אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לי קא-שינג, משה ליכטמן וקרן גיזה מהמרים על קרוסווייז צילום: בלומברג

בלעדי לכלכליסט

לי קא-שינג, משה ליכטמן וקרן גיזה מהמרים על קרוסווייז

גיזה הובילה סבב השקעה של 2 מיליון דולר בסטארט-אפ הישראלי שפיתח דרך שבה מפרסמים יוכלו לזהות משתמשים בעידן ריבוי המכשירים. מלבדם השקיעו בחברה קבוצת האנג'לים OurCrowd ומשקיעים פרטיים נוספים

19.01.2014, 06:59 | אסף גלעד

איל ההון ההונג קונגי לי קא-שינג השתתף באמצעות קרן הורייזונס שבבעלותו בסבב השקעה של 2 מיליון דולר בסטארט-אפ הישראלי הצעיר קרוסווייז (Crosswise), הפועל בתחום הפרסום המקוון. את הגיוס הובילה קרן גיזה הישראלית.

קראו עוד בכלכליסט

מלבדם משתתפים בסיבוב קבוצת האנג'לים OurCrowd וכמה משקיעים פרטיים ובהם מנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט לשעבר משה ליכטמן, סער וילף, ממייסדי Fraud Sciences שנמכרה לאיביי, רפי גדרון, ממייסדי כרומטיס, נציג קרן סילברלייק בישראל יהודה דורון וכן משקיעים פרטיים דוגמת ערן אילן ממשרד יגאל ארנון והמשקיע הפרטי אג'אי שאה.

אייל ניב, צילום: Eugene Weisberg אייל ניב | צילום: Eugene Weisberg אייל ניב, צילום: Eugene Weisberg

זו ההשקעה ה-19 של קא-שינג בישראל, והיא נערכה בחודש נובמבר האחרון אך טרם נחשפה. אחריה השקיע קא־שינג, שכבר רשם שני אקזיטים משמעותיים בישראל עם מכירת ווייז לגוגל ואונאבו לפייסבוק, בסטארט־אפ ישראלי נוסף בשם אניווייז (Aniways) - תוכנת אמוטיקונים ותקשורת בין משתמשים הניתנת לשילוב באפליקציות אחרות.

את הגיוס של קרוסווייז הוביל אייל ניב, שותף בגיזה, שהוביל גם את ההשקעה של גיזה באקסטרים איי.או, שנמכרה ל־EMC, ובפלאש נטוורקס, שרכשה לאחרונה את מוביקסל הישראלית. מדובר בסבב ההשקעה הראשון בקרוסווייז, שהוקמה רק בחודש אוגוסט האחרון, כחלק מהטרנד הצומח של ענף הפרסום בעידן של ריבוי מכשירים.

משה ליכטמן, צילום: עמית שעל משה ליכטמן | צילום: עמית שעל משה ליכטמן, צילום: עמית שעל

 

לנתח הרגלים וסגנון שימוש

 

כלכלת הפרסום המקוון הפכה לרווחית במחשבים האישיים בזכות "קוקיז", רכיב תוכנה קבוע המנטר את דפוסי הגלישה של המשתמש, וטכנולוגיות ניטור נוספות המאפשרות למפרסם לדעת בדיוק באיזה אתר נחשף המשתמש לפרסומת, מיהי רשת הפרסום שאחראית לה, מתי הקליק המשתמש על הפרסומת ומה קנה בעקבות זאת. בעידן ריבוי המכשירים המעקב הזה קשה לביצוע, שכן במובייל אין קוקיז ואותו משתמש יכול לדוגמה לראות פרסומת במכשיר אחד, למשל טאבלט או סמארטפון, ולערוך את הרכישה לאחר מכן דרך המחשב הנייד. קרוסווייז פיתחה דרך להעריך אילו מכשירים שייכים לאותו המשתמש כפתרון לבעיה הזאת.

"הבעיה הזאת הופכת רצינית יותר ויותר כי משתמשים מחליפים מכשירים יותר ויותר, אך מנגד הם קונים יותר דרך המכשירים הניידים", אומר ל"כלכליסט" סטיב גלנץ, מנכ"ל קרוסווייז ואחד ממייסדיה. "הגולשים מגלים על קיומם של מוצרים ושירותים חדשים במובייל, עושים עליהם מחקר שוק ובסוף גם קונים שם. העניין הוא שחברות הפרסום והאנליטיקס, אותן חברות שמייצרות פילוחים של אוכלוסיות, לא יכלו לחבר בין מכשירים שונים כדי לדעת איפה לפרסם ולמי לייחס חשיפה ופרסום. לא משנה כמה קמפיינים תריץ על כמה מכשירים, בסופו של דבר המשתמש יקנה רק דרך מכשיר אחד. הוא יבצע את הקנייה מהטאבלט, אף שהוא נחשף לפרסומת בסמארטפון, והאבסורד הוא שמנהל הקמפיין בסמארטפון לא יכול לדעת שהקמפיין שלו עבד".

קרוסווייז מעסיקה צוות של מהנדסי ביג דאטה, מומחי אלגוריתמיקה, בינה מלאכותית וססטיסטיקה כדי לגלות בצורה מושכלת את קבוצות המכשירים השייכים לאותו המשתמש, בקירוב סטטיסטי. לדוגמה, מחשב נייד וסמארטפון שמוחזקים יחד ונישאים יחד למקומות שונים - למשרד, לאוניברסיטה ולבית - נקלטים דרך הרשתות השונות שקרוסווייז עובדת איתן ומוגדרים ככאלה ששייכים ככל הנראה לאותו המשתמש. קרוסווייז לא יודעת מיהו המשתמש, מספיקה לה הידיעה שאותם שניים או שלושה מכשירים שייכים לאותו אדם.

רפי גדרון, צילום: עוז מועלם רפי גדרון | צילום: עוז מועלם רפי גדרון, צילום: עוז מועלם

כדי להסיק זאת מקבלת קרוסווייז נתונים מסוגים שונים על אופן השימוש במכשירים: מידע על מיקום המכשיר, סוגי האפליקציות ודפוסי השימוש בהן, האתרים שהמשתמשים ביקרו בהם ואפילו מאפיינים כמו אופן הזזת העכבר או הלחץ הנוצר על המסך בעת הנגיעה. "לפעמים הנתונים שאנחנו מקבלים מדויקים ולפעמים פחות", אומר גלנץ. "אם אדם חי לבדו ויש לו רק שני מכשירים, די קל לזהות שהם שייכים אליו, אבל במעונות סטודנטים שיש בהם אלף תלמידים שכולם מתנהגים דומה, גולשים לאותם האתרים והולכים עם הציוד שלהם לאותה האוניברסיטה — תהליך הזיהוי קשה יותר". את הנתונים על שלל ההתנהגויות מקבלת קרוסווייז מבורסות הפרסום ומחברות שיוצרות פילוחי אוכלוסיות ומשתמשים נתונים (audience segmentation).

צמיחה של 500% עד 2018

 

החברה מצויה כעת בשלב פיתוח המוצר, ומתכננת השקה ברבעון השני של השנה. גלנץ מספר כי שוק היעד הראשוני הוא ארה"ב, שוק שבו כמיליארד מכשירים. את הטכנולוגיה תספק קרוסווייז לחברות הנמצאות בשרשרת ענף הפרסום הדיגיטלי: חברות פילוח נתונים (אנליטיקס), סוכנויות פרסום דיגיטלי, רשתות פרסום (ad networks), רשתות פרסום אפיליאייט, חברות המתמחות בפרסום ממוקד ללקוחות שביקרו באתרים ולא ביצעו קנייה (retargeters) וחברות הקובעות עבור התעשייה מהי החשיפה שהביאה עמה עסקה (attributors). מודל ההכנסות של קרוסווייז יהיה בנוי מאחוזים מהתשלום על כל אלף חשיפות של הפרסומת, ממכירה של מוצר או שירות או מהתקנה של אפליקציה (CPM, CPA או CPI).

קרוסווייז נוסדה בידי המנכ"ל סטיב גלנץ, יוצא שופינג.קום, קונדואיט ומיית'ינגס; סמנכ"ל הטכנולוגיות יונתן זיידנר, יוצא יחידת 8200, מיית'ינגס וקונברטרו; ומנהל הפיתוח רון רייטר, גם הוא בוגר 8200, בעל ותק בחברות נאוקלאוס ואנידו.

קרוסווייז אינה לבד בעולם הפרסום בין מכשירים, תחום שמכונה cross platform. מתחרות בה Drawbridge ו־Tapad האמריקאיות. עם זאת, השוק של שלושתן גדל בממדים מרשימים: לפי חברת המחקר מרקטס אנד מרקטס, שוק הפרסום בין מכשירים יצמח מ־15 מיליארד דולר בשנת 2013 ל־76.6 מיליארד דולר ב־2018 בקצב שנתי משוער של כ־38%. קרוסווייז מעסיקה כיום 7 עובדים בתל אביב. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות