אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אסור להשוות? מה בין אנטישמיות ושנאת מגזר ההייטק?

דו"ח טכנולוגי

אסור להשוות? מה בין אנטישמיות ושנאת מגזר ההייטק?

טייקון שהזדעזע מהאלימות העממית נגד גוגל בסן פרנסיסקו השווה זאת לשנאת היהודים בגרמניה הנאצית והזהיר מפני פוגומים בעשירים, הקשר בין המלחמה בהאקרים והמלחמה בסמים וכיצד הפך האנטר מור לאיש הכי שנוא באינטרנט

26.01.2014, 15:46 | יוסי גורביץ

אכלו לי, שתו לי

המתח הבין מעמדי סביב עמק הסילי-קון, שהוא אחד הסיפורים החשובים ביותר שיוצאים משם בחצי השנה האחרונה, גורם לכמה אנשים עם הרבה מאוד כסף לצאת מדעתם.

הדוגמה הטרייה היא טום פרקינס, אחד המייסדים של חברת השקעות הענק Perkins Caufield & Byers, ששלח מכתב מופרך לוול סטריט ג'רנל. פרקינס, שזועזע עד עמקי נשמתו מכך שמפגינים שברו חלון של אוטובוס של גוגל, טען שיש להשוות בין "המלחמה של גרמניה הנאצית כנגד 'האחוז הבודד' שלה, קרי היהודים שלה, ובין המלחמה הפרוגרסיבית נגד 'האחוז הבודד' האמריקאי, קרי העשירים". כאן כתב פרקינס ש"ליל הבדולח היה בלתי ניתן לתפיסה ב-1930; האם הרדיקליות הפרוגרסיבית, שהיא תולדתו, בלתי ניתנת לתפיסה כעת?"

המפגינים נגד גוגל בסן פרנסיסקו המפגינים נגד גוגל בסן פרנסיסקו המפגינים נגד גוגל בסן פרנסיסקו

כלומר, חלון של אוטובוס של גוגל הוא ההקדמה לליל הבדולח. מסתבר שלא צריך הרבה כדי לפתח תחושת רדיפה; עצם הדרישה שתשלם מסים הוגנים ושתהיה חלק מחברה הוגנת יותר היא, לדבריו, תחילת הדרך להשמדת עם.

אפשר גם להזכיר שהביטוי "ליל הבדולח" הוא קיצור של הביטוי המקורי, שהיה רייכסקריסטלנאכט, קרי "ליל הבדולח של הרייך", כינוי אירוני שהעניקו תושבי ברלין למגה-פוגרום הזה, כדי להצביע על השורשים שלו בהנהגה הנאצית - בניגוד לטענה הנאצית שהוא היה דוגמא להתפרצות זעם עממי. האם פרקינס חושב שהממשלה האמריקאית מתכוונת לערוך פוגרום במשתמטי המס המובילים שלה? האם הוא לא הכיר את העובדות? האם הוא סתם היה היסטרי?

יצוין שחברת קליינר פרקינס מיהרה להרחיק את עצמה מההערות של פרקינס, כתבה שהוא לא היה חלק מהחברה שנים ושהיא מזועזעת מהדעות שלו.  

הגזמת, חבר

עורך דין אמריקאי, האני פאחורי, כתב מאמר יבבני למדי ב-Wired, שבו הוא טוען שהמאבק הממשלתי שם נגד האקרים הוא "המלחמה בסמים החדשה". פאחורי מייצג את אנדרו אאורנהיימר, האקר שאכן מוצא את עצמו מול רדיפה ממשלתית לא סבירה, אחרי שחשף פרצות אבטחה ב-AT&T. עם זאת, ההשוואה סובלת מכמה חסרונות קטלניים.

בתור התחלה, אפשר לציין שבעוד שמשתמשי סמים מזיקים לעצמם, הרי שפושעי סייבר, בהגדרה, מזיקים אך ורק למישהו אחר. הנזק נגרם לעתים סתם מתוך רצון להרע ולהוכיח את עליונותם על אנשים שלא השקיעו יותר מדי זמן בכישורי מחשב. מקרה שמציין פאחורי הוא זה של מת'יו קיז, עורך לשעבר ברויטרס, שהעביר את פרטי הכניסה לשרת של חברת טריביון לידי אנונימוס, שניצלו את הפרטים כדי לבצע חבלה בכתבות שפרסם הלוס אנג'לס טיימס. כלומר, גרמו לפגיעה ניכרת במוניטין של כלי תקשורת מרכזי. פאחורי התלונן שמעמידים את קיז לדין על פשע, לא על עוון - ושהוא עשוי לאבד שלוש שנים מהחיים שלו.

למה להפגין רחמים כלפי פושעי סייבר? למה להפגין רחמים כלפי פושעי סייבר? למה להפגין רחמים כלפי פושעי סייבר?

טוב מאוד, אם תשאלו אותי: אם אתה מועל באמון ומאפשר לארגון מפוקפק לפרוץ לאתר חדשות, שגם מעסיק אותך או שקיבלת אליו גישה כתוצאה מכך שנתנו בך אמון, אז לך לכלא. למה אני אמור לגלות סימפטיה כלפיך?

פאחורי משתמש בדוגמא של המלחמה בסמים כדי לטעון שענישה לא מועילה. זו עוד טענה בעייתית: הצורך בסמים, במיוחד סמים קשים, הוא צורך פיזי. אתה יכול להעניש את המשתמשים, אבל אם הצורך עדיין שם, הם ישובו ויפשעו. על כך מתבסס חלק ניכר מהסחר בסמים. פאחורי נזהר שלא לטעון שפריצה למחשב היא דחף שאיננו בר כיבוש, כי אז כנראה וויירד היו חושבים שנית על פרסום המאמר שלו.

ונקודה שלישית: המלחמה בסמים היא בעיקרה מלחמה נגד המעמדות הנמוכים. רוב מוחלט של הנעצרים והמורשעים הם אנשים מתחתית הסולם הסוציו-אקונומי של החברה. האקרים, לעומתם, מגיעים בדרך כלל מהשכבות היותר מבוססות של החברה. ההשוואה הזו מעליבה את האינטליגנציה ומנסה לגרום לאנשים שהם או פושעים או משועממים עם יותר מדי זמן ופחות מדי שיקול דעת להיראות כמו קורבנות. הם לא. האנשים שבמחשבים שלהם הם פוגעים הם הקורבנות.  

הספאם הזה נשלח אליך באדיבות גוגל

ג'ימייל קרס במהלך הסופ"ש למשך שעה. כתוצאה מכך אדם אומלל, דיוויד ס. פק, קיבל אלפי מיילים מאנשים שהוא לא מכיר. הוא אומר שהם הגיעו בקצב של 500 לשעה.

על מה ולמה? ובכן, עד לאחרונה מי שחיפש את ג'ימייל בגוגל, קיבל בין השאר קישור ל"אימייל" מתחת לתוצאה הראשית של ג'ימייל. רק שאם אתה מקליק על הקישור הזה, אתה לא מגיע לחשבון המייל שלך או לאפשרות לפתיחת חשבון ג'ימייל חדש, אלא פותח הודעת מייל לחשבון מייל מסוים - זה של מר פק.

כתוצאה מהקריסה של ג'ימייל, הרבה אנשים חיפשו אותו בגוגל, וכתוצאה מכך פק מצא את עצמו מוצף במיילים בלתי רצויים. גוגל התנצלה על התקלה ותיקנה אותה, אבל לא הסבירה איך קרתה תקלה בסיסית כל כך.  

ונעבור לחדשות טובות.

מלך פורנו הנקמה בדרך לכלא

בסוף השבוע, החליט חבר מושבעים להגיש כתב אישום כנגד האנטר מור, מי שכונה "האיש השנוא ביותר ברשת" בשל הפעלת אתרי פורנו נקמה. המושג האחרון מתייחס למצב שבו אדם מפרסם תמונות עירום של חברה שלו לשעבר, לאחר שזו הגיעה למסקנה המוצדקת שהיא משחיתה את ימיה בחברתו.

בכתב האישום כנגד מור נטען, בין השאר, כי הוא קשר עם ברנש בשם צ'ארלס אוונס, כדי שהלז יפרוץ לכתובות מייל ויוציא מתוכן תמונות אינטימיות של נשים, בכדי להעלות אותן לרשת. שני הנבלים צפויים להופיע בבית דין פדרלי מחרתיים (ג').

מחיר הפורנו עשוי להיות עשרות שנים בכלא, במקרה של מור, צילום: שאטרסטוק מחיר הפורנו עשוי להיות עשרות שנים בכלא, במקרה של מור | צילום: שאטרסטוק מחיר הפורנו עשוי להיות עשרות שנים בכלא, במקרה של מור, צילום: שאטרסטוק

זו לא ההסתבכות הראשונה של מור עם החוק. בעבר, הוא נאלץ למכור את אתר בריונות הרשת שלו לאתר שפועל נגד בריונות רשת, ואחר כך הסתבך בהוצאת דיבה כנגד מפעיל האתר, וחויב לשלם לו רבע מיליון דולר.

כנגד מור יש כ-15 אישומים שונים. אם יורשע בכולם, הוא צפוי להיכנס לכלא ל-42 שנה.

קצרצרים

קורטני לאב, cc by: Ted Van Pelt קורטני לאב | cc by: Ted Van Pelt קורטני לאב, cc by: Ted Van Pelt

1. בטוויטר וברשת האמריקאית נושמים לרווחה: משפט הדיבה הראשון שהתבסס על ציוץ הסתיים בזיכוי הנאשמת - הזמרת קורטני לאב. זו האחרונה האשימה עורכת דין שייצגה אותה בעבר שלקחה שוחד. על פי החוק האמריקאי (אל תנסו את זה בישראל) על עורכת הדין היה להוכיח שלאב כתבה את הציוץ שלה בכוונת זדון. חבר המושבעים הגיע למסקנה שזה לא הוכח. הפסיקה הראשונה בנושא דיבה בטוויטר תחכה למישהו אחר. לאב עצמה, אגב, מעורבת בעוד משפט דיבה - הפעם בשל דברים שכתבה בפינטרסט על מעצבת בגדים.  

2. מי שמכניס במהירות אירוע ללוח השנה של גוגל וכולל בו שם של משתמש לוח שנה אחר, עשוי לשלוח לו הזמנה לאירוע. בדרך כלל, אין כאן בעיה; אבל כאשר, למשל, אתה מתכנן לפנות לבוס שלך כדי לקבל העלאה עוד כמה חודשים, הבוס בהחלט עלול לקבל הזמנה לשיחה הזו, וזה יכול להיות מביך. גרוע מכך, אם אתה מוחק את האירוע, גם אם קודם לכן הקפדת לא לשלוח מייל לקורבן המיועד, הוא מקבל עדכון על כך גם אם לא הוזמן.  

3. שני לוזרים ששלחו מסרונים מאיימים בטוויטר לפעילה פמיניסטית בריטית, קרולין קריאדו-פרז, הורשעו על פי הודאתם בשימוש בלתי הולם ברשת תקשורת. אחד מהם שלח גם איומים לחברת פרלמנט. השניים נידונו לחודשיים ושלושה חודשי מאסר בפועל; התביעה הבריטית מוכיחה בכך שהיא לא מתכוונת לוותר לטרולים המקוונים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
סמים הם פשע ללא קרבן?
נהפוך הוא. אמנם המסוממים מזיקים בראש וראשונה לעצמם, אבל הנזק לא נעצר בהם. על מנת להשיג מימון להתמכרות, המכורים יפגעו במשפחתם, יגנבו, ישדדו ויפרצו, הכל על מנת להשיג את המנה הבאה. בנוסף, הוצאות הטיפול בהם ובמשפחתם יפלו על משלם המיסים, והנה נפגע נוסף בעניין.
ella  |  05.02.14
5.
למגיב 4, איפה נטען שלזרוק אבן על אוטובוס זה בסדר?
אני קורא את הטורים של יוסי גורביץ בקביעות והוא מאוד עקבי בדעותיו ואלו אינן כוללות סלחנות על עבירות על החוק, בודאי לא כשמדובר באלימות, פיזית או מילולית. גורביץ בהחלט מביע תמיכה במאבק של תושבי סן פרנסיסקו כנגד גוגל (וחברות אחרות) אך הביע סלידה מהקיצוניים המסלימים את המאבק ומעבירים אותו לפסים אלימים. לגבי המקרה הנוכחי, האינטרנט אינו איזור דמדומים בו החוקים לא חלים וחופש הביטוי כפוף לאותם הסייגים הקיימים בחוק. הבעת דעה זה דבר אחד, אפילו אם השפה לא "יפה" אבל איומים ברצח ובאונס (כמו שהיה כאן) אינם מקובלים ואסורים ע"פ החוק, וטרול האינטרנט לא מקבל פטור מהחוק. המחשבה שהאנונימיות היחסית של האינטרנט והקלות של כתיבת תגובה מאפשרת לאיים ברצי ובאונס ולהתנהג בבריונות כלפי אנשים אחרים אינה מקובלת, לא עלי לא על רוב האנשים שאני מכיר ולא על החוק. לגבי ה"פגיעה במעמודות הנמוכים", ישנה הבדל ברורה בין הצורך להבין את המצב של מי שמזלו לא שפר עליו, לנסות לעזור לו ולמנוע, בדרכים שונות, הגעה של אחרים למצב דומה לבין קבלה של התנהגות פלילית, בעיקר כשהיא פוגעת באחרים, המבוצעת על ידו.
אמיר  |  28.01.14
4.
אבן בראש או לאוטובוס זה בסדר.
הערות פוגעניות בטוויטר- לכלא. טיפוסי. וגם ללא הצביעות, להעניש טרולי אינטרנט באופן פלילי זה נאלח אפילו יותר מההודעות שלהם. מעבר לעובדה שכן, זה אינטרנט, נעים להכיר, כל קשר בינו לבין המציאות הוא מקרי ביותר ושאם אתה אשכרה כולא אנשים שברור לכל בר דעת (ואפילו לשטופי שנאה כמוך) שמדובר בטרולים מגדפים אתה מחויב לכלוא גם אנשים מגדפים מסוג אחר (מה אתה קורא "פעילים פוליטיים" ואני קורא "לשלול להם את האזרחות"), והאנשים מסוג אחר אומרים דברים הרבה יותר נוראים ומה שחשוב יותר הם גם פועלים לקראת מימוש אותם דברים- מעבר לכל זה, לא נשאר לי אלא להצר שלטוויטר אין אופציה של חסימת הודעות ממי שאינך רוצה לשמוע. אוי רגע... אגב, אם כבר מדברים על "פגיעה במעמדות הנמוכים", אני לא יכול שלא לשים לב לפרופיל של הנאשמים, אמנם טרילול מגיע ממגוון סיבות אבל בין היתר זה בדיוק הכלי של החלשים. כשאתה מתנגד לפעילות ולקידום של דברים שליליים בעיניך אבל אין לך את הרהיטות, האינטליגנציה או הכוח להקים תנועת נגד- כל שנשאר לך הוא נאצות. דווקא המעמדות היותר גבוההים (ובמריטוקרטיה (יחסית) הנוכחית הווי אומר שלכל הפחות הם אינטלגנטים מספיק) יודעים להסוות את הפעילות שלהם ברטוריקה קולחת ומובילים להרסנות אמיתית.
27.01.14
לכל התגובות