אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

חקר ביצועים: השבוע של ברננקי, דנקנר ואנגרי בירדס

וגם: רוג'ר פדרר חזר למגרשים, חברות הבנייה מתנערות מאחריות, כל לידה הופכת לאייטם והסתיימה הוועידה השנתית בדאבוס

30.01.2014, 09:12 | כתבי כלכליסט

הנגיד עוזב

ערב כניסתו לבנק הפדרלי המרכזי של ארצות הברית, בינואר 2006, אמר בן ברננקי לעמיתיו באוניברסיטת פרינסטון שהוא מקווה שלא יזכרו אותו כשיסיים את תפקידו. שמונה שנים לאחר מכן, ברננקי ניהל השבוע את ישיבת המדיניות האחרונה שלו בפד כמושיע של הכלכלה הגדולה בתבל, זה שחסך מהאמריקאים וגם מהעולם שפל גדול נוסף. עושה רושם שהצניעות הזאת, שמקורביו מגדירים כאחת התכונות המרכזיות של ברננקי, שיחקה תפקיד מפתח גם בתפקוד קר הרוח והמדויק שלו. אולי זאת תהיה המורשת העיקרית של ברננקי: הערך הכלכלי של ענווה.

תמר טוניק

בן ברננקי , צילום: בלומברג בן ברננקי | צילום: בלומברג בן ברננקי , צילום: בלומברג

פדרר העיקר שחזר

לרגע היה נדמה שהוא חזר. הריקוד האלגנטי על המגרש, האפקטיביות, השקט. אפילו ליטוש של סגנון המשחק שהזכיר את ימיו הגדולים של המאמן שלו, סטפן אדברג, עם עליות תכופות לרשת. אבל בחצי הגמר של אליפות אוסטרליה הפתוחה רוג'ר פדרר נעצר. מה שקרה אחרי ההפסד שלו לרפאל נדאל לא באמת משנה. גם אם פדרר חזר רק לרגע, לתחרות אחת, גם אם בבאה שוב יפסיד בשלבים מוקדמים, זה היה שווה הכל. בלי שימוש בכוח מופרז, בלי דאחקות עם הקהל, באיפוק שוויצרי מוגזם - ככה אני אוהב את הטניס שלי. קלאסי, חכם, עגול ואנושי.

גולן פרידנפלד

אנגרי בירדס - פח שטמנו לעצמנו

אדוארד סנודן הזכיר השבוע לכולם שבעידן הנוכחי אין שום דבר תמים, ואנחנו כל הזמן חשופים. מתברר שאפילו משחק מטופש לטלפון חכם, עם ציפורים שצריכות לפוצץ חזירים, משמש את סוכנויות הביון האמריקאיות כדי לרגל אחרי אזרחים. אולי הן מגלות ככה מי טוב ביירוט, ועלול להיות הבא שיידה אבנים או יתנגש במגדלים. אולי הן סתם נהנות לעקוב אחר עומק האסקפיזם ולדעת שאפשר להמשיך להאכיל את האזרחים קש ועזים. אבל מעבר לגיחוך שהגילוי הטרי של המדליף מעורר, יש כאן מסקנה אחת ברורה, שהיא כבר לא בדיחה: זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך.

דור צח

אנגרי בירדס אנגרי בירדס אנגרי בירדס

פנסיה לשכר מינימום - זמן להלאים

השבוע קיבלתי את דו"ח הפנסיה התקופתי של מישהי שעובדת בחברה קבלנית תמורת שכר מינימום. סוכן הביטוח שלה, מסיבה שנשגבת מבינתי, שכנע אותה לחסוך בביטוח מנהלים עם דמי ניהול של 9% מכל הפקדה חודשית ועוד 1.2% מסך החיסכון המצטבר. כך שליש מהפנסיה שלה, כלומר מרמת החיים העתידית שלה, הולך לפח. אי אפשר לצפות מעובדי שכר מינימום עם כוח מיקוח אפסי להתעקש על תנאי הפנסיה שלהם. כנראה גם אי אפשר לצפות מסוכני הביטוח שיפסיקו להיות סוכני ביטוח ולשאוף בעיקר למקסימום רווחים. צריך לצפות להתערבות שר האוצר יאיר לפיד, כזאת שתיקח את הפנסיה של כל עובדי שכר המינימום, כמיליון בני אדם, ותעביר אותה לידי ביטוח לאומי או עמיתים (הגוף שמנהל את קרנות הפנסיה שהולאמו). דמי הניהול יצנחו ב־90%, רמת החיים של הפנסיונרים העתידיים תעלה, והמדינה תזקוף לזכותה דאגה אחת, חשובה, לאזרחיה.

שאול אמסטרדמסקי

דנקנר ועכשיו עם קצת פחות רגש

נוחי דנקנר יחל בימים הקרובים במשא ומתן עם הבנקים להסדר החוב שלו בחברות הפרטיות, שהיקפו כחצי מיליארד שקל. בניגוד להסדר הארוך והמתוקשר מול מחזיקי האג"ח, כאן המהלך יהיה קצר וסמוי מהעין. לא נשמע ש"הבנקים טורפניים", שיש "בנק אחד שרוצה במפלתו", או שהוא עצמו "יפסיד בקרב אבל ינצח במערכה". דנקנר לא ינסה למשוך עוד זמן, ואז עוד קצת. ההסדר מול הבנקים יהיה יעיל גם משום שכבר אין הרבה מה לקחת, אבל גם משום שבהסדר מול הבנקים דנקנר כבר לא ישתמש בנשק האמוציות. כשוועדת אנדורן תנסח בקרוב כללים להסדרי חוב, כדאי שתמצא דרך להכריח את בעלי השליטה להשאיר את המניפולציות הרגשיות בבית.

אתי אפללו

נוחי דנקנר, צילום: אוראל כהן נוחי דנקנר | צילום: אוראל כהן נוחי דנקנר, צילום: אוראל כהן

 

חברות הבנייה מתנערות מאחריות

חיפוי זכוכית צנח מעל רחוב אבן גבירול ההומה היישר מקומה עליונה במגדל G, מהיוקרתיים בתל אביב. הפעם זה נגמר בלי נפגעים, מה שאפשר לחברה שבנתה את הבניין ומחזיקה אותו, גינדי החזקות, להגיב ב"היסדקות זכוכית מחוסמת הנה שכיחה ואופיינית במגדלים המחופים בקירות מסך". זו תגובה מקוממת, שממש מסירה מהחברה כל אחריות לבטיחות ומעוררת תחושה שבעוד רגע, בבניין כלשהו, סטנדרטי בחדרה או יוקרתי בתל אביב, יתרחש אסון. אפשר להתנות קבלת טופס 4 בתליית שלט "זהירות מפולת" על כל בניין, ושהציבור ייזהר. עדיף לקבוע סטנדרטים גבוהים יותר לאיכות הבנייה בישראל.

טל פמסון

כל לידה אייטם

כמה שעות אחרי שידור "בייבי בום", ובלי שום קשר, נחתה בתיבות המייל של הכתבים ההודעה הבאה מבית החולים מעיני הישועה בבני ברק. כל כך מעט מילים, כל כך מעט מודעות, בשיקוף כל כך מדויק של המציאות המקומית: "אשה בשנות השלושים המוקדמות ילדה במרכז הרפואי מעיני הישועה בשעה טובה זוג תאומות שלישי במספר. לאשה זוג תאומים, בן ובת, בגיל 5, זוג תאומות בגיל 3, וביניהם למרבה הפלא ילד בודד... הזוג השלישי — שתי בנות נוספות שנולדו בריאות ושלמות. למשפחה דירה צנועה בגודל 35 מ"ר והם חיים בה באושר רב ומגדלים משפחה לתפארת. היולדת מוכנה לדבר עם אמצעי התקשורת".

מיקי פלד

כל לידה - אייטם, צילום: shutterstock כל לידה - אייטם | צילום: shutterstock כל לידה - אייטם, צילום: shutterstock

דאבוס מסיבה במקלט

ועידת דאבוס כבר מזמן אינה אירוע כלכלי. היא אפילו לא מתיימרת להיות. חבל. יש לא מעט אתגרים כלכליים בוערים שהדרך היחידה לפתור אותם היא בשיח פתוח של ראשי המדינות. מקלטי המס, למשל, או הטבות המס לתאגידי הענק בכלל. אבל בוועידה שבה אורחי הכבוד הם בכירים בחברות ענק כמו גוגל, שמשתמשת במקלט מס, וראשי מדינות כמו בנימין נתניהו, שבעצמו נהנה בעבר ממקלט מס, אין מי שיעלה את הנושא על השולחן. רק שילוב כוחות יכול לחסוך למשלמי המסים בכל העולם הפסד של מיליארדים רבים מאוד, אבל בדאבוס מסתפקים בלחגוג.

גלית חמי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות