ג'ורג' אורוול היה משתגע: כך הופכת הפרטיות שלכם לכסף

האח הכי גדול

האם הסמארטפון שאתם נושאים אתכם מנסה להתחבר ל-WiFi בכל מקום שאתם מגיעים אליו? אם כן, בקרוב מיפוי התנועות שלכם יהיה זמין לכל חברה מסחרית שתשלם על כך.

בעל מסעדה אסייאתית בטורונטו יודע, למשל, ש-170 מהלקוחות שלו בנובמבר יצאו למועדונים. עוד 250 הלכו לחדרי כושר - וחלק ניכר מהם הגיע משכונת יוקרה בעיר. את כל זה הוא יודע בלי לשאול אותם אף שאלה, משום ששירות חדש אוסף את המידע הזה משלל נקודות בעיר, על ידי מתקנים זעירים שמוצמדים לקירות.

הנה הוא, הלקוח שלי! | צילום: shutterstock

חברות אחרות עוקבות אחרי התנועה של אנשים ברחוב, מה שמספק להן מידע יקר על סדר היום שלכם: מתי אתם יוצאים מהבית והולכים לעבודה, מתי אתם חוזרים, ליד אילו חנויות אתם עוברים בדרך, היכן אתם מתעכבים. כל זה מידע שאפשר למכור למפרסמים, או סתם לבעלי עסקים.

רוב הלקוחות שלך הם אוהדי הפועל שקרכלשהו? שים לוגו של הקבוצה. זה יסייע למכירות. רוב הלקוחות שלך מעל גיל 30 עם נטיה נוסטלגית? הגיע הזמן לשכור די-ג'יי שמתמחה במוזיקת שנות השמונים. וכך, בשם תאוות בצע, נוקף כולנו במכשירים שאוספים בחשאי כל פיסת מידע אפשרית עלינו, בנסיון ליצור עולם מזויף שמתאים לציפיות שלנו - הכל כדי לגרום לנו להוציא עוד כסף. לווינסטון של ג'ורג' אורוול מ"1984" היתה דירת סתרים, שבה יכול היה להפגש עם אהובתו; אבל ווינסטון לא נשא עליו בכל עת מכשיר מעקב. עד לשם לא הגיע הדמיון של אורוול. שאדם יישא עליו מכשיר כזה מרצונו וללא כפיה? את זה אורוול לא היה מצליח להבין. 

כשהילדים שלכם ישאלו אתכם מה קרה לפרטיות, אמרו להם את האמת: "מכרנו אותה, אבל תבינו אותנו: היה מבצע 1+1 על פיצה משפחתית".

ניטרליות רשת? מה זה?

בית משפט פדרלי הפיל אתמול (ג') את חוקי ניטרליות הרשת, כפי שהוגדרו על ידי ה-FCC. בית המשפט קבע שהסוכנות חרגה מסמכותה וניסחה את הכללים באופן שגוי.

המשמעות של המהלך הזה היא שמעתה, ספקיות הרשת בארה"ב אינן מנועות מלהעדיף תעבורה מסוימת. מותר להן להחליט, למשל, שאין להן כוח להעביר וידאו, ועל כן הן תעברנה אותו במהירות איטית מהרגיל - אלא אם ספק הווידאו ישלם להן כסף טוב תמורת קידום. הן יכולות, מצד שני, להגיע לעסקאות עם חברות שבמסגרתן, האתרים של החברות האלה יעלו מהר יותר והתוכן שלהן יגיע לצרכן מהר יותר.

הספקיות יתאימו את הגלישה לצרכיהן | צילום: שאטרסטוק

כלומר, מעכשיו לספקיות הרשת בארה"ב יש יכולת להכריע איזה תוכן יזוז באיזו מהירות. נהדר. לא יפתיע אותי לגלות שהן גם עושות שימוש לרעה בסמכויות הללו. פעם היתה חברה גדולה שניצבה להגנת ניטרליות הרשת, גוגל. מאז התברר לה שהיא יכולה להרוויח מחוסר ניטרליות - והיא לא מדברת הרבה בנושא.

2:0 לטרול

אם יש טרול פטנטים שנוא בארה"ב, הרי זו חברת MPHJ, שמנוהלת על ידי עורך דין שהואשם בעבר בהפעלת מזימת פונזי. השטיק של MPHJ שקוף למדי - יש לה פטנט על סורקי מסמכים והיא מאיימת על חברות שאם הן לא תשלמנה לה 1,000 דולר על כל עובד שמשתמש בסורק ושולח סריקות במייל - היא תיקח אותן לבית המשפט.

בימים האחרונים היא נקטה שני מהלכים אגרסיביים מאוד, שמראים שבמידה מסוימת ידה על העליונה. ה-FTC, רשות הסחר הפדרלית, פתחה לאחרונה בחקירה נגד MPHJ. בדרך כלל זה גורם לחברות להתכווץ בפינה ולחפש דרך החוצה.

השיטה: איום על חברות שמשתמשות בסורקים

לא הפעם. MPHJ תקפה את הממשלה: היא הגישה תביעה כנגד ה-FTC, בתואנה החצופה שכאשר הסוכנות מנהלת נגדה חקירה, היא פוגעת בזכות הדיבור המוגן שלה. הטרול טוען, במילים אחרות, שכאשר הוא שולח מכתבי איום לעסקים קטנים הוא פועל על פי התיקון הראשון לחוקה ומי שמפריע לו לשלוח את המכתבים שלו פוגע בזכות יסוד שלו. 

במקביל, הגיעה MPHJ להסכמה עם התובע הכללי של מדינת ניו יורק, שניהל גם הוא חקירה נגדה. בתמורה להסכמה להחזיר את הכספים שהיא קיבלה מעסקים בניו יורק, תוכל MPHJ לשלוח מכתבי איום מנומסים יותר, שיבהירו שיש לה פטנט ושהיא מציעה רשיון; אם לא תענה לה תוך זמן נקוב, החברה לא מאיימת בתביעה אבל היא "תשמור על זכויותיה על פי חוקי הפטנטים". כמו כן, תיאלץ החברה להזדהות בשמה ולא, כפי שנהגה לעשות, לשלוח את מכתבי האיום באמצעות חברות קש אנונימיות שהוקמו לשם כך. לי זה נראה כמו התקפלות מלאה של התובע הכללי.

קצרצרים

1. אחרי שנים של דיווחים על הפוטנציאל המדהים של מדפסות תלת ממד - סוף סוף הגענו לדבר האמיתי: שיתוף פעולה בין חברת הפסטה ברילה ובין חברה הולנדית בשם TNO מנסה לאפשר למסעדות להדפיס פסטה על פי דרישת הלקוח. אם יש לכם עיצוב פסטה משלכם, תוכלו פשוט להביא אותו למסעדה על דיסק און קי - ותוך זמן קצר תאכלו פסטה בצורת הסמל של באטמן למשל. הפרויקט עדיין בשלבים ראשוניים, נמסר - ובשלב זה אין כוונה ליצור גרסה שמיועדת למשתמש הביתי.

פסטה שנוצרה במדפסת תלת ממד

2. מסרונים יכולים להיות מעצבנים, אבל לא נסחפנו? גבר בן 71, שוטר לשעבר, הרג אזרח אחר של מדינת פלורידה כאשר השניים ישבו יחדיו באולם קולנוע. הרוצח התעצבן על מנהגו של הקורבן לשלוח SMS תוך כדי הסרט (יצוין שהסמארטפון שלכם הוא גם פנס ומפריע למדי לצפיה בסרטים). זה האחרון הסביר שהוא שולח הודעות לבתו בת השלוש. השוטר לשעבר פשוט שלף אקדח וירה בו. הוא נתפס ויועמד לדין בגין רצח מדרגה שניה.  

3. ברחבי העולם המערבי מציינים מאה שנים למלחמה שפעם כונתה המלחמה הגדולה ואחר כך (כשהגיעה אחת גדולה יותר) זכתה לשם מלחמת העולם הראשונה. בריטניה, שספגה מכה איומה במלחמה ושהזכרון הקולקטיבי ממנה הוא זה של תבוסה ושפך דמים חסר תכלית, מעלה לרשת בימים אלה יותר ממיליון עמודי יומנים של חיילים מאותה מלחמה. חלק ניכר מהעבודה מתבצע על ידי מתנדבים. 

4. קים דוטקום, היזם הצבעוני שמאחורי מגהאפלוד ומגה, הודיע בימים האחרונים על הקמת מפלגה חדשה בניו זילנד, מפלגת האינטרנט. ההשקה הרשמית של המפלגה תיערך ביום הולדתו הקרוב של דוטקום, במסיבה שאליה הוזמנו 15,000 איש. מעניין אם במצע שלה תופיע התייחסות להסגרת דוטקום לארצות הברית.