב-2012, הקרן כולה יוחסה לאותה השנה.

2012 היתה גם השנה בה מאגמה גייסה את הקרן השלישית שלה שנסגרה בסופו של דבר על סכום של 110 מיליון דולר, והשנה בה סקויה הבטיחה לעצמה 227 מיליון דולר. לעומת זאת, 2013 לא ראתה גיוסים של קרנות הון סיכון ישראליות למעט הגיוס של וינטג' בהובלתו של אלן פלד (161 מיליון דולר) והגיוס המפתיע של מייקל אייזנברג ואדן שוחט בקרן 'אלף' (151 מיליון דולר).

שתיהן תפסו את הנתח הארי, 59% מסך ההון שגוייס בשנה שעברה. קרן כרמל שצפויה להודיע על סגירה ראשונית כל רגע, אמורה לעשות זאת השנה, ואילו הקרנות הישראליות הנותרות שטרם גייסו - ג'מיני, ג'נסיס וסידר - אמורות להתחיל את מסע הגיוס רק במהלך השנתיים הקרובות. לפי הערכות IVC, כ-30 קרנות הון סיכון ישראליות נמצאות בתהליכי גיוס הון ומתעדות לגייס יותר מ-2 מיליארד דולר, אך רק חצי מהקרנות צפויות לגייס הון במשך 2014, בסכום של לא יותר ממיליארד דולר.

המיקרו קרנות עשו את ההבדל

מי ש'הציל' את נתוני השנה הם המיקרו-קרנות שגייסו סך הכל 124 מיליון דולר, או 24% מכלל ההון שגוייס על ידי קרנות ישראליות השנה. זהו הנתח הגדול ביותר למיקרו-קרנות בשלוש השנים האחרונות. בין המיקרו-קרנות שנמנו על המגייסות בשנה החולפת נמנות קרן האנג'לים של טל ברנוח שגייסה 40 מיליון דולר; קרן קומרה של יוצאי אוורגרין, בועז דינטי וארז שחר שגייסה 40 מיליון דולר; יתיר ונצ'רס שגייסה 25 מיליון דולר; ומאבריק של ירון קרני שגייסה 16 מיליון דולר עד כה.

על פי מאגר IVC, קרן StageOne החדשה של יובל כהן וטל סלובודקין גייסה עד כה 10 מיליון דולר בלבד, וזאת למרות הפרסומים כאילו השניים הצליחו לגייס 75 מיליון דולר לקרן בת 100 מיליון דולר.

קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC אמר: "נראה כי גיוסי קרנות נמצאים בהאטה משנת 2011, עם פחות הון שמגויס על ידי פחות קרנות. אנו רואים כי רוב הקרנות החדשות ב-2013 הן מיקרו קרנות, שמתמקדות בחברות בשלבי פיתוח מוקדמים. עם זאת אנו מאמינים שזאת לא באמת אסטרטגיה עסקית חדשה לקרנות הון סיכון, אלא שיקוף של הקושי בגיוס הון לקרנות חדשות וותיקות, גם יחד".

ההון הפנוי להשקעות של קרנות הון הסיכון הישראליות עומד על 1.6 מיליארד דולר בתחילת 2014. מתוך סכום זה 359 מיליון דולר , 22% מהסך הכולל, מוקצים להשקעות ראשונות, ואילו יתר הכסף מיועד להשקעות המשך.

שוק ההון הישראלי לא בתמונה

עופר סלע, שותף בחטיבת הטכנולוגיה ב-KPMG סומך חייקין מסביר: "בעוד שבשנות התשעים ובעשור הראשון של שנות ה-2000, משקיעים זרים היו משקיעים בשוק הון הסיכון המקומי בעיקר דרך קרנות הון סיכון המנוהלות מישראל, ההצלחה הגדולה בשוק המקומי הביאה לשינוי בהרכב ההשקעות. בשנים האחרונות משקיעים זרים רבים משקיעים ישירות בחברות ישראליות דרך קרנות זרות או במקרים של חברות טכנולוגיה - ישירות בחברות באמצעות קרנות תאגידיות".

"מספר לא מבוטל של קרנות מובילות בארה"ב, אירופה וגם במזרח הרחוק, מגדירות את ישראל כמדינה אליה הן מייעדים חלק ניכר מהכסף אותו הן מנהלות. גופי השקעה אלו לא פועלים מישראל אך הם צברו מספיק ניסיון וביטחון לפעול בשוק המקומי כמשקיעים משמעותיים".

"מלבד נציגים בודדים מהמשקיעים המוסדיים, שוק ההון הישראלי לא נהנה ולא משתתף בהצלחה של תעשיית קרנות הון הסיכון המקומית" הוסיף סלע, "מרבית התשואה של הקרנות הישראליות מחולקת למשקיעים זרים והמשק הישראלי לא נהנה מהפעילות הזו כמשקיע. שילוב של שני הגורמים הללו מביא לכך שהסכומים המגויסים לקרנות המקומיות הם לא משמעותיים, במיוחד לאור הסכומים המושקעים בחברות הפרוטפוליו הישראליות. אנחנו מקווים שחסמים רגולטורים יוסרו ושהגופיים המוסדיים יצטרפו לקרנות הפועלות בישראל וכך סך התרומה של הפעילות הזו למשק תגדל הן בתשואה והן בגביית המסים של המדינה מפעילות זו".