בהדסה מתכננים הבראה בעזרת עלייה של 40% בתיירות הרפואית

פרטים נוספים מתוכנית ההבראה של בית החולים הדסה, הכורע תחת חובות של כ־1.3 מיליארד שקל, נחשפים והם עשויים לאכזב את מי שסבר כי המשבר ינוצל לטובת צמצום הרפואה הפרטית בבית החולים. ל"כלכליסט" נודע כי בנוסף לשירותי הרפואה הפרטיים הניתנים בו, בית החולים מעוניין להגדיל ב־40% את ההכנסות מתיירות מרפא, שיעור השווה ל־40 מיליון שקל בשנה.

השאלה עתה היא האם האם הדבר יתאפשר לאור השינויים שעתידה ועדה בראשות שרת הבריאות יעל גרמן להכניס בתקנות המאפשרות את תיירות המרפא בבתי החולים בישראל.

בין השאר, הבדיקה שנערכת כיום במשרד הבריאות נגד שלושה רופאים בכירים מאיכילוב בשאלה האם לקחו כספים שלא לפי התקנות מתיירים רפואיים עשויה להעיב על מתן אישור משרד הבריאות לתכנית של הדסה.

בתכנית ההבראה מדובר גם על שינוי דרמטי בהכנסות בית החולים משירותי רפואה פרטיים. כך, השר"פ יופעל רק בשעות אחר הצהריים ותוגדר שורה של פרוצדורות רפואיות הפסדיות לבית החולים שלא ניתן יהיה לבצע עליהן שר"פ.

שרת הבריאות, יעל גרמן. איזון תקציבי מהיר | צילום: עמית שעל

כמו כן, במשרדי האוצר ובהנהלת הדסה מעוניינים שנתח ההכנסות של בית החולים עצמו מהשר"פ יגדל עד ל־30% במקום כ־15% כיום. על פי התכנית, הכנסות בית החולים משר"פ אמורות לגדול בכ־20 עד 30 מיליון שקל בשנה. אם תתממש כוונת הדסה להגדיל את ההכנסות מתיירות מרפא, יורחב למעשה השר"פ, שהפעם מיועד לתושבי חוץ ולא לישראלים. בדומה לשר"פ, ההכנסה של הדסה מכל מטופל גבוהה בעשרות אחוזים מאשר על מטופל ישראלי שמגיע דרך סל הבריאות הציבורי, ולכן יש חשש כי גם אם התקנות אוסרות זאת, הרופאים בשטח, בהסכמה שבשתיקה של בית החולים, ייתנו עדיפות לתיירים בקיצור זמני המתנה לבדיקות וניתוחים ואולי אף יאפשרו בחירת רופא, על חשבון החולה הישראלי.

על פי הערכות גורמים במערכת הבריאות, ההכנסות של הדסה מתיירות רפואית עמדו בשנה שעברה על כ־100 מיליון שקל.

נשות הדסה דורשות מענק ולא הלוואה

במשא ומתן בין בעלי בית החולים, ארגון נשות הדסה האמריקאי, ובין המדינה, מתנהל ויכוח קשה. בתמורה לעזרה מהמדינה דורשים במשרדי האוצר והבריאות כי ארגון נשות הדסה ישעבד חלק גדול מנכסי הנדל"ן שלו, בנוסף להגדלת הסיוע הכספי לבית החולים.

נשות הדסה אמורות להשתתף בסך של 19 מיליון דולר בשנה, סכום שניתן בעבר כל שנה ואמור היה להסתיים בשנה שעברה. כמו כן, הארגון אמור לפי התוכנית להעביר מענק חד פעמי של 25 מיליון דולר. אולם נשות הדסה טוענות כי מה שהמדינה נותנת צריך להיות מענק ולא הלוואה.

הסיבה לכך שנשות הדסה דורשות שהכסף מהמדינה יוגדר כמענק ולא כהלוואה היא הטענה שאחת הסיבות העיקריות לגרעון של בית החולים היא שמלכתחילה בית החולים לא מקבל מהמדינה סבסוד כפי שמקבלים בתי החולים הממשלתיים, אך ההוצאות שלו וההכנסות מקופות החולים הן דומות. לכן, טענו נשות הדסה לכל אורך הדיונים מול משרדי האוצר והבריאות, למדינה יש חלק בהיותו של בית החולים בגירעון, ואם המדינה לא מוכנה להשוות את הסבסוד של הדסה לזה של בתי החולים הממשלתיים עליה לפחות להגדיר את הכספים בתכנית ההבראה כמענק.

כמו כן, נשות הדסה מעוניינות לאפשר לבית החולים להשתמש בשטחים שיתפנו עם המעבר למגדל האשפוז החדש. בארגון היו רוצים לקבל אישור ממשרד הבריאות להשכיר את השטחים למכוני בדיקה פרטיים, קליניקות רופאים פרטיות וכדומה, כאשר בין השאר נטען על ידיהן שהגדלת ההכנסות מהפיכת הבניינים לשימוש מערכת הרפואה הפרטית תאפשר את החזר החוב של הדסה לבנקים ולספקים.

בתמורה, המדינה תיתן לבית החולים מענק של כ־100 מיליון שקל לצורך פיצויים לעובדים שיפרשו או יפוטרו, וכ־200 מיליון שקל יוענקו לבית החולים תחת סעיף של "שיפור תשתיות פיזיות" כמו תחזוקת צנרת ומיחשוב.

גם הועדה לתיקצוב של המועצה להשכלה גבוהה תיקח חלק בשיקום בית החולים ותסייע לו ב־38 מיליון שקל כמענק בשל היותו בית חולים בו מכשירים סטודנטים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית.

בית החולים גם יקבל אישור להוספת 100 מיטות ללא רישיון, על מנת להעלות את הכנסותיו מקופות החולים. יחד עם שינויים באופן ההתחשבנות מול הקופות הוא אמור להגדיל את הכנסותיו ב־120 מיליון שקל בשנה, שהם 45 מיליון שקל נטו.

מו"מ קשוח גם מול העובדים

מלבד הוויכוח עם ארגון נשות הדסה, לבית החולים עצמו יש גם משא ומתן קשה מול העובדים. אחד הנושאים העיקריים שנמצאים במחלוקת מול עובדי בית החולים הוא האופן בו יקוצצו 4.5% מהשכר שלהם. על פי התכנית הנוכחית, הקיצוץ יחול על כל משכורת ב־27 החודשים שלאחר הסכם ההבראה, אך ועדי העובדים השונים מסרבים להסכים לכוונת ההנהלה לראות בקיצוץ מענק של העובדים לבית החולים, ודורשים להגדיר זאת כהלוואה שתוחזר לעובדים תוך מספר שנים.

בשיחות בין הצדדים עלתה גם הצעה של משרדי האוצר והבריאות להקפיא את כל תוספות השכר האוטומטיות - העלאות דרגה, תוספת ותק וכדומה - למשך שנה לפחות.

צעד חריף אחר יהיה הורדה של 100 שקל בדמי ההבראה השנתיים שמקבלים עובדי בית החולים החל מהשנה הבאה וויתור רטרואקטיבי של העובדים על דמי ההבראה של השנה שעברה שטרם שולמו. על פי הערכות שונות, מדובר על חיסכון של כ־70 מיליון שקל בשנה, 10 מיליון שקל רק בקיצוץ של דמי ההבראה.

ההסכם אמור להביא את הדסה לאיזון תקציבי תוך שלוש שנים, על פי המפתח הבא: הגרעון יעמוד על 276 מיליון שקל השנה וירד בכמחצית, ל־134 מיליון שקל, בשנה הבאה. ב־2016 החוב אמור לקטון לסכום של 80 מיליון שקל בלבד.

השאלה גדולה היא מה יקרה עם החוב הצבור של בית החולים, שכבר עומד על 1.3 מיליארד שקל, ונכון לעתה אין עדיין הסכמות איך יפתרו את המצוקה הזו, שמקשה על ניהול האשראי של בית החולים. אחת האפשרויות עליהן מדברים ברצינות היא ליצור הסדר שימחק חלק מהחוב לנושים, כולל בין השאר בנקים וספקים. החוב הצבור של הדסה הוא ברובו - כ־70% ־ חוב לעובדים כגון ימי חופשה, פיצויי פיטורים וכדומה. 10% מהחוב הוא לארגון נשות הדסה עצמו וכ־20%, כלומר כ־260 מיליון שקל, לבנקים ולספקים.