ועדת הכספים אישרה הפחתת ההעלאה של מס מעסיקים

"המוסד לביטוח לאומי נמצא בגרעון ארוך טווח. אם דברים לא ישתנו לטובת מאזן התשלומים של המוסד, בתוך כמה עשורים לא יהיה כסף למוסד לשלם מחוייבות ארוכות טווח כמו קצבאות זקנה, נכות כללית ונפגעי עבודה", כך אמר הבוקר נציג הביטוח הלאומי בוועדת הכספים, עו"ד רועי קרת, במסגרת דיון בוועדת הכספים בהצעת החוק הממשלתית שלפיה שיעורי המעסיק לביטוח הלאומי יועלו בינואר 2014 מ-6.5% ל-6.75% בלבד, ולא לשיעור של 7% כפי שהחליטה הממשלה בשנה שעברה. בשנת 2015 יועלה שיעור המעסיק ל-7.5%

ביטוח לאומי | צילום: טל שחר

נציגי המוסד לביטוח לאומי טענו כי ההחלטה תביא להפחתה של כ-820 מיליון שקל מתשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי בשנתיים הקרובות, וטענו כי האוצר לא מפצה אותם בגין ההפחתה. בנוסח ההצעה, כפי שאושרה בממשלה נכתב כי אישורה יביא להפחתה של כ-450 מיליון שקל בשנה מתשלומי המעסיקים לביטוח לאומי - ולפי חישוב זה, מדובר בירידה בהכנסות של כמעט מיליארד שקלים בשנתיים.

"בעקבות הגרעון של הביטוח הלאומי בעתיד יצטרכו לגבות יותר כסף עבור הביטוח הלאומי או לתקן את החוק ולהקטין את הקצבאות המשולמות על ידי המוסד", הזהיר נציג המוסד לביטוח לאומי - "אנחנו מתקרבים למצב שבו לא יהיה מספיק כסף לשלם".

סגן הממונה על התקציבים באוצר משה בר סימן טוב הסביר בוועדה כי מטרת המהלך היא להקל על מעסיקים בשוק העבודה ומדובר במהלך פרוגרסיבי יותר מאלה שנעשו במס הכנסה".

נשיא התאחדות התעשיינים צביקה אורן אמר בדיון, "מבחינתנו החלטת הממשלה לא רק שעוזרת ריאלית כי נשלם פחות חצי מיליארד שקלים בשנה לביטוח הלאומי, אלא, מהווה אינדקציה שמישהו בממשלה מבין שהוא פועל לפתור אותה".

לבקשתה של חברת ועדת הכספים, סתיו שפיר, הכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר בנושא, שנערך על ידי הכלכלן איל קופמן. מהמחקר עולה כי ההחלטה נוגדת את המלצות ועדת טרכטנברג לפיהן יש להעלות את שיעור ההשתתפות של המעסיקים בתשלום לביטוח הלאומי כדי להבטיח תשלומי קצבאות ארוכות טווח כגון זקנה, נכות ועוד.

עוד עולה מהדו"ח, כי החל בשנת 2024 הקרן שמממנת את הגירעון של הביטוח הלאומי תלך ותקטן עד להתרוקנות מלאה שלה בעוד כ-30 שנה, ולפיכך, בעוד כ-30 שנה לא יהיה ביטוח לאומי.

כמו כן, המחקר מעלה כי לפי חישוב של המוסד לביטוח לאומי המוסד לביטוח לאומי יפוצה רק ב-80 מיליון שקל ב-2014 ו-2015, על אף שהירידה בשנים האלו צפויה להיות כ-900 מיליון שקל וכי המעסיק הכי גדול שייהנה מההטבה הזו היא המדינה שתחסוך בין 150 ל-200 מיליון שקלים בשנה.

במחקר נכתב כי "בדברי ההסבר להצעת החוק אין ניתוח מלא של השלכות השינוי המוצע על משתנים כלכליים וחברתיים ולא מפורטת תמונה מלאה של יעדי הממשלה לגבי נטל המס ומשקל ההוצאה הציבורית בתוצר". כיוון שכך, מוצא כותב המחקר לנכון, להפנות לדו״ח מבקר המדינה האחרון, בו התייחס המבקר להחלטות משרד האוצר לגבי מערכת המס, שם נכתב "במסים העקיפים נעשים שינויים תכופים שלעתים אינם עקביים והם מועלים או מופחתים בתוך זמן קצר. תופעה זו מעוררת חשש שהחלטות בתחום המיסוי אינן מתקבלות באופן סדור ומנומק ובראייה כוללת, אלא בעקבות לחצים ואירועים המחייבים גבייה מהירה וקלה של הכנסות. יתרה מזו, שינויים תכופים במערך המיסוי יוצרים חוסר ודאות בקרב משלמי המסים ועלולים לפגוע באמון הציבור בממשלה וביציבות המשק.