אדוארד סנודן: ה-NSA אוספת מידע דרך אנגרי בירדס ואפליקציות נוספות
לפי מידע חדש, סוכנויות הביון בארה"ב ובבריטניה חדרו גם לגוגל Maps, ליישום פליקר ולאפליקציות נוספות - כדי לאסוף נתוני מיקום, הורדות ואנשי קשר
קראו עוד בכלכליסט
המסמכים המסווגים שהציג סנודן הראו שה-NSA, ביחד עם המקבילה הבריטית שלה, GCHQ, פיתחו מאז 2007 כלים שמאפשרים לאסוף ולגנוב מידע אישי דרך אפליקציות. היקף פעילות הריגול הזו אינו ידוע.
לפי המידע שנחשף, GCHQ הצליחה להשיג גישה למידע שנאסף מגוגל Maps, אחת האפליקציות הנפוצות ביותר בעולם. ב-2012 הצליחו סוכנויות המודיעין לאסוף מידע דרך אנגרי בירדס, המשחק הפופולרי של רוביו. בנוסף, מנטרות סוכנויות המודיעין גם את אפליקציות פליקר, פליקסטר ומספר יישומים שמחוברים לפייסבוק (אם כי לא את אפליקציית פייסבוק עצמה).
המידע שנאסף מהאפליקציות והמשחקים כלל מיקום (לפי ניטור הרשתות אליהן מחובר הטלפון), מסמכים שהורדו למכשיר, היסטוריית גלישה ורשימות אנשי קשר.
ה-NSA, מצידה, טענה שלא התעניינה במידע שקשור לאנשים שאינם "מטרות מודיעין לגיטימיות". ודובר מטעמה אמר ל-BBC כי כל טענה לפיה הסוכנות מתעניינת באמריקאים שומרי חוק אינה נכונה.
גם מרגלים אוהבים משחקים
מבחינת סוכנויות המודיעין, מדובר במבצע ריגול לגיטימי: משתמשים רבים אוהבים משחקי מובייל ואפליקציות פופולריות בלי קשר לעיסוקם – אפילו אם מדובר במחבלים ופעילי טרור שונים. כאשר מנסה סוכנות לבנות תמונה מודיעינית של רשת טרור, היא תקבץ רסיסי מידע מסוגים רבים. מטבע הדברים, לא מעט מהמידע הזה יכול להגיע משירותים מקוונים ואפליקציות פופולריות.
ככל הנראה שהמפתחות עצמן לא העבירו את המידע שנאסף לסוכנויות המודיעין. אלו האחרונות פיתחו כלים שמאפשרים לשאוב את המידע דרך יירוט תעבורת הרשת בין הסמארטפון ושרתי החברה המפתחת. אפשרות נוספת היא חדירה לשרתי מפעילות האפליקציות – אשר בעצמן אוספות מידע (רשימת ההיתרים של היישום, אותה צריך המשתמש לאשר לפני ההתקנה).
תגובה אחת לכתיבת תגובה