ביקורת הצגה: Melting פות

אנסמבל א.ר. בעמיודע מעלה יצירה מקורית משותפת מאת יעל ניברון, עמרי לוי ואוריין פרתם גליקסברג, שחברו ליהושע סובול שגם ביים. מוזיקה מקורית של שחר אבן צור.

דבר המבקרת: בקומת המרתף של בניין מגורים בתל אביב פועלות שלוש זונות - ליאורה (שהיתה פעם גבר), קארינה ודינה. השכנים הבורגנים בבניין שמתנגדים לפעילות מנסים לסלקן, פרט לשכן מר נווה, שמשתמש בשירותיה של קארינה באופן אישי ומנסה לסכל את תוכנית הפינוי בעזרת קשריו בעירייה. לפני הכל יש לציין שיוזמתם של שלושת השחקנים הצעירים שעושים את צעדיהם הראשונים על במה מקצועית היא מבורכת, והצטרפותו של סובול לפרויקט כשותף/חונך מבורכת אף היא וללא ספק תורמת לטיפוח הדור הבא של התיאטרון. מטרתו של הפרינג' בין השאר היא לתת במה לניסויים תיאטרוניים, ואין מקום מתאים ממנו ליצירה מסוג זה. אלא שהתוצאה אינה מספיק בשלה כדי לפגוש קהל (ואולי מפני שצפיתי בהצגה הראשונה). הרגשתי לפרקים שפלשתי לחדר חזרות של עבודה בתהליך, או לתרגיל של עבודה על דמות בבית ספר למשחק. שלושת השחקנים גילמו את כל עשר הדמויות של המחזה ובחלק מהמקרים הן היו סטריאוטיפיות למדי, דבר שפגע באמינותן. פרט לכמה רגעים יפים שאותם הובילה פרתם גליקסברג, שחקנית מוכשרת ומעניינת, רוב הסצנות לא הצליחו לגעת או לרגש, למרות החומרים החשובים והרגישים שמהם מורכב המחזה.

שורה תחתונה: חומרים טובים, ביצוע טעון שיפור.

סובול תורם לטיפוח הדור הבא של התיאטרון | צילום: יוסי ירום