נוחי דנקנר הגיש ערעור לעליון על החלטת אורנשטיין: "ביהמ"ש הושפע מאווירת העליהום נגד"
הערעור נגד ההחלטה לאשר את העברת אי.די.בי בהסדר הנושים לאטלשטיין ומוטי בן משה, מתבסס לטענת דנקנר על כך שהחוק אינו מאפשר כפיית הסדר הבראה על חברה, אלא בהסדר נושים שמתקבל בהסכמת החברה, או הליכי פירוק כפוי
נוחי דנקנר הגיש ערעור לבית המשפט העליון על החלטתו של השופט איתן אורנשטיין בבית המשפט המחוזי בת"א, לאשר את העברת אי.די.בי אחזקות בהסדר הנושים לאדוארדו אטלשטיין ומוטי בן משה.
קראו עוד בכלכליסט
"ביהמ"ש הושפע מאווירת העליהום נגד דנקנר"
"ההסדר שאושר אינו, ועדיין רחוק מלהיות עשוי. לא התקבלו שום אישורים הדרושים להסדר מהרגולטורים השונים", נאמר בערעור. "קשה להשתחרר מהרושם הקשה כי פסק הדין של בית המשפט הושפע בצורה לא מבוטלת מאווירת העליהום הציבורי כלפי מר דנקנר, שלובתה ותוזמנה ע"י גורמים אינטרסנטיים (בין מקרב חלק מהגורמים המוסדיים ובין מקרב נציגי קבוצת אקסטרה), וקשה להשתחרר מהרושם שבית המשפט נסחף בפסק דינו ובהחלטותיו אחרי דרישה ציבורית להעניש את דנקנר על כשלונו העסקי".
דנקנר מביא בערעור השוואה עם הסדרים אחרים , ומציין שהסדר אי.די.בי מחק לנושים 600 מיליון שקל. "מדובר בתספורת קטנה יחסית של 30% ובמספרים מוחלטים של 600 מיליון שקל, ביחס להסדרים אחרים: יצחק תשובה ביצע תספורת של 70% ומחיקה של 2.15 מיליארד שקל בדלק נדל"ן, עידן עופר תספורת של 50% ומחיקה של 1.5 מיליארד דולר בצים. מוטי זיסר ביצע תספורת של 50% ומחיקה של 1.8 מיליארד שקל באלביט הדמיה ולמרות כל אלה הפך דנקנר לשק החבטות הציבורי".
למה זה קרה? לטענת דנקנר "הסיבה האמיתית לקמפיין הציבורי הינה העובדה שלמרות שההסדרים הענקיים שנעשו בחברות כושלות אחרות, ראו גורמים אינטרסנטים מבין מחזיקי האג"ח והנאמנים וכן אלשטיין ובן משה הזדמנות פז באפשרות להשתלט על הקונצרן שבו כמה מהחברות המשובחות והאיכותיות שדנקנר השקיע בפיתוחן מאות מיליוני שקלים מכספו האישי. יצירת תדמית שלילית דווקא לדנקנר, שנחשב בכיר אנשי העסקים בישראל וזכה כמעט בכל פרס ניהול אפשרי ב-8 שנותיו הראשונות כיו"ר החברה, נועדה לאפשר לאותם גורמים אינטרסנטים להכין את הקרקע בציבור להשתלטות עויינת על הקונצרן תוך הדחת דנקנר מהחברה".
דנקנר רומז לכך שישנה אפשרות שבפתיחה של המשחק מחדש, יציע עם הקבוצה שמאחוריו סכום גבוה יותר משהציעו שתי הקבוצות.
דנקנר הגיש את הערעור ליתר ביטחון ובמקביל לבקשה שלו לבית המשפט למנות את 45 ימי הערעור מיום ההחלטה בבקשה שהגיש לבית המשפט המחוזי לקיים דיון חוזר בהסדר.
17 תגובות לכתיבת תגובה