אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היועמ"ש: חברת החשמל טעתה, לציבור לא מגיע החזר על זה צילום: יאיר שגיא

היועמ"ש: חברת החשמל טעתה, לציבור לא מגיע החזר על זה

יהודה וינשטיין הגיש לבית המשפט עמדה בה הוא מצהיר שהחברה אמנם לא התנהלה כראוי בכל הנוגע להטבות שכר לעובדיה, אך שהדבר לא מצדיק אישור תובענה ייצוגית בגובה 11 מיליארד שקל. "העניין לא צריך להיבחן בייצוגית אלא ברשות החשמל"

22.01.2014, 06:54 | זוהר שחר לוי וליאור גוטמן

"לא ניתן לטעון במסגרת תובענה ייצוגית ביחס לגבייה המבוצעת לפי תעריפים שנקבעו כדין כי מדובר בגבייה בלתי חוקית". כך קובע היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בחוות דעת שהגיש לבית המשפט העליון במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת החשמל, שטענה כי תעריפי החשמל מגלמים הטבות שכר חריגות בחברה.

קראו עוד בכלכליסט

עמדתו של היועמ"ש ניתנה במסגרת ערעור שהגישה החברת על אישורה של תובענה ייצוגית נגדה, הגדולה אי פעם בישראל, בסכום של 11 מיליארד שקל.

התביעה, שהחלה כשתי תביעות ייצוגיות נפרדות, אושרה באפריל אשתקד על ידי שופטת המחוזי בתל אביב, ד"ר דרורה פלפל. בפסק דין מקיף ומנומק התיר בית המשפט ליונתן שליידר לנהל הליך נגד המונופול, בטענה שתעריפי החשמל מגלמים הטבות שכר חריגות בחברה. תביעה זו צורפה לתביעה נוספת שהגיש תומר שני, שטען כי הפרשות עודפות לקרן הפנסיה של עובדי חברת החשמל מעולם לא הושבו לקופתה.

רון טל. תמיכה מהיועץ, צילום: ענר גרין רון טל. תמיכה מהיועץ | צילום: ענר גרין רון טל. תמיכה מהיועץ, צילום: ענר גרין

חברת החשמל טענה בבית המשפט המחוזי כי לא קיימת יריבות בינה לבין התובעים הייצוגיים, שכן תעריף החשמל נקבע על ידי רשות החשמל, טענה שנדחתה תוך שנקבע כי אמנם מחירי החשמל נקבעים על ידי רשות החשמל, אך אלה מבוססים על נתונים שמציגה חברת החשמל לרשות. המחוזי דחה טענה נוספת של החברה, שלפיה כל עוד התעריפים עומדים על כנם, הרי שהגבייה שבוצעה לפיהם נעשתה כדין ולא ניתן לקבוע כי גבתה כספים ביתר או התעשרה שלא כדין. השופטת פלפל קבעה כי קיימת חשיבות לאשר את התובענה, כדי לברר אם החברה מנצלת לכאורה את כוחה לרעה בהטעיית רשות החשמל והצרכנים.

פרשנות העמדה שעשויה להכריע את הכף חברת החשמל יכולה להיות מרוצה היום, מאחר שקיבלה חיזוק משמעותי לטענותיה מויינשטיין. לשיטתו, אם חברת החשמל הממשלתית תשלם מיליארדי שקלים - הציבור הישראלי כולו ישלם על זה. האם הנשיא גרוניס יתחשב בעמדתו? זוהר שחר לוילכתבה המלאה

במסגרת ערעורה של החברה ביקש הנשיא אשר גרוניס מהיועמ"ש שיודיע אם בכוונתו להצטרף להליך, בין השאר למען הצגת עמדת הממונה על השכר.

היועמ"ש הודיע על הצטרפותו, ובעמדה שהגישו מטעמו עוה"ד לימור פלר ויעל בר לב מפרקליטות המדינה, הוא טוען כי יש לקבל את עמדת חברת החשמל ולבטל את החלטת המחוזי באשר לאישור הייצוגית. לדבריו, סוגיות מורכבות ומקצועיות אלה, הנוגעות לשיעורם הנכון של תעריפי החשמל, אינן צריכות להבחן במסגרת של תובענה ייצוגית אלא ברשות החשמל, שהנה הגוף המופקד על קביעתם של תעריפים על פי דין.

"לא ניתן לטעון במסגרת תובענה ייצוגית", כך טוען היועמ"ש, "ביחס לגבייה המבוצעת לפי תעריפים שנקבעו כדין, כי מדובר בגבייה ביתר או בגבייה בלתי חוקית... התובעים הייצוגים מנסים לטעון כי בעניין זה לא נבחנים התעריפים עצמם, חוקיותם או שיעורם, אלא נבחנת התנהלותה של חברת החשמל, והאפשרות שזו הטעתה את הרשות ובעקיפין גם את הציבור. לגישתנו, אין בכך ממש, שכן בבסיס התובענה עומדת הטענה כי תעריפי החשמל, שנקבעו בשנת 2002, היו גבוהים מהנדרש... כדי לעמוד על טענה זו ולבררה, יש צורך בבחינת התעריפים ובבחינת אופן קביעתם ושיעורם".

וינשטיין. עמדה שזוכה למשקל, צילום: אלכס קולומויסקי וינשטיין. עמדה שזוכה למשקל | צילום: אלכס קולומויסקי וינשטיין. עמדה שזוכה למשקל, צילום: אלכס קולומויסקי

"אין בכך כדי להסכים עם התנהלות החברה"

"אין בכך כמובן להסכים עם התנהלותה של חברת החשמל", נכתב, "וכך למשל סבורה הרשות כי היה על חברת החשמל לדווח לה על הליכי בדיקת הטבות השכר על ידי הממונה על השכר במועד המוקדם ביותר, ולא די בדיווח על הליכים אלה במסגרת הדו"חות הכספיים".

מכיוונו של היועמ"ש נמתחה גם ביקורת על החלטתה של שופטת המחוזי פלפל. "אנו סבורים", כך נכתב בעמדתו, "בכל הכבוד, כי שגה בית המשפט קמא הנכבד בקבלו את עמדת התובעים הייצוגיים". לעמדת היועמ"ש, ייתכן שבחינה שיקיים הממונה על השכר תעלה כי מדובר בהטבה שלא מחייבת את אישורו וכיוון שלממונה על השכר סמכות לאשר את ההטבה גם אם אינה תואמת את הנהוג במדינה, הרי שיש במתן אישור זה, גם אם בדיעבד, כדי להפוך אותה להטבה חוקית.

תעריפי החשמל נקבעים על ידי רשות החשמל, גוף סטטוטורי שעובד עצמאית ואינו כפוף ישירות לאף משרד ממשלתי. התעריפי מעודכנים לרוב אחת לשנה. כך למשל, מאז אוגוסט 2011 ועד היום זינק תעריף החשמל בכ־32% כתוצאה מהפסקת הזרמת הגז ממצרים, מציאות שחייבה את חברת החשמל להפעיל תחנות כוח באמצעות סולר יקר שעלות רכישתו "כוסתה" באמצעות עליית התעריף. באוגוסט 2009 חשף "כלכליסט" שחברת החשמל שגתה בהיקף ההפרשות הפנסיוניות שלה בשיעור של כמה מיליארדי שקלים. התביעה טוענת שחברת החשמל לא טיפלה בנושא כראוי, ולכן עליה להשיב לציבור סכום שיכול להגיע ליותר מ־10 מיליארד שקל.

הפסד בתביעה משמעותו קריסת חברת החשמל

במצבה הפיננסי הנוכחי, תשלום של סכום כזה ימוטט את החברה באופן מיידי. היא "סוחבת על גבה" התחייבויות של כ־74 מיליארד שקל (נכון לסוף ספטמבר 2013) והיא סיימה את שלושת הרבעונים הראשונים של השנה שעברה בהפסד של כ־368 מיליון שקל. החזר מיידי של 11 מיליארד שקל שקול להעלאת תעריף החשמל בכ־44%, מציאות שהיא "מכת מוות" לחברה שנמצאת בקשיים פיננסיים. החברה תמיד יכולה ללכת לבעלים שלה - מדינת ישראל - ולבקש שיכסו את החוב, אולם תחת הזיכרון שמדינת ישראל כבעלים מעולם לא הזרימה אפילו שקל שחוק לחברת החשמל, הסיכוי שמשרד האוצר יעביר לחברה צ'ק מזומן נמוך למדי.

 

תגיות

25 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

24.
אז בוא נראה לרגע מה ישראל 2014 מציגה לאזרח.
צבא של אנשי קבע שלא ממש ברור מה חלקם הגדול עושה ומדוע עליהם לצאת לפנסיה בגיל 45 ולחייב אותנו במיליארדים כל שנה לאותה פנסיה. כמו כן שום מבחן תוצאה לצה"ל מנופח ומסורבל (מיום כיפור,דרך שלום הגליל,מלחמת המפרץ,לבנון 2 ועד מרמרה ספינה אחת שעשתה נזק למדינה כמו ארמדה שלמה). חברת חשמל עם חובות של מיליארדים וקניית גז במונופול ללא מכרז ראוי ממימן שכולנו יודעים איך זה הסתיים. עובדי מדינה מקבלים סיבסוד לטיולי "שואה" לפאריז רכבת ישראל-טוב כולנו רואים מה קורה שם נמל אשדוד זה כבר מזמן יותר משפחת פשע מארגון עובדים. מי עובד במדינה בשוק החופשי? אלו כנראה מי שמחזיקים אותה חייה !!
23.01.14
22.
אבל איך בכלל יתכן מצב של הפסד לחברת החשמל?
סליחה על התמימות (שהיא כידוע החטא הנורא ביותר בישראל) אבל אין בישראל יצרן חשמל אחר! כל המדינה מחוברת אליהם! בלי יוצא מהכלל! עצם העובדה שחברת החשמל הגיעה להפסדים כשהיא היצרן היחיד של החשמל, מראה שמישהו שם לא עשה את עבודתו נאמנה כי הסיכוי לכך שמבחינה מתמטית הפסד כזה יהיה אפשרי הוא כל כך קטן עדכדי בלתי נתפס. ההגיון היה אומר שהם יהיו בעודפי גבייה ואולי אז המחיר היה יורד, אפילו באופן סמלי! אז אם הם בכלל הרשו לעצמם להגיע להפסדים, אז שיסגרו אותם. גם האוצר היה צריך לדרוש מהם נתונים מדוייקים לפני שמעבירים אליהם כסף בסכום שעוד ישתמשו בו אח"כ כדי לטעון להחרפה של הגרעון
ד,מרכז  |  22.01.14
לכל התגובות