דיור לא בר השגה: הדירות בוונקובר ובהונג קונג - היקרות ביותר עבור המקומיים

הונג קונג היא העיר שלתושביה הכי קשה לרכוש בה דירה. לפי סקר חוצה יבשות של חברת המחקר האמריקאית דמוגרפיה אינטרנשיונל, היחס בין ההכנסה החציונית הממוצעת למשק בית בהונג קונג לבין מחיר דירה ממוצעת בה הוא הגבוה ביותר ועומד על 14.9.

מחירי הדיור בהונג קונג הם גם אלו שעלו בשיעור החד ביותר מבין כלל הערים שנבדקו, כאשר הם הכפילו את עצמם מ־2009 ועד 2013.

בצמרת הרשימה אחרי הונג קונג מדורגת העיר ונקובר שבקנדה, שבה עומד היחס הזה על 10.3. ערים נוספות שבעלות על דירה היא חלום שכמעט אינו בר־מימוש עבור תושביהן הן סן פרנסיסקו, סידני שבאוסטרליה וסן חוסה שבעמק הסיליקון בקליפורניה, ארה"ב.

בדמוגרפיה אינטרנשיונל נתנו לערים שנסקרו ניקוד בסולם עולה, כאשר ככל שהציון גבוה יותר כך הנגישות הכספית של הדירות בעיר ביחס להכנסת תושביה הוא נמוך יותר.

בתחתית הרשימה, בין הערים שבעלות על דירה היא אפשרות מציאותית יחסית עבור תושביהן, נמצאות הערים פיטסברג ודטרויט שבארה"ב. למעשה, כל הערים שסוגרות את הרשימה נמצאות בארה"ב, שזכתה לדירוג כללי נמוך יחסית בסקר. כלומר, רכישת דירה בארה"ב היא שאיפה בת־השגה יחסית עבור התושבים בה. מדינה נוספת שזכתה לדירוג נמוך היא אירלנד, שמחירי הדיור בה נפלו בחדות בעקבות המשבר הכלכלי החריף שפקד אותה מ־2008 ועד 2013.

בניגוד לדירוג הגבוה של ונקובר, קנדה היא אחת המדינות שהדיור בה הוא בר־השגה יחסית עבור תושביה, והיא זכתה לציון של 3.9. אוסטרליה מובילה את דירוג המדינות שהדיור בהן אינו בר־השגה עבור האזרחים, זאת לאחר שהריבית הנמוכה הזניקה את מחירי הדירות בערים המרכזיות ב־9.8% בשנה שעברה.

הסקר בחן את שוקי הדיור ב־360 אזורים מטרופוליניים, אך ישראל לא נכללה בו. "רגולציית מקרקעין וזמינות תשתיות עירוניות מקשות על אספקת שטחים לפיתוח בערים", כתב בפרסום אלן ברטו, חוקר בכיר בבית הספר לעסקים על שם סטרן שבאוניברסיטת ניו יורק שהיה בין עורכי המחקר, "אם המתכננים יתמקדו פחות במטרות שאינן מדידות ויותר במדדים כמו ניידות ונגישות כספית, יהיה ניתן לראות שינוי בערים רבות שבדקנו", ציין.