פייסבוקיסטן, או: למה פוליטיקה ורשתות חברתיות לא מתערבבים

הוא ליברל? עירפו את ראשו!

עבדכם הנאמן מוזמן מדי פעם לכל מיני פאנלים, שבהם ארגונים פוליטיים כאלה ואחרים (שעדיין מונעים על ידי אדי הדלק של המהפכה המצרית מ-2011) מפנטזים על כך שהם יצליחו להשיג שינוי פוליטי באמצעות פייסבוק.

בדרך כלל התפקיד שלי הוא לשפוך מים צוננים על העניין: פייסבוק היא לא כלי לשינוי פוליטי, כי אם כלי בידורי. אם אתם באמת פוליטיים, כנראה שתמשכו תשומת לב שלילית ופייסבוק תצנזר אתכם; הרשת החברתית לא אוהבת מחלוקת ובלוגרים פוליטיים מגלים עד כמה קל לצנזר אותם. די בכך שכמה גולשים מהצד השני של המפה הפוליטית יתלוננו. זה קרה גם לי: פעם פרסמתי שיר לעג שמישהו עשה מטוקבק רווי שנאה של גולש אחר. זה האחרון התלונן ונענה - משום שבפייסבוק מותר להביע שנאה, אבל לא ללעוג לאנשים. ההתנהלות הזו של הרשת החברתית כבר זכתה לכינוי: פייסבוקיסטן.  

מחקר חדש מגלה סיבה נוספת לכך שפייסבוק היא כלי פוליטי חלש: המשתמשים עצמם. מסתבר שמאחר והקשר בין משתמשי פייסבוק הוא רופף עד אפסי, מי שמביע דעה קיצונית צפוי לאבד במהירות חברים ברשת החברתית. פייסבוק היא הרי שיקוף של החברה, התפיסות ששולטות בה הן אלו המשויכות למיינסטרים. תתפלאו לגלות, למשל, כמה יהודים ישראלים חושבים שהתפיסה שכל בני האדם שווים בזכויותיהם היא קיצונית.

ברגע שמישהו חושב שאתם קיצוניים, הוא פשוט ימחק אתכם. משום מה, אנשים לוקחים את המחיקות הללו באופן אישי - כך שלא מן הנמנע שעם הזמן יתאמצו להביע דעות פחות קיצוניות או לדבר על פוליטיקה בפייסבוק באופן כללי, כדי שלא לאבד חברים.יש בזה היגיון: מי צריך את כאב הראש וכאב הלב הזה, כשיש כל כך הרבה חתולים חמודים באינטרנט ותוכניות ריאלטי גרועות בטלוויזיה?

החוקרים מצאו גם שוויכוחים פוליטיים בפייסבוק משפיעים לרעה לא רק על המשתתפים אלא גם על הקוראים מן הצד. בקיצור, אם אתם רוצים לשנות את העולם, כדאי שתנסו לעשות את זה לא דרך הדף האישי שלכם בפייסבוק (המחקר לא בדק את ההשפעה של עמודים יעודיים פוליטיים).

העם רוצה חופשה מוזלת

פייסבוק אולי לא מתאימה לפעולה פוליטית - אבל מחאה צרכנית היא סיפור אחר. לפול קוקסון, תושב בריטי ממוצע, נמאס מהמזימה השגרתית של מוכרי הדילים לחופשות ובעלי המלונות, קרי ההעלאה האוטומטית של מחירים ברגע שתלמידי בתי ספר יוצאים לחופשה. כלומר, ברגע שבו אתה חש את הצורך הרב ביותר לאפסן את הצאצאים שלך איפשהו. ההבדל בין נופש עם הילדים בתקופת הלימודים ונופש איתם בתקופת החופשה יכול להגיע ל-600 ליש"ט. קוקסון ואחרים ראו בכך גם עידוד משתמע להוציא את הילדים לחופשה בזמן הלימודים.

קוקסון לא חשב שהוא יכול לעשות משהו ולא ראה טעם בפניה לחבר הפרלמנט שלו, אז הוא כתב סטטוס בפייסבוק. הוא לא האמין שזה יגיע לאיפשהו, כי היו לו בסך הכל 250 חברים, אבל הוא כתב בכל זאת. תוך זמן קצר הסטטוס שלו נסק: עד כה, מדווח ה-BBC, יותר מ-143,000 איש שיתפו אותו.

ההצלחה של מחאת החופשה בפייסבוק עודדה אנשים אחרים לפנות בעצומה רשמית לממשלה. מסתבר שממשלתו המקוונת של דיוויד קמרון הציבה רף זהה לעצומות שהציב הבית הלבן: 100,000 תומכים. הבריטים שרוצים חופשה זולה הצליחו לשבור את הרף הזה בקלות. בקרוב, אם כן, תצטרך הממשלה לגבש עמדה בנושא.  

בקרב חברות הנופש מיהרו לומר שהם פשוט מצייתים לכללי ההיצע והביקוש. אם יש לכם עלות מסוימת ומספר מוגבל של מקומות, למה אתם צריכים להעלות מחירים כשיש יותר ביקוש? מה רע בסתם "כל הקודם זוכה"? בעקבות הסטטוס של קוקסון, נראה שהם יצטרכו בקרוב לתת תשובה לשאלה הזו.

המדיה החברתית בשירות התקשורת, ולהיפך

טוויטר הודיעה אמש (ד') על שיתוף פעולה עם רשת CNN במיזם חדש: הוא מכונה Dataminr והתפקיד שלו בחיים יהיה לעדכן עיתונאים על כך שקרה בטוויטר משהו שצריך לעניין אותם.  

זה חיובי באופן כללי, אם אתם אוהבים עיתונאים עצלנים. פחות חיובי, אם אתם חושב שחדשות הן לא בהכרח התבטאויות. רשתות חברתיות סיפקו לנו לא מעט חדשות בשנים האחרונות, לעתים ברמות שמזכירות סובייטולוגיה ישנה ורעה.  

טוויטר לא לבד בתחום הזה. פייסבוק שוקלת בימים אלה לשכור עורכים אנושיים כדי להחליט אילו סיפורי חדשות צריכים להופיע בפיד שלכם. אם להיות ארסי, אחרי שמונה שנים פייסבוק הגיעה למסקנה שהאלגוריתם שלה כשל ושהיא שכרה מתכנתים יקרים שלא הצליחו לשפר אותו. עכשיו אין לה ברירה אלא להשתמש בכלי הישן ביותר בתחום -אוצרים ועורכים - כדי לתת לקוראים שלהם את מה שהיא חושבת שהם צריכים.

יש כאן בעיה ניכרת. בתור התחלה, פייסבוק היא אוצרת בעייתית מאוד, שמוטה נגד חדשות פוליטיות. מעבר לכך, כשיש כלי תקשורת שמגיע ליותר ממיליארד בני אדם והוא מתחיל להפעיל שיקולי עריכה, כמה רגולטורים צריכים להתעורר ובדחיפות. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במהירות במצב שבו פייסבוק מתחרה בכלי תקשורת אחרים ומספקת לנו בעיקר חדשות הרדמה.

קצרצרים

1. מגרשי השדים בארצות הברית זועמים: קבוצה חדשה פולשת לתחום שלהם ועושה בו מהומות. מגרשי השדים החדשים לא טורחים להגיע אל הקורבן, ומנסים לבצע את גירוש השדים שלהם באמצעות סקייפ. מגרשי השדים המסורתיים טוענים שהחדשים הם נוכלים ומאחזי עיניים. בזה אין שום ספק. העניין הוא שגם האמינות של העוסקים המסורתיים, איך לומר, לא מזהירה.

2. חברת רוביו, מפתחת אנגרי בירדס, מנסה כמיטב יכולתה להרחיק את עצמה מה-NSA לאחר שהתחוור שהאפליקציה שלה שימשה את הסוכנות בגניבת מידע ממשתמשים. זה לא כל כך עבד: האקרים תקפו את האתר של רוביו והשחיתו אותו, כשהם מעלים לוגו של "ציפורים מרגלות" במקום ציפורים זועמות. רוביו, נזכיר, טוענת שהיא כלל לא היתה מעורבת בגניבת המידע ושה-NSA גנבה אותו על ידי השתלת פרסומת של צד שלישי. 

3. בשימוע עוין שנערך אמש (ד') לארגוני המודיעין של ארה"ב, אולצה ה-NSA להתחייב לדווח תוך 30 יום על האזרחים האמריקאים שאחריהם ריגלה. ה-FBI יצטרך להסביר בתוך חודש לוועדת הקונגרס מה משקל הראיות שהבולשת צריכה להשיג ממגדלים סלולריים ואפליקציות. במהלך הדיון, נאלץ מנהל המודיעין הלאומי, ג'יימס קלאפר, להודות שמעולם לא נעשה כל שימוש במידע שה-NSA אוספת כדי לחקור מקרה ספציפי של טרור - אבל טען שהאיסוף היה חשוב כי "הוא הוכיח שטרוריסטים לא היו במגע עם מספרי טלפון בתוך ארה"ב". וואו. בשביל זה בניתם את כל המכונה הזו? אגב, רק לפני כמה חודשים טענה ה-NSA שהמידע שלה סיכל מזימות רבות של מחבלים. 

4. הבית הלבן הודיע שאם 100,000 אזרחים יחתמו על עצומה, הבית הלבן יתייחס אליה רשמית. בעבר היו לכך תוצאות מעניינות, במיוחד כאשר הבית הלבן נדרש להסביר מדוע איננו בונה כוכב מוות מסרטי "מלחמת הכוכבים". בימים האחרונים, הצליחה עצומה מקוונת נוספת לגרוף 100,000 תומכים: הדרישה לגרש את ג'סטין ביבר מתחומי ארה"ב. המפורסתם, שפעם הוציא דיבה על קהילת המוזיקאים בטענה שהוא אחד מהם, ביצע כל מיני עבירות. יש, כמסתבר, גם עצומת נגד, אבל היא גרפה עד כה רק 1,488 תומכים.