הסוד לחיסכון ארוך טווח, ולמה אנחנו נשברים בדרך ליעד?

אם אתם מנסים לחסוך כסף לרכישת דירה, או ללימודים אקדמיים עבורכם או עבור הילדים או לכל מטרה רחוקה אחרת, אתם בוודאי יודעים שזה לוקח זמן. אתם גם יודעים שלפעמים, למרות כל הרצון הטוב, ישנם פיתויים כמו תיק חדש, גאדג'ט שאתם חייבים או חופשה קצרה בחו"ל שפוגעים בתוכניות החיסכון שלכם לטווח ארוך.

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת פנסילבניה מצא שהסיבה לכך שאנחנו נוטים להישבר בדרך להשגת יעדים רחוקים קשורה לתפיסת הזמן שלנו. החוקרים מצאו שאם אינכם יודעים מתי תשיגו את המטרה, ככל שיעבור יותר זמן תחשבו שאתם דווקא מתרחקים מהשגתה. כך שאם המטרה היא לחסוך 300 אלף שקל או מיליון שקל לפנסיה, למרות הכוונות הטובות, רוב הסיכויים הם שתישברו והנחישות שלכם תישחק ככל שהזמן יעבור, גם אם חסכתם כבר במשך חודשים רבים.

ניסוי המרשמלו, שנועד לבדוק יכולת שליטה עצמית ודחיית סיפוקים אצל ילדים, הכיל לפי החוקרים ג'וזף קייבל וג'וזף מקג'וויר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב אספקט נוסף של תפיסת זמן אשר לא נבדק. בניסוי המרשמלו, נתנו לילדים בחירה בין אכילת מרשמלו אחד לשניים. החוקר אמר לילדים "אני יוצא לזמן מה. אם תתאפקו ולא תאכלו את המרשמלו, תקבלו שניים כשאחזור". רוב הילדים בניסוי ניסוי להתאפק במשך כמה דקות אבל בסופו של דבר אכלו את המרשמלו. תגובת הילדים, לפי קייבל, נראית לא רציונאלית. אם הם כבר החליטו לחכות, למה שלא יחכו עד הסוף? התשובה, לפי המחקר החדש, היא שהילדים לא ידעו כמה זמן יהיה עליהם להמתין. לדברי קייבל, יש הבדל בין דברים שאנחנו יודעים לאמוד את הזמן שיארכו לבין כאלו שלא. האמונה האינטואיטיבית שלנו היא שכאשר אנחנו מחכים למשהו, ככל שנמתין יותר כך נתקרב יותר ויותר להשגת המטרה, כך זה עובד למשל עם סרט שאנחנו יודעים להעריך כמה זמן הוא יימשך. עם זאת, כאשר מדובר בדברים שאנחנו לא יכולים להעריך כמה זמן הם יימשכו, כמו למשל חיסכון לא מוגדר - ככל שאנחנו מחכים יותר כך אנחנו מאמינים שאנחנו מתרחקים מהמטרה.

צפו בניסוי המרשמלו:

החדשות הטובות הן שניתן להשיג מתוצאות המחקר כיצד להגדיל את הסיכוי לעמוד ביעדים רחוקים ולא להישבר בדרך. כאשר קובעים יעדים ברורים שניתן להעריך כמה זמן נצטרך כדי להשיגם, הסיכוי שנעמוד בהם גדל.

"אחת הדרכים להניע אנשים לפעולה היא להראות להם את הדרך מן המקום שהם נמצאים בו, אל המקום בו הם רוצים להיות. זה נכון לכל תחומי החיים, ובתחום הכלכלי בפרט. זו גם הדרך לעצור את הדחיינות הטבעית שלנו ולהתחיל לעשות, במקום למלא את הפער והתסכול בתירוצים והסברים", אומרת ד"ר אורלי רדליך, בעלת מכון רדליך לייעוץ פיננסי למשפחות. לדבריה, למרות הרצון העז והמאבק היום יומי, רוב בני האדם ורוב העסקים הקטנים, פועלים במציאות של הישרדות ואינם יוצרים הצלחה כלכלית. פריצת דרך כלכלית אמיתית, מחייבת עשייה אחרת, העזה ומוכנות לבחון מחדש גישות ודרכי פעולה קיימות.

כדי להצליח ולהגיע ליעד כלכלי רדליך ממליצה על ארבעה שלבים. בשלב ראשון, מתחילים עם הבהרת מטרות ובוחנים מה באמת רוצים. בשלב שני, מציבים יעד מלהיב, שממש שואפים להגיע אליו - זה ימשוך אותנו קדימה, למרות הקושי.

בשלב שלישי, מפרקים את היעד המלהיב, שנתפס כ"בלתי ניתן להשגה", למטרות קטנות וברות ביצוע. לבסוף, בונים תכנית עבודה וקובעים את "אבני הדרך" למטרה, עם שלבים ברורים וישומיים. הביצוע יתמקד בשלב אחד כל פעם, כי כאשר שמים מול אדם מטרה אחת ברת השגה - מבחינה חווייתית יש לו תחושת הישג ויכולת.

מחקר עדכני נוסף, אשר פורסם במגזין Psychological Science, מצא שאנשים אשר חילקו את מטרות החיסכון הגדולות שלהם למטרות שבועיות או חודשיות חסכו 78% יותר מאשר אלו שהתמקדו במטרות חיסכון לטווח ארוך. בהתאם, קל יותר להחליט לחסוך 200 שקל בשבוע מאשר 10,000 שקל בשנה.

אם כך, כדי להצליח לעמוד ביעדי חיסכון לטווח ערוך יש לפרק את המטרה הגדולה למטרות קטנות ומוגדרות. לדוגמה, רדליך מספרת על אדם שרצה לקנות רכב, אבל זה נראה לו בלתי אפשרי במצבו הכלכלי. "התסכול שלו לא הניע אותו לפעולה כלשהי, ואף גרם להחמרת מצבו, כי הוא פדה תכנית חיסכון שהיתה לו, מתוך מחשבה שעדיף לו ליהנות מהכסף עכשיו אם ממילא לא ישיג את הרכב שרצה. תכנית עבודה בצעדים קטנים איפשרה לו להניע את עצמו לעשייה אחרת", היא אומרת. ראשית המטרה שהוגדרה הייתה לרכוש רכב והיא פורקה לשלבים הבאים: עריכת סקר שוק לבחירת רכב, בחירת הרכב הרצוי מבחינת המחיר, התייעלות בתקציב המשפחתי השוטף, שיתוף המשפחה בתהליך החיסכון, להתחיל לחסוך לרכישת הרכב מדי חודש (סכום מסויים), להגדיל את החיסכון הקיים ולקחת בחשבון כספים צפויים (כמו קרן השתלמות).