פייסבוק Paper: הפיד הופך למגזין

לקראת יום הולדתה העשירי חשפה פייסבוק דרך חדשה לצפות במידע הרב שעובר בשרתיה: אפליקציית אייפון בשם Paper (פייפר), שבמקום פיד כרשימת טקסט ארוכה מספקת חוויה מגזינית של תמונות ומחוות.

בינתיים פייפר זמינה רק למשתמשי אייפון ואייפד בארה"ב, ולא ברור מתי תגיע לשאר העולם. “כלכליסט" הוריד ובדק אם הרשת החברתית שוב המציאה מחדש את הדרך שבה אנחנו צורכים מידע.

הרעיון הבסיסי: להפחית את העומס

בעשור מאז הקמתה שינתה פייסבוק מהיסוד את האופן שבו אנחנו יוצרים, משתפים וצורכים מידע, אבל בעיקר יצרה עומס של מידע שתוקף את המשתמש ללא הפסקה בפיד.

לאורך השנים פיתחה הרשת החברתית שלל דרכים ואלגוריתמים במאמצים לעצור את השטף ולספק למשתמש רק את המידע שמעניין אותו מבין שטף הדברים שיוצרים ומשתפים החברים והעמודים שאחריהם הוא עוקב - רבים אף יגידו שללא הצלחה.

פייפר היא בראש ובראשונה ניסיון להתמודד עם העומס הזה, ובמקרה או שלא במקרה, האפליקציה מזכירה יישומים מגזיניים דוגמת פליפבורד (Flibboard) שמשלבים מידע מהרשת החברתית של המשתמש ומקורות נוספים ליצירת חוויית צריכת תוכן עשירה.

אולם, לפייפר יש כמה הבדלים מרכזיים: ראשית, המידע שמתקבל הוא מפייסבוק בלבד. שנית, וחשוב יותר: מדובר באפליקציה של פייסבוק, על כל 1.23 מיליארד המשתמשים שלה ויכולות הקידום וההפצה שלה.

הטעינה של האפליקציה לוקחת זמן לא מועט, בערך 10 שניות - הרבה יותר מהזמן הדרוש לאפליקציה הרגילה. בהפעלה הראשונה יוצג סרטון קצר, לאחריו מסכי הסבר זריזים ואז אפשר להתחיל להגדיר את האפליקציה. אם כבר התחברתם לפייסבוק בהגדרות האייפון בעבר, אפשר לעבור ישר לבחירת המדורים: רק לדפדף ימינה/שמאלה כדי לגלול בין המדורים האפשריים (כותרות, טכנולוגיה, ספורט ועוד), ולגרור למעלה את המדור הרצוי.

הפיד החדש: צבעוני במיוחד

המדור הראשון שיעלה בכל הפעלה, Facebook, הוא למעשה הניוזפיד של המשתמש שמוצג בצורה ויזואלית יותר. בחצי העליון יש תמונה גדולה מתחלפת מאחד הפוסטים האחרונים שהעלו החברים. החצי התחתון הוא בדיוק אותו ניוזפיד שהייתם רואים בכניסה לאתר או לאפליקציה הרגילה. סווייפ לצדדים מאפשר לדפדף, סווייפ למעלה על סיפור יפתח אותו (ולמטה יסגור).

הפוסטים עצמם מוצגים בממשק נקי על רקע לבן ולא מעיק, ובתוכם ניתן לבצע את כל הפעולות הרגילות - לייק, תגובה ושיתוף. מתוך פייפר ניתן גם לבצע את מרבית הפעולות שאנחנו עושים באפליקציית פייסבוק הרגילה. סווייפ למטה במסך הראשי יציג תפריט שממנו ניתן לצפות בעמוד הבית של המשתמש, ליצור פוסט חדש, לחפש או לעיין ברשימת החברים.

שלושה אייקונים מוכרים, זהים לאלו של האפליקציה הרשמית, מאפשרים לצפות בהתראות, לאשר בקשות חברות או להחליף מסרים מיידיים עם חברים. פייסבוק, למעשה, לקחה את החוויה המוכרת של האפליקציה הרגילה והלבישה עליה ממשק עמוס פחות, מעוצב יותר ובעיקר הרבה יותר מהנה ונוח ולשימוש, בין השאר הודות למחוות מגע אינטואטיביות שמשמשות בניווט באפליקציה. כמעט בכל היבט חשוב, פייפר מציגה חוויה טובה הרבה יותר של שיטוט בפיד, ועם העיצוב המוצלח והנעים שלה, שמצליח לנקות את כל העומס שמעיק על חוויית השימוש באפליקציית המובייל הרגילה, היא אפילו מעוררת מחדש את חדוות גילוי התכנים באתר והופכת את השיטוט בפיד למדליקה.

תכנים נוספים: לא אישיים מספיק

פייסבוק לא עצרה בפיד והוסיפה לאפליקציה ממד נוסף של צריכת תוכן, בדמות מדורים נושאיים שאליהם מגיעים באמצעות סווייפ לצדדים על התמונה בחצי העליון.

וכאן מתגלה אכזבה מרכזית: הסיפורים במדורים נאספים אמנם משותפי תוכן בפייסבוק, אך זהים לכל המשתמשים. לא מדובר במשהו יוצא דופן - זה המצב גם בפליפבורד - אבל אפשר היה לצפות שפייסבוק, עם כל המידע הרב שיש לה עלינו, תדע ליצור מדורים מותאמים אישית. בנוסף, לינקים חיצוניים נפתחים בדפדפן פנימי המציג את האתר המקורי, ולא בממשק מותאם לאפליקציה כפי שמספקת פליפבורד. מפייסבוק ציפינו ליותר.

בסופו של דבר, פייפר היא בעיקר חיקוי מוצלח (אם כי לא מוצלח מאוד) של פליפבורד ודומותיה. ואולם, בניגוד למתחרות, פייסבוק שמה באפליקציה שלה את הפיד במרכז והפכה את השיטוט בו לחוויה מאוד ויזואלית וזורמת.

אם מסתכלים על פייפר כחלופה לאפליקציית פייסבוק הרגילה, הרי שהיא מהווה תחליף מעולה ומהנה הרבה יותר לשימוש, ומשתמשים רבים יימצאו שהם מעדיפים להיכנס אליה כדי לקרוא פוסטים של חברים שלהם. אין שום סיבה, שבעתיד אף תחליט פייסבוק לשלב את העקרונות שהציגה כאן גם באפליקציה הרגילה שלה.