אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסכסוך על עמלת התיווך: "אני כועס על עו"ד ארז ובוש במעשיו" צילום: אוראל כהן

הסכסוך על עמלת התיווך: "אני כועס על עו"ד ארז ובוש במעשיו"

החקלאי דוד אוביץ שפשט רגל תוקף בתצהיר לבית המשפט את עו"ד שלומי ארז, הנשוי לאחייניתו: "סיועו נעשה כעזרה משפחתית. ידענו שאין לו הכישורים הנדרשים". עו"ד ארז דורש 20% משכר הטרחה בתיק שניהל משרד ליפא מאיר

03.02.2014, 10:04 | ענת רואה

מגדל הפלפלים דוד אוביץ, שמצוי בהליכי פשיטת רגל והסדר נושים בגין חובות של 115 מיליון שקל, תומך בגרסת הנאמן לצורך ההסדר, עו"ד דוד וינשטיין ממשרד ליפא מאיר, ויוצא נגד קרוב משפחתו, עו"ד שלומי ארז.

כפי שפורסם אתמול ב"כלכליסט", עו"ד ארז, הנשוי לבת אחיו של אוביץ, הגיש תביעה נגד הנאמן ומשרד ליפא מאיר בטענה שמגיעים לו 20% משכר הטרחה שגבה המשרד בתיק, העומד כיום על 3.07 מיליון שקל, בגין "דמי העברה" על הבאת התיק למשרד.

ביום חמישי האחרון הגישו הנתבעים, וינשטיין ומשרד ליפא מאיר, את תצהיריהם בתיק לקראת שלב ההוכחות שיתקיים במרץ. בתצהירו כתב אוביץ כי מאז שנודעה לו הפרשה, הידרדרו יחסיו עם התובע: "אני כועס עליו ובוש במעשיו. העובדה שבן משפחה הוציא מאיתנו, חרף מצבנו הקשה, 10,000 דולר, בערמומיות, בציניות ולא מתוך שהדבר הגיע לו, הנה מעשה חמור שלא במהרה יישכח". בכך מתייחס אוביץ לעובדה שמשרד ליפא מאיר שילם לעו"ד ארז 10,000 דולר מתוך מקדמה בסך 50 אלף דולר ששילם החקלאי למשרד. לפי גרסת הנתבעים, כשאוביץ פנה אליהם הם התכוונו לבקש 40 אלף דולר שכר טרחה, אולם אז פנה אליהם עו"ד ארז וביקש "משהו" על כך שתיווך בינם לבין אוביץ. בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי במשרד נענו לבקשה אף ש"נדהמו" מהסכום הגבוה. עוד טענו כי לבקשת ארז לא סיפרו על כך לאוביץ.

עו"ד ליפא מאיר. במשרד הסכימו לשלם לעו"ד ארז אף ש"נדהמו" מגובה הסכום, צילום: אוראל כהן עו"ד ליפא מאיר. במשרד הסכימו לשלם לעו"ד ארז אף ש"נדהמו" מגובה הסכום | צילום: אוראל כהן עו"ד ליפא מאיר. במשרד הסכימו לשלם לעו"ד ארז אף ש"נדהמו" מגובה הסכום, צילום: אוראל כהן

לפי גרסת אוביץ, בסוף 2008 כשהוא ושותפיו נקלעו לקשיים בהפעלת המשק החקלאי, אוביץ ביקש מהתובע לסייע באיתור עורכי דין בכירים הבקיאים בעניינים אלו, אך "היה ברור שהסיוע נעשה בגדר עזרה משפחתית ולא בעבור שכר. ידענו היטב שאין לו הכישורים הנדרשים לחילוץ השותפות מקשייה".

אוביץ טוען כי עו"ד וינשטיין שלח לו וליתר החייבים הצעת מחיר בסך 50 אלף דולר "עבור הטיפול המשפטי הראשוני, והוצגו הדרישות השונות בקשר עם תמורה עתידית". לטענתו, ביולי 2009 פנה אליו וינשטיין וחשף בפניו לראשונה את העובדה כי כבר העביר בעבר לארז 10,000 דולר. "לא אגזים אם אומר כי דברים אלה הביאו אותי לסערה נפש גדולה, שעה שנחשף בפניי האופן שבו 'התלבש' התובע על הצעת המחיר של ליפא מאיר כדי לגבות כספים שלא הגיעו לו".

לתצהיר צורפה הצעת שכר הטרחה של ליפא מאיר, שהועברה לאוביץ ב־11 בפברואר 2009. במסמך נכתב כי "אנו ממליצים על מהלך בחסות ביהמ"ש, כאשר בנסיבות העניין נידרש לפעול במסגרת הליכים לפי פקודת פשיטת הרגל". המשרד פירט במסמך ששכר טרחתו המבוקש יהיה 50 אלף דולר בתוספת מע"מ. עוד נכתב בהסכם כי "היה ויעלה בידינו להביא לגיבוש הסכמה שתביא לאישורו של הסדר. יתווסף על סכום זה בונוס בגין הצלחה, שהיקפו ומועד תשלומו יסוכמו בהמשך". בפועל לא נגבה בונוס, מפני שווינשטיין מונה על ידי בית המשפט וקיבל את שכרו מקופת הנושים.

בדיון מקדמי שהתקיים בנושא באוקטובר המליצה השופטת שרון גלר לצדדים לקיים "חשיבה חוזרת בעניין חזרה לשולחן הגישור", וכתבה כי עדיף שהתיק יסתיים מחוץ לבית המשפט, "ללא הכרעות שיפוטיות ביחס למהימנות פרקליטים".

עו"ד שלומי ארז מיוצג בהליכים באמצעות עו"ד אורי דניאל; עו"ד דוד וינשטיין ומשרד ליפא מאיר מיוצגים באמצעות עורכי הדין ארז דר-לולו ויותם אדמי מליפא מאיר.

תגיות