אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא רק מאגר דירקטורים: האתגר האמיתי של רשות החברות צילום: יובל טבול, טל ז'בוטינסקי, עושים צילום

לא רק מאגר דירקטורים: האתגר האמיתי של רשות החברות

רשות החברות הממשלתיות צריכה להפוך את נושא השליטה והניהול התקינים מספורדי למארג אחד בעל קווים מנחים ברורים

17.01.2014, 08:00 | אלעד מן, הדר ז'בוטינסקי ויובל קרניאל

רשות החברות הממשלתיות משנה את פניה. לאחרונה השיקה הרשות יוזמה שאפתנית לגיוס דירקטורים חדשים רבים לחברות הממשלתיות. תחת הסלוגן "נבחרת הדירקטורים" פנתה הרשות לציבור והאיצה בו להגיש מועמדות למאגר בן חמש מאות חברים, שישרת בסיום התהליך את החברות הממשלתיות במטרה להפוך את מועצות המנהלים שלהן למקצועיות יותר ונקיות יותר משיקולים לא ענייניים.

על כוונות כאלה צריך לברך, תוך מעקב אחר יישומן בפועל, אך גם לאחריהן נשאלת השאלה האם די בכך? האם גם דירקטורים ונושאי משרה בעלי השכלה ונתוני פתיחה טובים, יוכלו להצליח בתפקידם בלא יד מכוונת ומנגנוני קבלת החלטות מתאימים. לטעמנו התשובה שלילית ועל כן, זהו האתגר האמיתי של רשות החברות.

מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, צילום: עומר מסינגר מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב | צילום: עומר מסינגר מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, צילום: עומר מסינגר

כרגולטור המופקד על השבחת תפקודן של החברות הממשלתיות, ראוי שרשות החברות תפעל במתכונת יוזמת. תהליך של רפורמה, שיביא לתיקון ושיפור התרבות הארגונית, הניהול השוטף וניהול הסיכונים של החברות הממשלתיות, תוך שימת לב מיוחדת לעובדה שמדובר בגופים בעלי אופי ואינטרס ציבורי מוגבר, מחייב גם התייחסות להיבטים של ממשל תאגידי, אתיקה, שקיפות, והגינות. היבטים אלה חייבים להשתלב לידי תהליך רחב יותר שמטרתו שיפור המוצר הציבורי המוענק באמצעות חברות אלו.

את הכיוון המתבקש והמסתמן הזה ניתן למצוא בתזכיר חוק התאגידים הציבוריים, תשע"ג-2013 שהופץ בתחילת השנה והביא לידי מיצוי עבודת בחינה ארוכה שהחלה בשנת 1992 על ידי המועצה לתאגידים ציבוריים. לדעתנו, על רשות החברות הממשלתיות לאמץ גישה פעילה, שעיקרה חיוב והנחיית החברות הממשלתיות לגיבוש ואימוץ תכנית אכיפה שמטרתן להבנות את תהליכי קבלת ההחלטות וניהול המשאבים בשורה של נושאים מרכזיים לניהולה ותפעולה של החברה ומתוך ראיה רב תחומית אינטגרטיבית.

רשות החברות השכילה להסדיר נושאים מסוימים הנוגעים לתכניות אכיפה וביקורת בחברות שבפיקוחה, אך גם כיום מתנהלות חברות רבות, ממשלתיות ואחרות, בלא שהוטמעו בהן באופן מסודר תהליכי קבלת החלטות מסודרים בתחומים מסוימים ומרכזיים. כך – בלא עיגון מספיק לערכים מרכזיים של ממשל תאגידי ולהיבטים בעלי משמעות קריטית כגון שקיפות, אמינות ואחריות תאגידית, נתקלת החברה בכל פעם מחדש בדילמות ובמצבי מבחן, לגביהם הייתה צריכה לטפח ולפתח זיכרון ארגוני ודרכי התמודדות ברורים. חברות שונות אמנם מציגות קוד אתי או תכניות אכיפה נקודתיות, אך אלו אינן מתוחזקות ומעודכנות באופן שוטף וראוי ואינן מהוות חלקים קוהרנטיים בפאזל אחד של תשתית ממשל תאגידי.

עד לעיגון משמעותי יותר של דרישות ממשל תאגידי בחקיקה ראשית, צריכה רשות החברות הממשלתיות לצלול ברצינות אל תוך האתגר המשמעותי הזה ולהפוך את נושא השליטה והניהול התקינים מספורדי למארג אחד בעל קווים מנחים ברורים, תוך עיבוי ועדכון מערך ההנחיות והחוזרים הקיים מטעמה. יש לדרוש מהחברות לגבש תכניות אכיפה מעודכנות ומודרניות, בשורה של הנושאים הנזכרים ובהם חופש מידע ופרטיות, החלטות השקעה, ניהול סיכונים וביטוח, יישום היבטי תחרות והגנת צרכן. כל אלה אינם יכולים לחיות בנפרד זה מזה וצריכים להשתלב על רצף והגיון תהליכי אחד. כך יקבלו הדירקטורים החדשים, כלי ניהול, החלטה ובקרה מוצלחים יותר שיגדילו את אפשרויות הפיקוח שלהם על נושאי המשרה המועסקים בחברה. אמנם אין הכוונה לתכנית אחת שמתאימה לכל החברות, אלא לתוכניות המותאמות למאפייני כל חברה בהתאם לאופי פעילותה, אך רשות החברות יכולה לסייע באיתור, ריכוז והכוונה של תהליכים אלו בחברות המפוקחות בידה לשם ניצול מיטבי של המשאב הציבורי והזיכרון הארגוני. רק כך תימדד לאורך זמן תרומתה האמיתית של רשות החברות לשיפור תפקודן של החברות הממשלתיות ושל חברות בעלות משקל ועניין ציבורי בכלל.

עו"ד הדר ז'בוטינסקי היא יועצת לענייני רגולציה וחקיקה ופוסט דוקטורנטית במכון סאקר למחקרי חקיקה ולמחקר השוואתי בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר יובל קרניאל הוא משפטן ומומחה לאתיקה מהמרכז הבינתחומי הרצליה; עו"ד אלעד מן, שהשתתף בכתיבה, הוא מומחה לרגולציה כלכלית, משמש כיועמ"ש הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות