שביתת עובדי הטאבו: המדינה פנתה לבוררות כדי להכריע הסכסוך

משרדי המשפטים והאוצר פנו היום (ה') למוסד לבוררות מוסכמת על מנת שיכריע בסכסוך עבודה שעליו הכריזו בתחילת החודש עובדי לשכות רישום המקרקעין (טאבו) במשרד המשפטים. כך הודיע בצהריים משרד האוצר. הפנייה של המדינה נעשתה "לאור הפערים הגדולים בין הצדדים והניסיונות שלא צלחו ליישב את הסכסוך עם העובדים". המוסד לבוררות מוסכמת בשירות הציבורי הוקם בשנות ה-70 לפתור סכסוכי עבודה. דיון במוסד לבוררות מוסכמת, כשמו כן הוא, דורש הסכמה של שני הצדדים לדיון, כך שאלא אם כן ההסתדרות תסרב בכל תוקף לכך, צפוי המשא ומתן לעבור לשולחנו של בורר מוסכם. עם זאת, השאלה היא האם בעקבות כך ישהו העובדים את העיצומים בהם הם נוקטים.

החלטת המדינה להביא את הסכסוך מול ההסתדרות אל המוסד לבוררות מוסכמת היא לא החלטה מקרית. כבר באפריל נכתב ב"כלכליסט" כי אגף הממונה על השכר במשרד מעוניין להרחיב את השימוש במוסד, שלמעשה איבד חלק גדול מהרלבנטיות שלו בשנים האחרונות. עו"ד קובי אמסלם, הממונה על השכר באוצר, אמר אז כי הוא "בעד לקחת לבוררות סכסוכים ארוכים וקשים", כלומר, כשיש פערים אדירים בין הצדדים ומועד השביתה מתקרב או כשהשביתה כבר פרצה והצדדים לא מתכנסים למשא ומתן וסיום הסכסוך לא נראה.

אלפי עסקאות תקועות

השביתה בטאבו כבר נכנסה לשבוע השלישי, ובינתיים אלפי עסקאות נמצאות בעמדת המתנה. זאת כיוון שהעובדים לא רושמים הערות אזהרה לטובת רוכשי הדירות והבנקים למשכנתאות, וככלל, לא מטפלים בתיקים חדשים ולא מקבלים קהל עד להודעה חדשה. העובדים דורשים תוספת שכר בשל גידול בעומס העבודה. כמו כן הם מוחים על הכוונה להכניס מערכת ממוחשבת חדשה שעלולה להביא לצמצום במצבת כוח האדם.

כפי שנחשף השבוע ב"כלכליסט", 3,500-3,000 עסקאות בדירות ברחבי הארץ "תקועות" בשל השביתה שהחלה ב־1 בינואר. מדובר בדירות בהיקף כספי של כ־4 מיליארד שקל. בעוד ציבור רוכשי הדירות מתלונן על עצירת עסקאות - המוכר מעוניין לקבל את כספו בהתאם להסכם המכירה, והרוכש מעוניין להבטיח את זכויותיו על ידי רישום הערת אזהרה טרם העברת התשלום הראשון , דבר שלא מתאפשר כעת; ואילו העובדים מבקשים לקיים משא ומתן על שכרם עם משרד האוצר.

שלמה ויס, יו"ר ועד עובדי לשכות רישום המקרקעין, אמר ל"כלכליסט" מוקדם יותר השבוע כי "במשך שלוש שנים אנו מנהלים משא ומתן ללא עיצומים ושביתות, בזמן שבכירים בשירות הממשלתי קיבלו תוספות שכר".

אריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אמר ל"כלכליסט" בתגובה, כי "זו שערורייה שאחרי שלוש שנים של מו"מ המדינה צריכה להשתמש בהסכם מ-1978 על מוסד לבוררות מוסכמת. עם זאת, אני בטוח שבכל ערכאה משפטית העובדים יזכו".

עו"ד אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ (לשעבר התאחדות הקבלנים), אמר בתגובה כי "מגיעות אלינו פניות רבות מקבלנים על הנזק של השביתה שכרגע מעכבת עד כדי משתקת את שוק הנדל"ן. מעבר לעיכוב שנוצר במסירת הדירות, נוצרת בעיה חמורה מאוד של שחרור ערבויות וכל יום שהשביתה נמשכת מכבידה עוד על מצוקת האשראי. מדובר בערבויות בהיקף של כ-4 מיליארד שקל, שצריכות לחזור לבנקים ברגע רישום הערות אזהרה בטאבו לטובת הרוכשים, כל עוד השביתה נמשכת זה לא יכול להתבצע ועלויות המימון נמשכות וגדלות וכך גם היקפי מסגרות האשראי הכל במקום שהקבלן ימסור את הדירות ויעבור הלאה לפרויקט הבא. הכל מעבר לעובדה שנמנעת בכלל האפשרות לצאת לפרויקטים חדשים שכן בהיבט הקבלני קבלת הליווי לא מתאפשרת ובהיבט של רוכשי הדירות לא ניתן לקבל משכנתא למימון רכישת הדירה".

לדברי עו"ד אברהם ללום, שותף במשרד עוה"ד עמית, פולק, "מדובר בנזקים של עשרות מיליוני שקלים למדינה ולאזרחים. בעקבות השביתה בלשכת רישום המקרקעין, לא ניתן כלל לקדם עסקאות על בסיס מרשם המקרקעין, לא ניתן לרשום הערות אזהרה במסגרת מכר, לא ניתן למחוק משכנתאות או לרשום משכנתאות, לא ניתן לבצע בדיקות מקיפות שנדרשות לצורך ביצוע עסקאות מכר. כמו כן, לא ניתן לבטל ערבויות שניתנו במסגרת פרויקטים לבנייה, כספים מופקדים בנאמנות ולא ניתן להעביר תשלום מס לרשות המיסים בהתאם למועדים הקבועים בחוק. מדובר באלפי עסקאות שלא ניתן להוציאן לפועל. זהו מצב מסוכן מאוד שעלול להכניס את כל השוק לסחרור קשה ולתביעות רבות בבית המשפט. אם לא די בכך, על מנת להימנע מעסקאות נוגדות אנו נדרשים להשלים את רישום הזכויות במרשם המקרקעין, פעולה שלא ניתן לבצע כיום, דבר הפוגע ברוכשי הדירות ואף מסכן אותם. לאחר השביתה יצטברו אלפי תיקים בטאבו שיצרו צוואר בקבוק תקופה ארוכה לאחר סיומה של השביתה. נראה כי המדינה מעוניינת להוריד את מחירי הדירות, אך בפועל התוצאות הפוכות לגמרי".

עדינה חכם, מנכ"לית רשת אנגלו סכסון: "בשל השביתה עסקאות רבות תקועות ולא יכולות להבשיל ואני צופה עיכוב בשל העומס, גם לאחר שהשביתה תסתיים. אני מציעה שבתקופת השביתה אנשים ינקטו משנה זהירות ולא יסכימו לחתום זיכרון דברים לרכישת דירה וגם לא ישלמו מקדמות, אפילו אם מוכר הנכס לוחץ. כל עוד לא ראית נסח טאבו, איך תוכל להיות בטוח שלא מוכרים לך דירה שמכרו כבר לאחר? עלולה להיווצר סיטואציה שבה אדם ינסה למכור דירה לכמה רוכשים והם לא יוכלו לדעת מזה אפילו".