מנכ"ל נס ישראל מגן על הקיצוצים, העובדים בדרך להקמת ועד

"חזרתי לחברה בדיוק חמש שנים לאחר שעזבתי", אומר נשיא ומנכ"ל נס ישראל שחר אפעל. "הפתיע אותי שיכולתי תוך יומיים לתפקד לגמרי, כאילו לא עזבתי. וכשאני אומר לגמרי, זה עד אחרון העובדים ואחרון הלקוחות עם יכולת לקבל החלטות באופן מיידי על כל נושא. הדנ"א של החברה נותר כשהיה, האנשים נשארו, אמנם היתה תחלופה מסוימת אבל היא קרתה בשוליים. האירועים שעברו על החברה משולים לזבובים על פיל. הליבה שלה ומאגר הלקוחות שלה נותרו במצב של מובילות".

אפעל שירת בתפקידים שונים בנס ישראל, פרש להקמת חברת ההשקעות בסטארט־אפים Quantumwave Capital, ונחת בחזרה בתפקיד המנכ"ל בנובמבר. בראיון שנערך במסגרת פרויקט The Leaders  של "כלכליסט" והמכללה למינהל, הוא מספר על ניהול החברה וביצוע קיצוצים בתקופה קשה במיוחד לענף ה־IT.

שחר אפעל. "רכישות גדולות הן נדירות" | צילום: אוראל כהן

מהלכים מהירים יותר

שנתיים וחצי עברו מאז נמכרה נס טכנולוגיות ב־307 מיליון דולר ל־CVCI, קרן הפרייבט אקוויטי של סיטי בנק, והחברה שבעבר היתה ספינת הדגל של ענף מערכות המידע (IT) הישראלי נעלמה מעמודי החדשות: מלבד זכיות במכרזים כמו מכרז המסלקה הפנסיונית של משרד האוצר, קולה של נס כמעט ולא נשמע. שמה של נס דווקא חזר והדהד מדי פעם בהקשר אחר - זה של מכירה אפשרית. מאז מכירת החברה האם, נס טכנולוגיות, הוצמדו תגי מחיר שונים גם לחברה הבת, נס ישראל, וההנחה המרכזית היתה שהרוכשת תשביח את נכסי נס טכנולוגיות ואז תמכור אותה בחלקים.

נס ישראל נחשבת לנכס הרווחי והבריא ביותר של נס טכנולוגיות, וככזו היא נכס אטרקטיבי. אמנם עוד כשהיתה ציבורית נחשבה נס ישראל כבעלת שיעורי רווחיות תפעולית נמוכה יחסית (2%-3%), אך היא כוללת את פעילות המגזר הביטחוני של נס (TSG), פעילות עם שיעור רווח דו־ספרתי, ועם לקוחות שבעת ההפרטה של החברה נמנו עליה אלביט והתעשייה האווירית.

בעת הרכישה ב־2011 הוערך שוויה של נס ישראל בכ־150-120 מיליון שקל. כיום, שוויה עומד כבר על 200 מיליון שקל. "עכשיו כשהחברה כבר לא ציבורית היא יכולה לעשות מהלכים מהירים יותר, ולא בהסתכלות של רבעון אחד קדימה", אומר אפעל. בסוף אוקטובר ספגה נס הפסד של מיליוני שקלים כשצה"ל החליט שלא לחדש חוזה עמה, והיא מתמקדת בארבעה כיווני צמיחה חדשים שעשויים לפצות על כך: הקמת מרכזי אאוטסורסינג עבור חברות הייטק בהודו, מזרח אירופה וישראל, חיזוק המיצוב בענף הציוד הביטחוני ובתחום הפיננסי והרגולטורי, ולבסוף: שוק החברות הבינוניות (מיד־מרקט) שאותו מגלה נס בשנה האחרונה.

עיקר הגידול של נס הוא אורגני, בהשוואה לחברות ה־IT המתחרות כמו מטריקס, מלם תים ו־One תוכנה שגדלו לאחרונה באמצעות רכישות. העובדה שסאפ העולמית רכשה את פעילותה בישראל מידי נס לא פגעה בתוצאות החברה, טוען אפעל. "עובדים אצלנו יותר מ־200 מומחי סאפ ואנחנו גדולים פי שלושה בפעילות הזו מהמתחרה הכי גדול שלנו בארץ".

אבל השמועות על מכירה, ככל הנראה, היו מוקדמות. הפגישה עם אפעל נערכת בימים עמוסי שמועות. אחת הכותרות הכריזה כאילו אמן מערכות מנהלת מגעים כדי לרוכשה לפי שווי של 200 מיליון שקל. אפעל מתרעם על הידיעות הללו. "כיום נס ישראל אינה למכירה", הוא פוסק.

אבל דינה של כל חברה הנרכשת בידי קרן פרייבט אקוויטי להימכר.

"ההנחה שקרן פרייבט אקוויטי מוכרת חברה בנקודת זמן מסוימת נכונה, אבל נס כעת לא מונחת על המדף. יום אחד נס אולי תחליף בעלים - אני לא יכול להגיד שזה לא יקרה, אבל כעת יש לנו עבודה רבה בהתמודדות עם המצב בשוק ה־IT".

אתם מקבלים הצעות רכישה?

"כל הזמן. פנו אליי כבר עשר חברות שהיו שמחות לקנות אותנו. אנשים תופסים אותי ומציעים הצעות, ואני אומר לכולם את אותו הדבר: זה לא רלוונטי".

זמן רב לא היתה רכישה גדולה בענף.

"הרכישות הגדולות הן נדירות. חלק מהשחקנים כל כך גדולים עד שהעסקאות האלה מגיעות לשולחן הממונה על הגבלים עסקיים. אבל זה מראה שיש גופים בענף שמצליחים לגדול רק דרך רכישות".

ניווט במים סוערים

ולמרות האטרקטיביות של נס, הימים אינם טובים לאף חברה בענף ה־IT. השנה האחרונה לא היטיבה עם הענף ששיעורי הצמיחה שלו נעצרו, בזמן שהרווח השולי רק הולך ומצטמק. בשלושת החודשים מאז נכנס לתפקיד מנווט אפעל את נס במים סוערים - המהלך הראשון שביצע היה פיטורי כ־20 עובדים מדרג הניהול והמטה של נס וקיצוץ בתנאים. "היו צעדי ארגון מחדש ותזוזות, וזה חיוני לשיפור ולהתייעלות מערכים קיימים" הוא מסביר. "המטרה של הצעדים האלה היא שנס תהיה תחרותית יותר בשוק הישראלי".

ייתכן שמדובר באות פתיחה בלבד לקראת גל פיטורים בענף שמעסיק יותר מ־20 אלף עובדים - ההתייעלות אינה נחלתה של נס בלבד, ופיטורים של אנשי מחשוב אפשר לראות בבנקים, בחברות הביטוח ובחברות ממשלתיות. "חרתנו על דגלנו את שימור מקומות העבודה. נחתוך בכל מה שנוכל על מנת להימנע מפיטורים. זה כולל צעדים כמו ביטול הטבות ותגמולים", אומר אפעל.

"אבל גם הורדנו לא מעט משכבות המטה וההנהלה, והחברה לוקחת כמעט כל אזור שהיא יכולה להתייעל בו. לבנק, למשל, אין ברירה מלבד פיטורי עובדים בפרויקט מסוים, כי יש לו רק את עצמו כלקוח, אבל חברה כמו נס יכולה להיערך חצי שנה לפני תום הפרויקט, לדעת את מי לא כדאי לגייס לחברה וכך למנוע פיטורים. אין לנו 100% הצלחה בזה אבל כשיטה זה עובד".

עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי בימים האחרונים החלה התאגדות של קבוצת עובדים בנס במסגרת ההסתדרות במטרה להקים את ועד העובדים הראשון בחברת הייטק.

פחות מגה־פרויקטים

אפעל טוען שחברת אאוטסורסינג גמישה יותר במענה לקיצוצים, אבל זה לא סוד שגם חברות האאוטסורסינג מתכווצות. "בעולם האאוטסורסינג יש שתי מגמות מנוגדות. יש חברות שמוותרות על פרויקטים במיקור חוץ לטובת עבודה פנימית, מה שקרוי אינ־סורסינג. התחום שבו הלקוחות שלנו פועלים, למשל ביטוח או בנקאות, נתון ליותר רגולציות, ומצד שני יכול לגבות דמי ניהול נמוכים יותר.

כל זה מביא לתקציבי IT קטנים יותר, ואז הם נאלצים לבצע פעולות בתוך הבית וזה משפיע על הספקים. ויש את חוזי החשב הכללי באוצר ששונו (חוזה ההעסקה של עובדי IT בממשלה שבו נקבע רף מקסימלי של תשלום לשעת עבודה, א"ג), ואת הוצאות השכר שעלו, ויוצא שהמעסיק צריך להוציא יותר כסף. זה אומר שהפעילות של מי שקונים שירותי IT כוללת פחות מגה־פרויקטים בסדר גודל של 100 מיליון שקל. פעם היו כמה כאלה בשנה, והיום רוב הארגונים מעדיפים פרויקטים קטנים יותר, וטכנולוגיות נקודתיות יותר. מצד שני, יש הרבה חברות שדווקא בגלל הצורך להתייעל מוציאות חלקים מהפעילות שלהן לאאוטסורסינג.

להקים מערך תמיכה בלקוחות מרחוק זו עבודה מאוד לא פשוטה. צריך לגייס יועצים טכנולוגיים, אנשים שיבצעו את הפרויקט, לבנות מערכת שליטה ובקרה לשרתים. אבל לי יש את זה מוכן, ואם תחליט להקים מערך כזה אז כבר מחר הוא מתחיל לעבוד".

כשאפעל מדבר על מיקור־חוץ הוא מדבר על סקטור חדש שהתגלה לענף ה־IT בשנים האחרונות, ומגיע מכיוון מפתיע: האחות הסקסית יותר, תעשיית ההייטק הישראלית. נס ישראל משרתת חברות הייטק כאפלייד מטריאלס ואקטימייז בפעילויות במיקור חוץ בהודו, מזרח אירופה ובמרכז שהוקם בבאר שבע בתמיכת משרדי הכלכלה והאוצר. "היום, כשענף ההייטק מפותח, הוא מחפש להוציא החוצה מערכים שעולים לו הרבה כסף", אומר אפעל.