אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביקורת הצגה: "אוצר יקר" צילום: דניאל קמינסקי

ביקורת הצגה: "אוצר יקר"

למרות הבימוי המקצועי והמשחק המצוין משהו בקצב של ההצגה לא עבד. בחומרים מסוג זה מותר וצריך להתפרע על הבמה, היו רגעים כאלה בהצגה, אבל לא מספיק

22.01.2014, 08:42 | מאיה נחום שחל

תיאטרון בית ליסין מעלה את "אוצר יקר" מאת פרנסיס ובר, בבימוי לסלי לאוטון ובהשתתפות ששון גבאי, שלום שמואלוב, פיני טבגר, נתי קלוגר, פלורנס בלוך, הדס קלדרון ואילן דר/אברהם סלקטר.

דבר המבקרת: חייו של פרנסואה פיניון (גבאי) נמצאים בשפל. הוא מובטל שנתיים, אשתו עזבה אותו לטובת גבר אחר וחבריו מתעלמים ממנו. הוא חושב שאם תתנהל נגדו חקירת מס הכנסה אנשים יחשבו שהוא עשיר ויתייחסו אליו אחרת. "לא חשוב להיות עשיר, חשוב שיחשבו שאתה עשיר", הוא אומר לעצמו. רק אז הוא מגלה את פרצופם האמיתי של הסובבים אותו: "מיליארד אחד קטן והן מתמלאות חום ואהבה", הוא מסביר. הקומדיות הצרפתיות שעלו בעבר בישראל (רובן בבית ליסין) היו מצחיקות וקולחות בעיקר מפני שהשעשוע והבידור עמדו בפרונט, ועל הדרך עבר גם איזה מסר. 

ההצגה "אוצר יקר" בבית לסין, צילום: דניאל קמינסקי ההצגה "אוצר יקר" בבית לסין | צילום: דניאל קמינסקי ההצגה "אוצר יקר" בבית לסין, צילום: דניאל קמינסקי

הפעם התחושה היא שניסו להפוך את הסדר. למרות הבימוי המקצועי, המשחק המצוין של רוב השחקנים ובראשם גבאי הנפלא (שבשבילו כדאי ללכת להצגה), קלדרון שמפגינה יכולות קומיות ודר שגונב את ההצגה, ואפילו התפאורה המשעשעת של אנה זיו שקורצת ל"פלצנות" של חובבי האמנות, משהו בקצב של ההצגה לא עבד. בחומרים מסוג זה מותר וצריך להתפרע על הבמה, להיות קליל וליהנות מכל רגע. היו רגעים כאלה בהצגה, אבל לא מספיק.

שורה תחתונה: הקהל צחק, אני קצת פחות.

תגיות