בנט: "אי הטיפול בפנסיה התקציבית - הכישלון הגדול שלי"

"הכישלון המשמעותי שלי בפוליטיקה עד כה הוא שלא טיפלתי בפנסיה התקציבית, זו פצצת זמן מתקתקת שאנשים לא מבינים עד כמה היא קריטית", כך אמר הערב (ה') שר הכלכלה נפתלי בנט בכנס FailCon, המעודד יזמי הייטק ואנשי ציבור להתבטא על כישלונותיהם ולהפיק מהם לקחים.

"רובנו, שאין לנו פנסיה כזו, עלולים להגיע לגיל פרישה עם ירידה דרמטית של 70% בהשתכרות וזהו נושא שהממשלה חייבת לטפל בו", אמר בנט. "ובכל זאת אני אומר לכם, אל תסמכו על אף אחד ותדאגו לעצמכם". בנט שיתף את הקהל גם בקורותיו כיזם מתחיל בחברת הסטארט-אפ סאיוטה שהקים ומכר ל- RSA תמורת כ- 140 מיליון דולר.

נפתלי בנט. "רוב הציבור עלול להגיע לגיל פרישה עם ירידה דרמטית של 70% בהשתכרות" | צילום: ענר גרין

עוד דיברו בכנס אנשי הון סיכון ומשקיעים כמו אדן שוחט מקרן אלף, המשקיע הפרטי גיגי לוי ומייסד המאיץ Upwest, גיל בן ארצי. לוי, לשעבר מנכ"ל 888 ובשנתיים האחרונות משקיע פרטי בחברות סטארט-אפ, התבטא על החברות שנאלץ לסגור עד כה. "סגרתי עד היום 14 חברות, מספר אליו הגעתי רק עם ספירה שביצעתי לאחרונה, אחרי שבמשך תקופה הייתי בטוח שמדובר במספר נמוך יותר".

עוד אמר לוי: "לצערי, הסיכויים של סטארט-אפ להצליח היום הם יותר נמוכים, פשוט מהסיבה שהקמת סטארט-אפ הפכה לעניין מאוד קל, ולכן שיעור ההצלחה הוא אחת ל-20 ולא אחת לעשר, כפי שנוטים לציין לעתים קרובות".

גיגי לוי. "הקמת סטארט-אפ הפכה לעניין מאוד קל" | צילום: עמית שעל

"בלי לציין שמות", המשיך לוי, "אומר שמתוך 14 חברות שסגרתי, יש שתיים שבהן אני יכול לומר שטעיתי באופן מוחלט בבחירת היזמים. כי כשאתה משקיע, זה בסדר לטעות ברעיון או בביצוע, אבל אתה ממש לא רוצה לטעות בבחירת היזמים. החוכמה בבחירת יזמים היא לקחת את אלה שגם לומדים מהטעויות שלהם. אני תמיד אומר ליזמים שלהגיד למשקיע שלהם שמי שהרס את החברה זה המייסד המשותף שלהם זה לא רעיון טוב, או לומר שהם השיקו מוצר מצוין אבל אז גוגל באו והשיקו מוצר מתחרה, גם זה לא רעיון טוב".

לוי אף שיתף את הקהל בטעות העסקית שביצע כאשר חייב את חברת פלייטיקה, שבה השקיע, שלא לפתח משחקים לפייסבוק, משחק שהוביל את החברה למכירה והפך אותה לאחת מחברות משחקי הפייסבוק המובילות בעולם. "המעבר מלהיות מנהל למשקיע הוא קשה", אמר לוי. "כשהייתי מנכ"ל ומשקיע במקביל, אתה נוטה לחשוב שאתה יודע טוב יותר מהיזמים, טעות שעולה לעתים ביוקר, והחוכמה היא לתת לאנשים לעושת את הטעויות".

אדן שוחט. "95% מהמיזמים נכשלים" | צילום: נמרוד גליקמן

במקרה של פלייטיקה", המשיך לוי, "הטעות שלי נחסמה, ובמזל רב. פלייטיקה, חברת משחקי מחשב המבוססים על רשתות חברתיות, נמכרה ב-150 מיליון דולר אחרי 11 חודש מיום ההקמה, אבל כשהקימו אותה הסכמנו אני והיזמים שבונים אותה לשוק הרשתות החברתיות שמחוץ לפייסבוק, כמו למשל רשתות רוסיות וקוריאניות. יום אחד באו אליי היזמים ואמרו לי שהחליטו לקחת את החד המשחקים ולשלבו בפייסבוק. כעסתי עליהם כי

אמרתי להם שזו היתה הכוונה המקורית למזלי, הם לא הקשיבו לי כי יומיים אחרי ההשקה המשחק הצליח כל כך, עד שהוא הכניס לחברה ביום אחד מה שהיא הכניסה בכמה חודשים. היזמים שמשקיע בוחר צריכים להיות 'זכרי אלפא' שרצים קדימה, מדי פעם מקשיבים למשקיע, ומחליטים לעצמם עם לקחת את הטיפ שלו או אם לאו".

"לפעמים צריך להראות ליזמים שהמוצר לא יגיע לשום מקום"

המשקיע אדן שוחט, שהצטרף לאחרונה למייקל אייזנברג כדי לייסד את קרן ההון סיכון אלף שגייסה 151 מיליון דולר, אמר בכנס: "ענף ההון סיכון הוא תעשייה של כישלונות. הרי 95% מהמיזמים נכשלים, אז אם הדרך הרציונלית להסתכל על זה היא להגיד ששום דבר לא יצליח, ובכל זאת יש תמיד את אותם חמישה אחוזים או אחוזים בודדים שיצליחו מאוד. הסוד בתעשייה הזו היא לדעת מתי לענות כן ומתי לא, להצעה להשקעה".

לדבריו, "כשאתה כותב מייל ליזם שאתה לא הולך להשקיע בו, אתה צריך לסייג ולציין שאתה מקווה שאתה מאוד טועה. כדי להשקיע בהצלחה אתה צריך לעשות פי שלושה על הכסף שגייסת לפחות, להחזיק 20%-25% בכל חברה שבה השקעת, וזה אומר שאתה צריך לייצר ערך כולל של 1.5 מיליארד דולר עם החברות שבהן השקעת, מתוך 100 המיליון שגייסת מלכתחילה. החדשות הטובות הן שהיום ישנן בישראל חברות שיכולות לאפשר לקרנות לייצר החזרים כאלה, חברות של מיליארד דולר".