"המשבר בלירה הטורקית - קשור באופן הדוק למדיניות של הפד"

יום לאחר הודעת הבנק הטורקי על הזנקת הריבית וההעלאה המתונה אך הבלתי צפויה של הריבית בהודו, שוק המטבעות העולמי מגיב. בישראל לא חורג הדולר מהגבולות בהן הוא מדשדש לאחרונה, למרות ההתערבות של בנק ישראל ביומיים האחרונים. הדולר היציג נקבע ללא שינוי ב-3.49 שקלים. היורו נחלש ב-0.2% ל-4.76 שקלים.

מניות והמטבעות של מרבית מדינות אסיה התחזקו הלילה, על רקע המהלך המפתיע של הבנק הטורקי שהעלה את הריבית ב-5.5% ל-10%. במקביל החליט הבנק להעלות את הריבית ללווים ל-12% מ-7.75% ואת הריבית למלווים מ-3.5% ל-8%.

הראנד הדרום אפריקאי צולל ב-2% מול הדולר, הרובל הרוסי מאבד 1% לשפל כל הזמנים והלירה הטורקית נחלשת ב-1% לאחר שהתחזקה ב-4% מול המטבע האמריקאי.

אתמול העלה גם הבנק המרכזי בהודו את הריבית, מ-7.75% ל-8%, בניגוד למרבית תחזיות האנליסטים. הלירה הטורקית מזנקת היום ב-3% מול הדולר הרופי ההודי התחזק הלילה ב-0.6%. ג'וף קנדריק (Geoff Kendrick), ראש מחלקת מחקר מט"ח במורגן סטנלי, בירך על הצעד הטורקי וההודי. "מדיניות מוניטרית סופר אגריסיבית בשווקים המתעוררים תסייע למטבעות, משום שהיא מרסקת את הביקוש המקומי. התוצאה היא הפיכת המטבע לאטרקטיבי יותר עבור משקיעים זרים, שיקבלו עבור המטבע החזרים גבוהים במיוחד", אמר קנדריק.  

התוצאה של העלאות הריבית היתה כאמור זינוק של המטבעות האסייתיים. המשבר בבורסות ובמטבעות של המדינות המתפתחות הגיע לשיאו בשנת 2013, כשסל המטבעות הנסחרים ביותר איבד 10% מערכו, הירידה התלולה ביותר מאז 2008. הבורסות של 20 הכלכלות המתפתחות המובילות איבדו מעל 450 מיליארד דולר מערכן.

טל זהר, מנכ"ל FXCM ישראל הסביר את אירועי השבועות האחרונים: "הקריסה של המטבעות של המדינות המתעוררות היא אחת מתופעות הלוואי המזיקות, וכנראה הפחות צפויות, של מדיניות ההרחבה הכמותית המסיבית שניהל הבנק הפדרלי בשנים האחרונות. למעשה, ההון הזול שזרם לשווקים הללו וסייע לפמפם את שוקי המניות, המטבעות וההלוואות המקומיים, כעת עושה את דרכו החוצה, במהירות ובלי סנטינטים, וגורם לירידה חדה בנכסים הללו. הנזקים הכלכליים של המגמה הזו הם אדירים – אינפלציה, קריסה בשוק הנדל"ן, אבטלה, התערערות המערכת הבנקאית ועוד.

"מה שקרה בשבוע שעבר היה התקף של פאניקה במסגרת התהליך הזה, בעקבות הקריסה של המטבע של ארגנטינה. המהלך הדרסטי שביצע הבנק של טורקיה אולי יסייע לייצב את הגל הנוכחי, אבל המגמה הזו צפויה להימשך במקביל לצמצום ההרחבה הכמותית ומציבה את הכלכלות הללו בסיכון גבוה, ולמעשה את כל המערכת הגלובלית. סחרור מסוכן בשווקים הללו יגרור גם את השווקים המובילים, כפי שראינו בשבוע שעבר, וזה עשוי להיות שיקול בתכנון קצב הצמצום מצד הפד. בהקשר זה, מעניין יהיה לראות האם הבנק יפתיע היום בערב ויבצע הפוגה בצמצום".

גיא בית אור, כלכלן שווקים גלובאליים במחלקת המאקרו של פסגות, אמר: "גם בהודו, בדומה לטורקיה, מדיניות הבנק המרכזי עומדת בניגוד לעמדת הממשלה. גם בהודו, הבנק המרכזי מנסה לשקם את אמון השווקים כאשר הוא מאותת כי האינפלציה, יציבות המטבע והיציבות הפיננסית עומדות כרגע במקום הראשון, לפני הצמיחה, שהיא 4.3% בלבד.

"כאשר אנו מתבוננים על השווקים המתעוררים, המדינות הפגיעות ביותר הן אלו הסובלות מגירעונות בחשבון השוטף עם ירידה ביתרות המט"ח (לאחר שבשנה האחרונה ניסו להגן על המטבע) ומאינפלציה גבוהה. בין אלו ניתן לציין את טורקיה, הודו, אינדונזיה ודרום אפריקה. העלאות הריבית בהודו, טורקיה ומוקדם יותר החודש גם בברזיל קשורות באופן הדוק לנעשה בארה"ב. צמצום ההרחבה הכמותית, אשר צפוי אף להמשיך בהחלטת הריבית הקרובה של הפד היום בערב".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל פיננסים, אומר הבוקר כי הבנק הטורקי היה חייב לפעול. "בשבוע האחרון הפתיע הבנק המרכזי בטורקיה פעמיים. בפעם הראשונה בסוף השבוע שעבר, כאשר הותיר את הריבית ללא שינוי בלחץ הממשלה (תוך התערבות אישית של ארדואן). זאת, על אף המשך היחלשות המטבע המקומי והאינפלציה הגבוהה. מהלך זה הביא לפיחות משמעותי במטבע המקומי ולאובדן אמון ציבורי שגרר את העלאת הריבית החריגה אמש. המהלך החריג אמש הביא להתחזקות המטבע המקומי בכ-4 אחוזים בלבד (הלירה הטורקית עדיין נמוכה ב-20 אחוזים מרמתה לפני כשנה).

כיום הריבית בטורקיה היא הגבוהה ביותר מבין 20 הכלכלות הגדולות בעולם. למרות המהלך, להערכתינו, עדיין לא הוסר החשש מהמשך פיחות במטבע המקומי; על רקע הסיכונים הפוליטיים, הגירעון העצום במאזן התשלומים והחשש שראש הממשלה יגיב למהלך במדיניות פיסקאלית מרחיבה ביותר", הוסיף קליין.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, אמר הבוקר כי הזעזועים בשוקי המטבעות בטורקיה, הודו וארגנטינה הם שגררו אמש להחלטה של הבנק המרכזי הטורקי לבצע העלאה חדה בשער הריבית "בכך מצפה הבנק המרכזי לבלום את הפיחות החד ולמתן לחצים אינפלציוניים בציפייה כי הדבר יגרור לירידת רמת האינפלציה בשנת 2015 לכדי 5%", אמר פריימן.

 

בנק ישראל רכש אתמול בשוק יותר מ-100 מיליון דולר, ויום קודם לכן כ-200 מיליון דולר. "בנק ישראל מעלה הילוך בניסיון לדחוף את שער החליפין מעלה. ההשפעה על תנועת המחיר, כמו בכל הפעמים הקודמות בחודשים האחרונים, היתה מינורית והצמד עדיין נותר מתחת לרף 3.50. בנק ישראל מנסה לייצר הרתעה פסיכולוגית למול השוק והספקולנטים, אבל רק התמדה לאורך זמן בתכנית הרכישות ורטוריקה נוקשה יותר עשויות להשיג את המטרה", אומרים ב-FXCM

"היום עשויה שוב לזנק התנודתיות במסחר בדולר בעולם, וגם בזירה המקומית, וזאת בעקבות תוצאות ישיבת המדיניות של הבנק הפדרלי. הבנק ביצע בישיבתו הקודמת צמצום ראשון בהיקף ההרחבה הכמותית, מ-85 מיליארד דולר ל-75 מיליארד דולר. השאלה היא האם הבנק יבצע צמצום נוסף בהיקף רכישות האג"ח או שמא הבנק יבצע הפוגה בין צמצום אחד לשני כדי להעריך את ההשפעה על השוק", אומרים ב-FXCM.