אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הקרן הממשלתית שמחברת את היזמים לעולם הערבי

קרן אל־בוואדר, שהוקמה על ידי ממשלת ישראל וקרן פיטנגו, משקיעה רק בחברות ויזמים מהמגזר הערבי, אבל אלה חוששים שבעולם הערבי לא ירצו לעבוד איתם אם יגלו מאיפה הגיע המימון. כלכליסט חושף את החברות שבהן השקיעה הקרן, שמטפחת דור חדש של יזמים

02.02.2014, 23:40 | מאיר אורבך

הפריצה של חברות ישראליות לעולם הערבי עוברת דרך קרן הון סיכון של ממשלת ישראל: "כלכליסט" חושף לראשונה חלק מההשקעות של אל־בוואדר, קרן ההון סיכון מייסודם של הממשלה וקרן פיטנגו.

הקרן השקיעה עד היום בשבע חברות, ומרביתן לא ששות לחשוף את העובדה שקיבלו מימון מקרן המזוהה עם ממשלת ישראל, בשל חשש שבמדינות ערב - קהל היעד העיקרי שאליו הן פונות - יעדיפו שלא לעבוד איתן.

מלמדים את היזמים הערבים איך בונים חברה

אל־בוואדר, שפועלת מנצרת, מחויבת להשקיע בחברות שהוקמו על ידי יזמים ערבים ישראלים. מרבית היזמים במגזר הם חסרי ניסיון בהקמת חברות ולא מחוברים לרשתות החברתיות של היזמים המקומיים או לשוק ההשקעות המקומי. לכן פעמים רבות משקיעי הקרן לימדו אותם איך להקים את החברה ואיך להתנהל מול משקיעים. "יש להם יכולת אקדמית גבוהה עם רעיונות טובים מאוד. אנחנו צריכים להשקיע מאמץ כדי לבנות איתם תוכנית עסקית ולהוביל את החברה", מסביר ג'ימי לוי, השותף המייסד של אל־בוואדר.

מימין איהאב פרח, ג מימין איהאב פרח, ג'ימי לוי, רמי קליש וחמי פרס | צילום: גיל נחושתן מימין איהאב פרח, ג

אחת הפעילויות החשובות שעשתה הקרן היא רתימת שורה של בכירים במשק הישראלי לטובת החברות שבהן השקיעה הקרן. הבכירים שמגיעים על תקן יועצים ומנטורים אמורים לסייע ליזמים החדשים להקים את החברות.

"מרבית היזמים מעולם לא פתחו חברה או יודעים איך להקים פעילות עסקית בעולם הטכנולוגי", מסביר לוי. "המנטורים שאנחנו מחברים לחברות אמורים לסייע להם לגשר על הפער במהירות. כדי ליצור מחויבות של המנטורים הם מקבלים שכר על פעילותם".

לוי מוסיף כי "אנחנו לוקחים כמובן מאליו את הרשתות שיש בין החברים בישראל, כמו קשרים שנוצרו בצבא ובאוניברסיטאות. ליזם ישראלי תמיד יהיה עם מי לדבר ודרך גישה למשקיעים מקומיים. ליזמים הערבים אין גישה או חיבור לרשתות אלו. אנחנו מאמינים שאנחנו משנים את המצב הזה".

השקעה בעסקים חדשים וגם בחברות קיימות

אל־בוואדר (סימנים ראשונים) נולדה כיוזמה של ממשלת ישראל. ב־2009 פורסם מכרז להקמת קרן שתכלול שותפות בין הממשלה למגזר הפרטי, במטרה להגביר את הפעילות הכלכלית במגזר המיעוטים.

המכרז קבע כי הקרן תוקם לתקופה של עשר שנים, תבצע השקעות בעסקים במגזר המיעוטים ואמורה לסייע בפיתוח העסקים במגזר, בין היתר, על ידי השבחה ושדרוג של עסקים קיימים וסיוע בהקמת עסקים חדשים. עוד נקבע כי הקרן תחויב לבצע את כל השקעותיה בתוך חמש שנים מיום הקמתה. כמו כן, הממשלה תקבל תשואה של 5% על השקעה בקרן, וביום פירוק הקרן היא תעביר לשאר השותפים בה 50% מכל תשואה עודפת מעל לאותם 5%.

בתחילת 2010 זכתה קרן פיטנגו במכרז להקמת הקרן. הממשלה השקיעה כ־80 מיליון שקל בקרן כשותף מוגבל, שאינו יכול להשפיע על ההחלטות לביצוע השקעות בחברות, ופיטנגו גייסה לקרן עוד כ־97 מיליון שקל כך שהיקף הקרן הוא כ־177 מיליון שקל.

השותפים בקרן אל־בוואדר הם ג'ימי לוי, השותף המייסד ואחד ממקימי גליל סופטוור - בית התוכנה הראשון הגדול במגזר הערבי, שממוקם בנצרת ומעסיק כיום כ־120 עובדים מהאזור; חמי פרס, רמי קליש וזאב בינמן השותפים בקרן פיטנגו; ואיהאב פרח, שהצטרף כשותף לאחרונה לקרן במקומו של חביב חזאן, שפרש מפעילות בקרן. פרח הוא בוגר המחזור הראשון של אוניברסיטת חיפה במשפטים, ושימש כעורך דין בכמה משרדים בארצות הברית בתחומים של מיזוגים ורכישות.

"גם רווח טוב למשקיעים וגם עושים משהו טוב לחברה"

כל ההשקעות של אל־בוואדר עד כה היו בחברות תוכנה מהמגזר הערבי, שכולן נמצאות בשלבים מוקדמים ופונות אל השוק של דוברי השפה הערבית, בעיקר מחוץ לישראל. הפניות לקרן מתקבלות לרוב באותו אופן שבו פועלות הקרנות בישראל — הפניות של חברים או אנשי מקצוע בעולם הערבי בישראל.

"הגישה שלנו בגיוס הכספים לקרן היתה לגייס מהרבה משקיעים סכומים לא גדולים, כי היתה חשובה לנו ההשתתפות שלהם בקרן", מספר פרס. "מאחר שאנחנו קרן חדשה שמשקיעה במקומות שאף פעם לא היו בהם השקעות הון סיכון או מודל השקעות כלשהו, למוסדיים הרגילים קשה מאוד להיכנס ולהצדיק אותם".

"ראינו מאות רבות של חברות ויזמים מהמגזר, אבל אנחנו מאוד בררנים בבחירה שלנו והשקענו רק באלה שהצלחנו להתחבר אליהם", אומר לוי.

פרס מספר כי עד היום נבדקו כ־500 חברות שונות ובוצעה השקעה בשבע חברות. לדבריו, הקרן עדיין לא השקיעה בחברות שנמצאות בשלב מאוחר בגלל חוסר פתיחות של חברות כאלה לקבל משקיע חיצוני.

עד היום הקצתה הקרן כ־80 מיליון שקל להשקעות השונות שלה, כאשר ממוצע ההשקעה בכל אחת משבע החברות שבהן השקיעה עומד על מיליוני שקלים בודדים. הקצאת הכספים נועדה לשמר לפיטנגו כסף להשקעות המשך בחברות.

"ההשקעות שלנו כאן הן בעלות אופי כפול - מצד אחד המטרה היא להשיג רווח אבל מצד השני יש רצון ליצור השפעה חיובית על חברה", אומר פרס.

עם זאת, פרס מדגיש כי לא מדובר בקרן למטרות פילנתרופיות. "פיטנגו נכנסה כאן להשקעה כי היא חושבת שיש כאן הזדמנות גדולה", הוא אומר. "נתפוס את הגל הראשון של החברות, ואנחנו מאמינים שאפשר גם לעשות כאן רווח למשקיעים שלנו וגם לעשות משהו טוב. החזון שלנו במשפט אחד הוא להרחיב את אומת הסטארט־אפ ולכלול בה את הקהילה הערבית".

הוא מציין כי התוצר הגולמי בישראל היה 37 אלף דולר בשנה האחרונה, וכי הוא יכול לטפס אל מעבר ל־40 אלף דולר בזכות השתתפות של המגזר הערבי בישראל בתעסוקה.

"אם נצליח, נוכל לגייס קרן שנייה בלי סיוע ממשלתי"

השפה הערבית היא השפה שצומחת במהירות הרבה ביותר ברשת כיום, עם כ־65 מיליון משתמשים נכון לסוף 2011, קצב גידול מפלצתי של 2,500% בשנה, ואוכלוסייה של 347 מיליון איש בעולם שדוברים את השפה. הטיפוס המהיר של השפה הערבית במעלה השפות הפופולריות ברשת מצא את הגולשים שמחפשים תוכן או שירותים בשפה זו עם מחסור רב באתרים שהולמים את צורכיהם.

"אנחנו רואים פוטנציאל עצום בעולם האינטרנט הערבי, שכולל מעבר למדינות ערב גם את כל דוברי הערבית שחיים מחוץ למדינותיהם", אומר פרס. "אם נצליח בקרן הראשונה כמו שהצלחנו עם הקרן הראשונה של פיטנגו, נוכל לגייס את קרן אל־בוואדר 2 ללא כל התערבות ממשלתית ובסכומים גבוהים בהרבה מהקרן הראשונה".

בשונה מפיטנגו 1, שפעלה בסביבה שבה לא היתה כל פעילות הון סיכון ויזמות, הרי שאל־בוואדר החלה לפעול כשהתעשייה בישראל נמצאת בשיאה, עם יכולות והרבה ניסיון. "הבאנו לאל־בוואדר הרבה מהניסיון שרכשנו והרבה יזמים וחברות ישראליות שיעזרו לנו בפיתוח החברות", אומר קליש. "כך לדוגמה את חיים זליקובסקי מאמדוקס".

קליש מסביר כי "לחברות של אל־בוואדר יש יתרון רב בעובדה שהאקוסיסטם בישראל כבר קיים, והן רק צריכות להתחבר לחברות או למשקיעים ויזמים שיכולים לסייע להן בשדרוג החברה". קליש מדגיש כי "זו לא קרן נפרדת מפיטנגו, אלא כמו כל קרן אחרת שלנו שנהנית מהמון תמיכה וסיוע של הצוות שלנו".

דיאטה בלי לוותר על כנאפה

"הזהות שלי לא תפריע למישהו במפרץ"

מאס וותד. הדיאטנית של המגזר הערבי, צילום: גיל נחושתן מאס וותד. הדיאטנית של המגזר הערבי | צילום: גיל נחושתן מאס וותד. הדיאטנית של המגזר הערבי, צילום: גיל נחושתן

מאס ותד נחשבת לדיאטנית של המגזר, ווביחד עם אל־בוואדר היא מעבירה לרשת את פעילות חברת מאס קליניק שהקימה, במטרה להפיץ את הדיאטה שפיתחה.

"נולדתי עם יזמות", היא מספרת ל"כלכליסט". "בכיתה ב' הפקתי את המגזין הראשון שלי וחילקתי לכיתה. ב־2003 למדתי באוניברסיטה העברית בפקולטה למזון וראיתי שקשה לאנשים במגזר שלי עם קלוריות. החלטתי שאני ממציאה יחידת מדידה חדשה שמתאימה לאוכל הערבי. רציתי למצוא פתרון שמשאיר את הכנאפה, המנסף ועלי הגפן ונותנת לאנשים לאכול יותר ירקות ולשמור על המנהגים שלהם ועל תפריט מאוזן. הקמתי קבוצות תמיכה שהן השיטה הכי מוצלחת לדיאטה".

היא התחילה את דרכה עם דפים שחילקה בחודש הרמאדן עם עצות לתזונה, עברה למגזין שמופץ בעשרות אלפי עותקים עם חסויות ועורכת כיום כנס שנתי שאליו מגיעות אלפי נשות המגזר להרצאות בתחום הדיאטה.

ותד אומרת כי היא "לא רואה כאישה במגזר הערבי דבר שמעכב אותי. יש לי תמיכה נפלאה בבית. אני בת 32 עם הרבה ניסיון, ואני מאוד שמחה שיש לי שותפים. הם נותנים לי גב וניסיון בתחומים שבהם אין לי ידע".

החזון שלה הוא שיחידת המידה שפיתחה, דאוסאת (בעברית: לעיסות), תיכנס לכל בית בעולם הערבי, "גם דרך האינטרנט וגם במודל של זכיינות. אנחנו בונים מודל לזכיינות בעולם הערבי וכשיידעו שאני קיימת זה יתחיל לרוץ. בעוד חמש שנים אני מאמינה שכבר צריך להיות לי אקזיט ובכל מקום מרכזי בעולם הערבי – באבו דאבי, בריאד, בדובאי – יהיה סניף שלי".

לוותד אין בעיה לחשוף את הקשר הישראלי של החברה: "אני מאוד גאה שאני חיה פה, לא מסתירה את הזהות שלי ובטוחה שלא יהיה אכפת למישהו במפרץ. אנשים ירצו את מה שהמצאתי בלי קשר אם אני ישראלית או לא. הפחד היחיד שיש לי הוא שלא אבנה מודל זכיינות נכון, אבל האמת היא שאין לי פחד. אני אוהבת טעויות. שילמתי הרבה על טעויות שעשיתי בתחילת הדרך וטוב שעשיתי אותן אז. כיום לא נשארו הרבה טעויות לעשות, אני כבר בצד של המצליחים".

מאיר אורבך

מאס קליניק

שנת הקמה: 2010

מייסדת: מאס ותד

מספר עובדים: 20

תחום פעילות: דיאטה ותזונה נכונה

 

מצלמה פשוטה מחליפה את כלי המדידה

"עולם ההון סיכון היה רחוק ממני"

ג'אד ג'רוש, מייסד חברת דאטומייט, בכלל לא הבין שהוא יזם, וכיום הוא כבר מעסיק עשרה עובדים בנצרת. ג'רוש, תושב נצרת, סיים תואר שלישי בטכניון בתחום הגאודזיה (מיפוי ומדידות) ומשמש כיום כמרצה בטכניון בתחום.

 

"התחלתי את החיים המקצועיים כעוזר מודד והקמתי את אחת החברות הגדולות בארץ בתחום הזה, שמפתחת פתרונות לעולם המהנדסים והמודדים", מספר ג'רוש.

החידוש העיקרי של החברה הוא האפשרות להשתמש במצלמות דיגיטליות פשוטות כדי לייצר מפות ומדידות הנדסיות ברמת דיוק גבוהה במיוחד. בנוסף, החברה פיתחה מנגנון שמתאים חישובים הנדסיים לכל הרגולציות בכל מדינה בצורה אוטומטית.

"אנחנו מצליחים לייצר באמצעות מצלמות דיגיטליות רגילות מדידות שהן ברמת דיוק של מצלמות פוטוגרמטריות (טכניקה למיפוי ומדידות - מ"א)", מסביר ג'רוש. "מצלמה פוטוגרמטרית עולה בין 100 אלף דולר למיליון דולר, ומצלמה רגילה עולה בין 100 שקל ל־20 אלף שקל".

ג'רוש החזיק כאמור עסק מצליח בתחום המיפוי וההנדסה, אבל לא חשב שעל בסיס הידע שלו הוא יכול להקים סטארט־אפ. "עולם ההשקעות וההון סיכון היה מאוד רחוק ממני", הוא מספר. "החיבור שלנו לג'ימי לוי, מייסד קרן אל־בוואדר, וההתעקשות שלו שהמוצר והטכנולוגיה שלי ראויים לחברה הם שהביאו אותנו לשם".

ג ג'אד ג'רוש. לא הבין שהוא בעצם יזם | צילום: גיל נחושתן ג

ג'רוש אומר כי "העובדה שיש כאן קרן שמשקיעה ביזמים ערבים הקלה עליי מאוד", אבל מוסיף כי הוא "לא חושב שאל בוואדר השקיעה בי כי אני ערבי, אלא מכיוון שקודם כל יש לי טכנולוגיה מצליחה.

"כיום אנחנו בשלב של לקחת את טכנולוגיית המדידה שלנו למקום אחר, מתקדם יותר, שישרת תעשיות רבות יותר וישים את הטכנולוגיה שלנו בענן. אני בטוח שחברות רבות בעולם יתעניינו בנו, ולא רק מהתחום שלנו. אפילו חברה כמו גוגל, שיש לה שירות מפות ופעילויות אחרות שקשורות לתחום המיפוי, יכולה לגלות בנו עניין", אומר ג'רוש.

ג'ימי לוי אומר כי "היזם הערבי לא קשור לרשתות החברתיות שיש ליזמים יהודים. היכולת שלו להגיע לקרנות קטנה הרבה יותר. חיברנו לחברה כבר בתחילת דרכה מנטור, רני כהן מאורבוטק, שכבר מכהן כיום כיו"ר שלה, וחיברנו אותה לחברת אוטודסק שעזרה גם כן".

דאטומייט

שנת הקמה: 2010

מייסד: ג'אד ג'רוש

מספר עובדים: 10

תחום פעילות: מיפוי ומדידות הנדסיות

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות