אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עיריות זוכות למענקי איזון בזכות ההלוואות שנטלו צילום: ליאור מזרחי

עיריות זוכות למענקי איזון בזכות ההלוואות שנטלו

רשויות מקומיות נוטלות עוד ועוד הלוואות ענק, ללא יכולת להחזיר את הכסף - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה

22.01.2014, 16:02 | ליאור גוטמן

"רשויות מקומיות נטלו מלוות מבנקים מסחריים באופן שיטתי ובסכומים גבוהים, לעתים בלי להתחשב במצבן הכספי וביכולתן לפרוע את המלוות. פיקוח משרד הפנים לא היה מספק. נטילת המלוות לא שיפרה את מצבן הכספי של הרשויות המקומיות לטווח הארוך ואף הרעה אותו, שכן לא דירבנה אותן להתייעלות כספית, השיתה עליהן נטל כספי כבד, הנציחה את תלותן ולמעשה מישכנה את עתידן למען ההווה". במילים חמורות אלו מסכם מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, את הממצאים לאחר בדיקת 15 רשויות מקומיות (מהן 10 עיריות), שהתקיימה בין אוקטובר 2012 לפברואר 2013.

לפי מבקר המדינה, עומס המלוות של כלל הרשויות המקומיות בישראל נכון לסוף 2011 הגיע לכ־13.85 מיליארד שקל, כאשר היחס הממוצע שבין עומס המלוות של רשות לבין הכנסותיה השוטפות הגיע לכ־29%. החוב הכולל של הרשויות המקומיות בישראל, שהלוואות הן רק מרכיב אחד שלו, מגיע לכ־17.8 מיליארד שקל, והיחס בין החוב לבין ההכנסות הוא כ־43%.

אלי ישי, שר הפנים לשעבר. פיזר הלוואות בהיקף של יותר מ-6 מיליארד שקל, צילום: מיקי אלון אלי ישי, שר הפנים לשעבר. פיזר הלוואות בהיקף של יותר מ-6 מיליארד שקל | צילום: מיקי אלון אלי ישי, שר הפנים לשעבר. פיזר הלוואות בהיקף של יותר מ-6 מיליארד שקל, צילום: מיקי אלון

לא מצליחים להחזיר הלוואה? קחו עוד אחת

הדו"ח מגלה שבמהלך הקדנציה הקודמת של הממשלה אישר שר הפנים לשעבר אלי ישי היתרים ללקיחת מלוות בהיקף של 6.65 מיליארד שקל, מתוכן כ־4.3 מיליארד שקל לפיתוח, כ־820 מיליון שקל למיחזור הלוואות קיימות, כ־780 מיליון שקל לכיסוי גירעון וכ־280 מיליון שקל לאיזון תקציבי.

בנוסף, גילה שפירא שמשרדי הפנים והאוצר לא עדכנו את הנוהל למתן היתר ללקיחת הלוואות מאז 1990. במרץ 2012 אושר הנוהל על ידי שרי הפנים והאוצר דאז, ישי ויובל שטייניץ, אבל "נוהל ההסמכה לא עוגן בחוזר מנכ"ל משרד הפנים, לא הועבר למחוזות משרד הפנים ולא הופץ לרשויות המקומיות".

באוקטובר 2012 אישר משרד הפנים לעיריות בני ברק ואופקים מלוות לאיזון תקציבי, למרות שאלו חתמו כבר לפני כן על תוכניות הבראה, מה גם שבמקרה של עיריית בני ברק, שלוותה 12 מיליון שקל, "משרד האוצר לא חתם על ההיתר".

מקרה נוסף שנמצא הוא שבין 2010 ל־2012 אישר משרד הפנים מלוות לכיסוי גירעון לשלוש מועצות מהמגזר הערבי – מג'ד אל כרום, משהד וג'וליס – למרות ששיעור החוב המצרפי שלהן ביחס להכנסות עמד בסוף 2012 על 337%. עוד נכתב בנושא, כי "הרשויות המקומיות לא מדווחות למשרד הפנים, בניגוד להנחיות, על מימוש ההיתר", וכי חלק מהן כלל לא רשמו את ההלוואות בדו"חות הכספיים שלהן. שפירא מחדד וכותב שמי שתפקידו לשמור על הקופה, משרד הפנים עצמו, "לא הסתייע בחוות דעת מקצועיות ובהמלצות המחוזות לנחיצות המלוות".

יותר הלוואות, יותר מענקים

מדו"ח המבקר עולה כי חלק מהרשויות עשו שימוש בהלוואות שלקחו בבואן לקבל מענקי איזון ממשרד הפנים. השיטה עובדת כך: "לצורך חישוב השיפוי במענקי האיזון, משרד הפנים כלל בסכום פירעון המלוות גם מלוות שנלקחו לפיתוח ומימון פרויקטים עתידיים ותשתיות ביישובים", כך ש"מרכיב השיפוי (פיצוי) בגין פירעון המלוות לרשויות מקומיות הפך את מענק המודל שחושב לגביהן משלילי לחיובי, ולכן היו זכאיות למענק איזון".

כך למשל לעיריית חדרה אושר מלווה של 4 מיליון שקל בתנאי שתתחייב לתוכנית התייעלות, אך לבסוף הוא ניתן לה מבלי שהתחייבה. בנוסף, אותה עירייה רשמה מלווה אחר של 7.5 מיליון שקל בדו"חות הכספיים של 2010, למרות שאת הכסף קיבלה רק במרץ 2012, "ובכך הקטינה את הגירעון השוטף והגירעון המצטבר שלה לעומת הגירעון האמיתי בפועל".

המועצה המקומית מיתר קיבלה מלווה של 5 מיליון שקל, למרות "קשיים בהתנהלותה הכספית". עיריית בת ים קיבלה אישור ללקיחת הלוואות בהיקף של כ־70 מיליון שקל בתמורה למכירת מגרש שאף אחד לא התעניין בו. בנוסף, הכסף התקבל בסוף 2011, אבל נכון לסוף 2013 המגרש עוד לא נמכר. התוצאה: "בשל נטילת ההלוואה גדל עומס המלוות של עיריית בת ים מכ־173 מיליון שקל ב־2010 לכ־240 מיליון שקל ב־2011".

המבקר מפרט דוגמאות נוספות: עיריית טבריה השתמשה במלווה של 6 מיליון שקל ממרץ 2010 לכיסוי חובות לקבלנים, עיריית רחובות השתמשה במלווה של 7 מיליון שקל לכיסוי גירעון עירייה שנוצר בגלל טעות באומדני בנייה של אגף חדש בעירייה ואילו עיריות הוד השרון, נתניה ואזור לא ניצלו ריביות נמוכות בשוק כדי למחזר הלוואות בשווי מצרפי של כמה מאות מיליוני שקלים.

ממשרד הפנים נמסר: "חוק יסודות התקציב קובע תנאים ברורים מתי רשות מקומית רשאית ללוות כספים, ומתי היא פטורה מקבלת אישור השרים. בהתאם לתיקון שנערך לחוק, רשויות שעומדות בתנאים שנקבעו רשאיות לקבל אשראי מהבנק ללא 'היתר אשראי'. בהתאם לכך, משרד הפנים לא דורש מכל הרשויות המקומיות לקבל אשראי רק עם היתר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות