אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טוקיו 2020, האולימפיאדה הבריאה

טוקיו 2020, האולימפיאדה הבריאה

בחירתה של טוקיו נראית כבחירתו של הוועד האולימפי במשחקים צנועים וזהירים יותר. "בבנק כבר יש קרן אירוח בת 4.5 מיליארד דולר", אומר טסונקאזו טאקדה, נשיא הוועדה המארגנת של טוקיו 2020 לכלכליסט. "היא גדולה יותר מתחזית ההשקעה שלה אנו נזדקק"

28.01.2014, 09:55 | יונתן יעקבזון

ב־7 בספטמבר 2013 בבואנוס איירס הוכרזה טוקיו כמארחת אולימפיאדת 2020. 18 אלף ק"מ משם, בבירת יפן, אלפי מקומיים הצטרפו לסצנות השמחה. 2,000 מביניהם התגודדו באולם ההתעמלות שליד אצטדיון קומאזאווה, שנבנה עבור אולימפיאדת טוקיו 1964, ואליהם הצטרפו רבים נוספים. החלטה זאת הפכה את טוקיו לעיר החמישית שזוכה לארח את האולימפיאדה פעמיים.

קראו עוד בכלכליסט

הדמיית האצטדיון האולימפי ביפן. עיצוב חדשני, צילום: Zaha Hadid הדמיית האצטדיון האולימפי ביפן. עיצוב חדשני | צילום: Zaha Hadid הדמיית האצטדיון האולימפי ביפן. עיצוב חדשני, צילום: Zaha Hadid

טוקיו נחשבה לכל אורך תהליך הבחירה לפייבוריטית הברורה. זאת בעיקר לאור העובדה שבעתודותיה של העיר נמצאים 4.5 מיליארד דולר, שהפכו אותה בעיני ה־IOC ליעד בטוח ויציב בהרבה מצמד יריבותיה מדריד ואיסטנבול, השרויות בעיצומם של משברים כלכליים וחברתיים. עם זאת, לאחר שמועמדותה של טוקיו לאירוח המשחקים ב־2016 נדחתה (היפנים הוציאו 200 מיליון דולר בתהליך) המשלחת היפנית לא לקחה סיכון ושילבה בין יחסי ציבור מחושבים ויתרונם הכלכלי. החל מפנייתה הרשמית של הנסיכה טאקאמודו וכלה בנאום המרגש של הספורטאית הפראלימפית, מאמי סאטו, היפנים שלפו שפנים מהכובע עד הרגע האחרון. הם אפילו לא חששו להתייחס לנקודת המחלוקת העיקרית במועמדותם — רעידת האדמה והצונאמי שפקדו את יפן ב־2011 והדליפה המתמשכת ממפעל הכוח הגרעיני שבפוקושימה. אדרבה, היפנים השתמשו באסונות אלה בתהליך הבחירה. המשחקים האולימפיים הוצגו על ידי היפנים כמקור ל"תקווה מחודשת" עבור הארץ הכואבת.

חישובים מסובכים

אך אולי מוטב ליפנים לרסן את קריאות ה"באנזאי!" שלהם על אף הכבוד שנפל בחלקם. על רקע אכזבתן של משלחותיהן לבואנוס איירס, בטורקיה ובספרד נשמעו גם אנחות רווחה מצד קבוצות ההתנגדות לאירוח המשחקים האולימפיים. ואכן, כדי להצדיק את ההוצאות הנלוות לאירוח אירועי ספורט בקנה מידה גדול, אולימפיאדה או גביע העולם בכדורגל, ישנו צורך בהצגתם של רווחים כלכליים. הבעיה היא, שחישוב ההכנסות באירועים שכאלה הינו עניין מסובך, והערים המארחות נוטות להגזים במספרים המתפרסמים לפני בחירה. האם הסיוע שמקבלת העיר שנבחרה לארח את המשחקים מטה את המאזן?

אוסטרליה מהווה מקרה בוחן. ב־1997 טענה ממשלת ניו סאות' וויילס, אחת משש המדינות באוסטרליה, כי אולימפיאדת סידני 2000 תהווה גורם משמעותי בכלכלה המקומית במהלך ולאחר המשחקים, כאשר אלו יזניקו את התיירות באזור. עם זאת, מחקר שנערך ב־2007 על ידי אוניברסיטת מונש בניו סאות' וויילס מצא שבין 1997 ל־2005 התיירות בניו סאות' ווילס צמחה בקצב מהיר יותר מבשאר חמש המדינות רק בשנת 2000. כמו כן, כאשר בוחנים מקרוב מקרים אקטואליים יותר, הממצאים אינם מבשרים טובות. ב־2007 הכריז הוועד האולימפי הבינלאומי כי סוצ'י שברוסיה תארח את אולימפיאדת החורף. התוכנית המקורית העריכה את ההוצאות ב־12 מיליארד דולר, אך שבע שנים לאחר מכן, העלות הכוללת עומדת על 52 מיליארד דולר. הפזמון חוזר על עצמו גם בריו דה ז'נרו, שנבחרה כמארחת המשחקים ב־2016. אל 14 מיליארד הדולר שהוקצבו כבר נוספו מעל ל־700 מיליון דולר, ובנייתם של המתקנים המיועדים לארח את המשחקים אינה עומדת בלוחות הזמנים. לכך מתווספת העובדה כי מחקר אחר מחקר מגיע למסקנה כי הערים המארחות את המשחקים מצליחות במקרה הטוב לכסות הוצאות.

הדמיית האצטדיון האולימפי בטוקיו. חצי מהסכום כבר קיים הדמיית האצטדיון האולימפי בטוקיו. חצי מהסכום כבר קיים הדמיית האצטדיון האולימפי בטוקיו. חצי מהסכום כבר קיים

יכול להיות טוב

אך לא הכל גוג ומגוג עבור הערים המארחות. ביולי האחרון הכריזה ממשלת בריטניה כי ההכנסות הכלכליות שהביאה אולימפיאדת לונדון 2012 כבר עברו את ההשקעה מכספי ציבור בה — בסך 13.7 מיליארד דולר, וכיום כלכלת בריטניה מציגה סימנים של התאוששות. בהודעת הממשלה נמסר כי האולימפיאדה תרמה בסך הכל לבריטניה 15 מיליארד דולר במסחר והשקעות, והוצאות התיירים הזרים עלו בכ־915 מיליון דולר. אולם בעוד המספרים שהוצגו מעידים כי בריטניה הצליחה לעבור את יעד ההכנסות של 20 מיליארד דולר, כלכלנים רבים תהו על האופן שבו נערך חישובה של הממשלה. ללא ספק האצטדיון חדש ושאר המתקנים הרלבנטיים שנבנו מהווים פרויקטים בעלי ערך מוסף לכלכלה המקומית, בין היתר בשל כוח העבודה שנדרש כדי להקימם ומכירת הכרטיסים במקרה של הראשון. מעבר למספרים, בריטניה הצליחה למצוא שימוש למתקנים היקרים שנבנו למשחקי לונדון 2012: האצטדיון האולימפי, שאליו קבוצת הכדורגל ווסטהאם תעבור, ומתקנים אחרים, שמראש נבנו כניידים, נמכרו לאירועי ספורט כגון מונדיאל 2014 ואולימפיאדת 2016 בברזיל. כמו כן, אזור סטנפורד, שהיה מוזנח ועני, שוקם וכיום מאכלס את הקניון הגדול באירופה, כאשר הוא נהנה מתחבורה נוחה וחדישה אל שאר חלקי העיר. אל מול המצב בסוצ'י וריו, לונדון 2012 עשויה להציע לוועד האולימפי תקווה ודרך מחשבה חדשה וחדשנית, שבמסגרתה הערים השונות ותושביהן יוכלו שוב לצהול עם קבלת האירוח בלב שקט.

ואכן, לא בכדי טוקיו עלולה לסמל את התפנית המחשבתית הזאת. היפנים התהדרו בכך שתקציב מועמדותה של בירתם עומד על 8 מיליארד דולר בלבד, סכום צנוע באופן משמעותי מתקציביהן של המועמדות היריבות. עובדה זאת נזקפת בעיקר לזכות תוכניתם של היפנים להשתמש מחדש במבנים הקיימים בקרבת מרכז טוקיו וכמו כן, לזכותה של מערכת התחבורה הציבורית היעילה שכבר קיימת בעיר. במסגרת הלך הרוח המיחזורי הזה, שלושה מהמבנים המרכזיים של משחקי 1964 בטוקיו יעברו תהליך השבחה כחלק מתוכנית שצפויה לחסוך לעיר מיליוני דולרים. עשרות מבנים חדשים צפויים לקום לקראת המשחקים, אך כמעט כולם ייבנו במרכז טוקיו, כדי לחסוך בהוצאות חיבורם למערכות התחבורה הציבורית. בנוסף, הכפר האולימפי הקומפקטי, אשר ייבנה בנמל טוקיו, יוסב לאחר האולימפיאדה לפרויקט מגורים.

. . .

"150 אלף עבודות"

"טוקיו היא בעלת תוצר מקומי גולמי גדול יותר מזה של כל עיר אחרת בעולם, לכן היא במצב כלכלי אופטימלי להבטחת קיומם של משחקים מצוינים", אומר טסונקאזו טאקדה, נשיא הוועדה המארגנת של טוקיו 2020, בראיון ל"כלכליסט". לפי טאקדה, "תקציב המשחקים הנו סביר ובעל גיבוי כלכלי מלא. בבנק כבר נחה לה קרן אירוח בת 4.5 מיליארד דולר, שלמעשה גדולה יותר מתחזית ההשקעה שלה אנו נזדקק. בנוסף, תקציב האירוע מביא בחשבון מקורות הכנסה פוטנציאליים, בהם מכירת כרטיסים וספונסרים. אנחנו צופים שלמשחקים תהיה השפעה חיובית על כלכלותיהן של טוקיו ויפן. לפי החישובים שנעשו על ידי מומחינו השונים, ההכנסה מקיומם צפויה להגיע לכ־25 מיליארד דולר וליצור יותר מ־150 אלף עבודות". עוד טוען טאקדה כי "המורשת האולימפית ושאר ההטבות הנלוות לאירוע יהיו עצומות, כך שעלויות ההשקעה שלנו ישתלמו בהחלט".

"פנינו למשלחות ושאלנו: 'כיצד עירכם יכולה לארח משחקים אולימפיים בני־קיימא. איך האירוע אצלכם לתוכנית הפיתוח של העיר, בהתחשב בתחבורה, תשתיות ונושאים חברתיים?'", סיפר נשיא ה־IOC תומאס באך ל־BCC. טאקדה ענה: "התוכנית של טוקיו 2020 היתה בהרמוניה מוחלטת עם החזון של העיר והאסטרטגיה ארוכת הטווח של העירייה. ההכנות למשחקים ישרתו את מימושו של חזון זה. חזון זה כולל יצירת חברה פעילה ובריאה יותר, שבה כולם יכולים ליהנות מספורט, והפיכת טוקיו למרכז תחבורה עולמי, דבר שיעלה עוד יותר את התחרותיות הגלובלית של העיר ואת קרנה". הוא מרחיב ומספר על התהליך הדקדקני שנערך בנושא: "ממשלת המטרופולין של טוקיו מינתה ועדה שתכלול את המושל, סגניו וראשי כל המשרדים האדמיניסטרטיביים, ותיצור תוכנית רבת־צדדים להכנה ולקיום המשחקים. הוועדה מתדיינת ותתדיין על מגוון רחב של נושאים, שהממשל ייאלץ להתחשב בהם כעיר, החל מבניית המתקנים והאולמות ועד ליישום אירועים תרבותיים וחינוכיים".

בחירתה של טוקיו נראית כבחירתו של הוועד האולימפי במשחקים צנועים וזהירים יותר, אשר אינם מסכנים את הכלכלה המקומית, ובמקום לנסות לשנות את הערים המארחות כדי שיתאימו לגודל האירוע, להתאים את האירוע לערים המארחות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות